שנהיה לראש: ההמצאות שעשו לנו את תשע"ג
כיפת ברזל, מחשבים שמזהים אנשי עסקים שמשקרים וננו-רובוטים בתוך הגוף שלנו שיילחמו במחלות. אלה הן רק חלק משלל המצאות ישראליות מיוחדות שראו אור בשנה האחרונה. לקראת ראש השנה, nrg מעניק פרשנות חדשה לסימני החג, והפעם: ראש של דג
עוד ב"סימן שעברה שנה":
טובה ומתוקה: הצעת הגשה לשולחן חג "מיליון דולר"
שירבו זכויותינו: המהפכות החברתיות של תשע"ג
שייתמו אויבינו: מפת האיומים על ישראל 2013
לקראת ראש השנה, החלטנו לבדוק היכן התקיימה בנו הברכה "שנהיה לראש ולא לזנב" מאשתקד - וחזרנו אל כמה מההישגים הטכנולוגיים הייחודיים של ישראל, כדי לתת כבוד לתעשייה הטכנולוגית והמחקרית בארץ.
כיפת ברזל
מערכת כיפת ברזל נכנסה השנה לפעילות מבצעית והיא מבחינה
רובוטים לוחמים
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אולם באוניברסיטת בר-אילן עמלה ד"ר נועה אגמון מהמחלקה למדעי המחשב' על פיתוח רובוטים מיוחדים שיחליפו את חיילי צה"ל בפטרול באזורים מסוכנים על הגבול תוך כדי נתינת מענה לחימתי להתקלות עם יחידות אויב במציאות מורכבת ומסובכת.
שיתוף פעולה והעברת מידע בתחום בין האוניברסיטה לחברת G-NIUS כבר הפיק רובוטים פעילים שאכן מחליפים לוחמים במקומות מסוכנים. בהקשר לכך אומרת ד"ר אגמון כי "זה אולי נשמע לקוח מסרטי קולנוע אבל יש היום ממש יכולת לאפשר לכלי נשק טכנולוגיים להילחם במקום בני אדם ולפעול במקומו מסוכנים בהם יש גז או קרינה. פשוט צריך לתת לרובוט מראש את ההגדרות הנכונות והוא כבר לבד ידע לפעול בשטח" היא קובעת.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית יצרו את EyeMusic - מכשיר התמרה חושי ראייתי-שמיעתי, כלומר כזה ש"מתרגם" תמונות לצלילים. בעזרת המכשיר הצליחו החוקרים לאפשר לעיוורים מלידה "לראות" ולתאר חפצים, ואף לזהות אותיות ומילים. יותר מכך, המכשיר אף סייע לעיוורים לבצע תנועות מהירות ומדויקות לעבר מטרות.
החוקרים הוכיחו כי לאחר עשרות מעטות של שעות הכשרה יכולים עיוורים מלידה לזהות תמונות ולשייכן לקטגוריות ויזואליות כגון פרצופים, בתים, צורות גוף, חפצים יומיומיים וטקסטורות. הנבדקים יכלו אף למקם אנשים במרחב, לזהות הבעות פנים ולקרוא אותיות ומילים. למעשה, "חדות הראייה" שלהם הגיעה לדרגה שעוברת את היכולת שארגון הבריאות העולמי מגדיר כסף העיוורון.
המחקר בוצע על ידי צוות בראשותו של פרופ' אמיר עמדי, הסטודנטית לדוקטורט אלה שטרים-עמית ובשיתוף עם פרופ' לוראן כהן ופרופ' סטניסלס דהאן מפריז, ופורסם בכתב העת לחקר המוח Neuron ובכתב העת Science.
האם מחשבים יוכלו לתפוס אנשי עסקים משקרים במשא ומתן? או להציע לפסיכולוג את השאלות הנכונות כדי להבין את המניעים הנסתרים של מטופל? או להדריך תלמידים במעבדה וירטואלית בפיסיקה וכימיה באופן שמתאים לרמה האישית של כל תלמיד? אלה הן כמה מן השאלות שבהן עוסק מחקרו של ד"ר קובי גל, חוקר בינה מלאכותית מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.
כחוקר בינה מלאכותי, ד"ר גל בונה "סוכנים ממוחשבים" – אלגוריתמים שרצים בתוך מחשבים, רובוטים
אחד ממחקריו של ד"ר גל מציע סוכן ממוחשב שלומד לנהל מו"מ עם אנשים מתרבויות שונות, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת מרילנד. הסוכן מתבסס על מודל מתמטי שמנבא את מידת ההוגנות והמהימנות של הבן אדם שהוא עומד מולו.
שלד חיצוני שמאפשר למשותקים ללכת
פיתוח חדשני של הטכניון שהוצג השנה פותח פתח גדול של תקווה לאנשים משותקים שמרותקים לכיסאות גלגלים ואף למיטותיהם. מדובר בשלד חיצוני ממונע שמשיב למשותקים את יכולת ההליכה, הישיבה, עמידה ושימוש במדרגות. המכשיר משתמש בחיישני תנועה על מנת לזהות את תנועות המשתמש ולתרגם אותן לתוך תנועת המפרקים.
