מומחית: אימוץ פתוח - הפתרון האופטימאלי ל"ילד המריבה"
פרופ' רחל לוי שיף סבורה כי המאבק שהתחולל לאחרונה, ושהגיע עד בית המשפט העליון, בשאלת ילד המריבה בן העדה האתיופית היה מיותר. לדבריה קיימת שיטת אעימוץ הנקראת "אימוץ פתוח" שהיתה פותרת את רוב המחלוקות בסוגיה
הפתיחות כשיטת אימוץ נעה על רצף מדורג. המצב הקיצוני ביותר הינו האימוץ החסוי בו כמעט ולא נעשה מעבר של מידע בין ההורים המאמצים לביולוגיים ולהפך, וגם אם כן, לרוב נפסקת החלפת המידע כשהילד מושם לאימוץ (השיטה הקיימת בארץ).
ההורים המאמצים של ילד המריבה צילום: אריק סולטן
ישנו האימוץ המתווך בו מידע לא מזהה מועבר בין הצדדים באמצעות סוכנויות האימוץ. בצד השני של הרצף נמצא האימוץ בעל הפתיחות המלאה שמושתת על תקשורת ישירה בין הצדדים, העברת מידע מזהה ואף מפגשים. האימוץ הפתוח מוגדר כשיתוף במידע ו/או מגעים בין המשפחה המאמצת, לעתים אף הילד המאומץ, והמשפחה הביולוגית של הילד, לפני ו/או אחרי העברתו לאימוץ. תתכן גם המשכיות של מגעים אלה לאורך חייו של הילד. בארה"ב, מרבית סוכנויות האימוץ הממשלתיות והפרטיות מציעות אפשרות של אימוץ בדרגות שונות של פתיחות עפי הסכמת המשפחה המאמצת והמשפחה הביולוגית.
אך בכל מקרה, הזכויות החוקיות הן של ההורים המאמצים, ולכן זהו מצב שונה מאוד ממשפחות אומנה. אימוץ פתוח עדיין נוטל מההורים הביולוגיים כל זכות חוקית על הילד, אך משאיר להם את הזכות לקשר עם הילד ולידיעה על מהלך חייו. המצדדים באימוץ הפתוח מציינים את יתרונותיו בכך שהוא מבטל את הסודיות הסובבת סביב האימוץ, מגביר את השליטה על תהליכי האימוץ, מוסיף מידע על שורשיו של הילד, מפחית בתחושת האובדן של הילד, מקל על בלבול הזהות שלו, ומבטל את הצורך של הילד במסע החיפוש של מאומצים רבים אחר מקורותיהם. האימוץ הפתוח גם עשוי להפחית את תחושת האבל של האם הביולוגית על ילדה. הרווח העיקרי באימוץ הפתוח הוא של הילד המאומץ היות ששיטה כזו עשויה למנוע את בעיית הזהות הקשה של המאומצים.
מפגינים שמוחים נגד החלטת בית המשפט העליון צילום: פלאש 90
היתרונות של האימוץ הפתוח
עם זאת, גם אלו המצדדים באימוץ הפתוח, מודעים לכך שאין פתרונות קסומים. הם טוענים כי ישנם מצבים קיימים שמעצם הגדרתם לא ניתן להגיע בהם לפתרונות מושלמים, אך האימוץ הפתוח, לדעתם, מנסה לפחות להתמודד עם הדילמות הבסיסיות באופן בריא יותר, הלוקח בחשבון את צרכי הצדדים המעורבים השונים. ישנם חוקרים המדברים על יתרונות או חסרונות האימוץ הפתוח בתנאים מסוימים. למשל, כאשר היחסים בין ההורים המאמצים לביולוגיים הם חיוביים וברורים, האימוץ הפתוח יועיל לגיבוש זהותו של הילד ולא ייצור עבורו בעיה של נאמנויות.
האימוץ הפתוח יפתור את הבעיות. פרופ' רחל לוי שיף יח''צ
מחקרים שבדקו היבטים שונים הקשורים לאימוץ הפתוח הראו שהרבה מהפחדים והמיתוסים לא מאוששים במציאות. נמצא כי המשפחה הביולוגית לא הפריעה לחיי המשפחה המאמצת. ההורים המאמצים לא הרגישו שהם פחות זכאים להיות ההורים. רובם היו מרוצים מהקשר. באימוץ הפתוח הילדים המאומצים היו עסוקים פחות בחלומות בהקיץ ובפנטסיות על המשפחה הביולוגית, ההתפתחות הרגשית-חברתית הייתה במידה מסוימת טובה יותר: שליטה רגשית טובה יותר, פחות בדידות חברתית, פחות סימפטומים (בעיקר עם היחסים בין המשפחות היו טובים). לא היה בלבול בזהות של ההורים. הילדים הבינו את האימוץ טוב יותר ומוקדם יותר. כמו-כן הילדים דיווחו על יותר תחושות חיוביות מהמפגשים עם הוריהם הביולוגיים מאשר תחושות של עוינות או אמביוולנציה. עם זאת, דווח כי הפתיחות עלולה להביא מידה מסוימת של מתח בקרב הילדים המאומצים הגדולים יותר. לא נמצא הבדל לגבי הערך העצמי. הפתיחות נמצאה גם מועילה לאמהות הביולוגיות אך לא קיצרה את תקופת האבלות על מסירת הילד לאמוץ.
מרבית ההורים המאמצים והביולוגיים היו מרוצים מהיחסים הפתוחים שבאימוץ. מידת שביעות רצונם נמדדה כפונקציה של רמת הקשר בין ההורים ושביעות הרצון הכללית מהאימוץ. גם הממצאים בנוגע להיבטים השליליים יותר של גישה זו, מראים כי הבעיה המדווחת הגדולה ביותר - שהיא תחושת הביטחון של ההורים בנוגע לאימוץ והחשש להזדהות הילד עם הוריו הביולוגיים - נוטה עם הזמן להתפוגג. כך שהתמונה הכללית לגבי האימוץ הפתוח נמצא במחקרים חיובית למדי. לסיכום: במקרה של "ילד המריבה" היה אפשר לשקול אימוץ פתוח.
פרופ. רחל לוי-שיף היא פסיכולוגית קלינית והתפתחותית במחלקה לפסיכולוגיה
אוניברסיטת בר-אילן, חוקרת אמוץ, מטפלת ויועצת למשפחות מאמצות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