המכשיר הינו הראשון מסוגו שמשנה את חייהם של משותקים והוא כבר השיב לכמעט 200 נכים את יכולת ההליכה. נכים כבר עושים בו שימוש בארה”ב, באירופה ובישראל, כולל השתתפות במרוצי מרתון.
הננו-רובוטים הם למעשה מחשבים ביולוגיים שמתקיימים בסביבה ביולוגית אמיתית, למשל באדם. הם קולטים מידע מהסביבה, מעבדים אותו וכותבים פלט בצורת קומבינציה של תרופות שמתאימה למצב הפיזיולוגי שקלטו. הטכנולוגיה הזו בהחלט עשויה לשנות את מה שאנו יודעים על שימוש בתרופות.
אחד ממפתחי הטכנולוגיה הזו, ד"ר עידו בצלת מהפקולטה למדעי החיים והמרכז לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, הסביר ל-nrg: "כל רובוט קטן כזה - ויוזרקו מיליארדים של רובוטים לגוף - יכול לשאת עד 20 מולקולות שונות של תרופות. הרובוט נע בגוף ויכול לתקוף ישירות ובאופן מבוקר תאים סרטניים או עצבים שפועלים יותר מידי. זו טכנולוגיה שתייצר מהפכה שלמה בתחום הרפואה ותאפשר לגוף להתמודד יותר טוב עם מחלות עוד לפני שאלו החלו להתבטא".
הרובוטים גם יוכלו לדווח לנו על המתרחש בגוף?
כרגע הרובוטים האלו פועלים לבד מהרגע שהם הוזרקו לגוף. אין לנו כיום שליטה עליהם. אולם ייתכן מאד שעם התקדמות הטכנולוגיה תיווצר מציאות כזו שבה הרובוטים הללו גם יתקשרו איתנו וממש יוכלו לתת תמונה עדכנית של הנעשה. לא מדובר במשהו מופרך.
רובוט שייכנס לכל מקום
הטכניון פיתח השנה רובוט נחש מיוחד שיכול לסייע רבות בתחום החילוץ ההצלה כיוון שהוא גמיש ויכול להיכנס בקלות למקומות בהם לבני אדם מסוכן להגיע.
כל חוליה ברובוט-נחש מכילה מנועים, מחשב, חיישנים, תקשורת אלחוטית וסוללות. הרובוט נושא בראשו מצלמה ובזכות המבנה הגמיש שלו, הוא יכול להשתחל בין ההריסות באופן שלא גורם לקריסה נוספת של המבנה ולספק מידע חיוני מאזורים שאינם נגישים על מצב הלכודים, הימצאות חומרים מסוכנים וכיוצ"ב.
התקן להמרה ישירה של דמות האינפרא אדום לנראה
קבוצת חוקרים מחמש אוניברסיטאות בארץ, בהובלתו של פרופ' גבי סרוסי מהמחלקה להנדסה אלקטרואופטית והמכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, פועלת לפיתוח התקן בצורת משקפיים שיאפשר ראיית לילה בארמצעות המרת אור אינפרא אדום קצר (תחום אורכי גל שבין 1.3-1.8 מיקרון) לאור נראה.
התמונה שתתקבל על עדשת המשקפיים תהיה דומה לזו המתקבלת באמצעי ראיית לילה מורכבים, יקרים וכבדים יותר כגון מגבירי אור כוכבים, אלא שמשקלם יהיה פחות מ-50 גרם והם יעשו שימוש בסוללה קטנה של 20 וולט שתספיק לעבודה רצופה של לילה שלם.
שליטה במחשב על ידי מחשבות בלבד
קבוצת סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחה מערכת המאפשרת שליטה מלאה במחשב האישי בכוח המחשבה בלבד. השליטה במחשב מתבצעת ללא עכבר ומקלדת אלא באמצעות קסדה מעוצבת של חברת Emotiv, הדוגמת את גלי המוח של המשתמש בארבע-עשרה נקודות שונות באמצעות מכשיר EEG. המערכת, שפותחה על ידי סטודנטים, מיועדת לשרת אנשים בעלי מוגבלויות פיסיות שאינן מאפשרות להם לתפעל מחשב באמצעים הרגילים.
בהצגת האב-טיפוס של המערכת, במסגרת כנס פרויקטי הגמר של התכנית להנדסת תוכנה שהתקיים לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון, הדגים אחד התלמידים כיצד ניתן להפעיל אפליקציות מחשב ואף לכתוב ולשלוח מכתב בדואר אלקטרוני תוך מספר דקות בלבד בלי להזיז אף איבר בגופו של המשתמש. מערכת זו יכולה לשרת בעתיד את בתי החולים, מכוני מחקר, ואנשים בעלי נכויות בביתם הפרטי.
בעבר כבר נעשו ניסיונות להשתמש בקריאת גלי המוח לצורך תפעול תוכנות מחשב, אך ניסיונות אלו ברובם כללו מכשירים מסורבלים הניתנים לשימוש במעבדות בלבד.
באוניברסיטה העברית פיתחו מערכת ייחודית המבוססת על מצלמה ומערכת מחשוב שנועדה לשפר את הבטיחות בדרכים. היא מתריעה על מצבים מסוכנים ובעת הצורך אף בולמת את הרכב כדי למנוע תאונות דרכים ולהציל חיים.
המערכת, שאומצה על-ידי חברת Mobileye, הנחשבת למובילה בעולם בתחום מערכות הבטיחות לנהג, הותקנה עד היום בלמעלה ממיליון כלי רכב על ידי רוב חברות הרכב (Volvo, BMW, GM, Ford) ועונה על צורכי הבטיחות המקובלים היום. החל משנת 2014 המערכת הזאת תהפוך לסטנדרט עבור כלי רכב חדשים בהתאם לתקנות הבטיחות שהוגדרו על ידי האיגוד האירופאי לבטיחות כלי רכב (Euro-NCAP).
מי אמר שהכל בעיניי המתבונן? טכנולוגיית וידיאו חדשה מאפשרת צפייה באובייקט מכמה זוויות יחד - וזה כבר התבוננות אחרת לגמרי.
בעידן שבו צילום והסרטה זמינים לכל אחד באמצעות מכשיר הסלולר וכל אירוע (הופעה חיה, ימי הולדת וכו') מונצח במצלמות רבות ומזוויות שונות, נולד עידן חדש המאפשר צפייה באירוע מכל זווית שצולמה בו זמנית מכמה סרטים, תוך שמירה על סנכרון מתמיד בין הצילומים.
במסגרת עבודת הגמר שלהם בתואר ראשון, סטודנטים במחלקה להנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, פיתחו מיזם טכנולוגי חדשני המשנה לחלוטין את עולם הווידיאו המוכר לכולם. הפיתוח, שנעשה בהנחייתם של ד"ר צבי לוטקר וד"ר חן אבין, מאפשר לצפות בסרט וידיאו מכמה זוויות בעת ובעונה אחת, כאשר כל הזוויות יתנגנו על המסך בצורה מסונכרנת ומושלמת מההתחלה עד הסוף. המיזם מאפשר לקבל את החוויה הזאת בזמן אמת, ללא תהליך של עיבוד מקדים (preprocessing), וכלמה שהמשתמש צריך לעשות הוא לבחור את הסרטים בהם הוא רוצה לצפות.
אחד הפיתוחים החדשניים שהוצגו השנה (גם לנשיא ברק אובמה בביקורו בישראל) הוא טכנולוגית הפעלת מוח-רשת של ElMindA, חברה בת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלתו של ד"ר אמיר גבע. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ביצוע הדמיה וניטור של הפעילות המוחית לצרכים של אבחון מדויק של תפקוד ואי-תפקוד מוחי, התפתחות מחלות ושיקום מפגיעות, תגובות לטיפולים ובעיות פסיכיאטריות, נוירולוגיות וכאב.
טכנולוגיה זו מנוצלת כיום במגוון רחב של תכניות מחקר עם שותפים מובילים בארה"ב, ובפרט משמשת ככלי להדמיה אובייקטיבית וכפלטפורמת ניטור להתאוששות מפגיעות ספורט וזעזועי מוח, וכתומכת בקבלת החלטות לחזרה לפעילות – ענין בעל משמעות גדולה בבריאות הציבור בארה"ב.
לוויין התקשורת הישראלי "עמוס 4" שוגר השנה מבסיס הטילים הבין יבשתיים הרוסי בייקונור שבקזחסטן. מדובר בלוויין התקשורת הישראלי המורכב ביותר והמתקדם ביותר ששוגר עד כה לחלל.
מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס מסר כי "עמוס 4" נמצא בחזית הטכנולוגיה ובשורה אחת עם לווייני התקשורת המובילים בעולם. זהו הישג מרשים לתעשייה האווירית, שהיא החברה המובילה והקבלן הראשי של כל תוכניות הלוויינים במדינת ישראל. פיתוחו וייצורו על ידי עובדיה המקצועיים והמסורים של התעשייה האווירית מהווים הישג יוצא דופן שלנו בתחום החלל".
הלוויין הנוכחי מצטרף לשלושת קודמיו עמוס 2, עמוס 3 ועמוס 5, שכבר מצויים בחלל ומספקים כיסוי תקשורתי למזרח התיכון לאירופה ולאפריקה. כעת הלוויין עמוס 4 יגדיל את השירותים שמעניקה החברה לכל מדינות אסיה כולל רוסיה.
משך החיים של לוויין מהסוג הזה הוא 12-15 שנים של פעילות בחלל. מחירו של הלוויין כ-365 מיליון דולר. חברת חלל תקשורת שילמה עבורו 100 מיליון דולר, ואת היתרה שילמה ממשלת ישראל, שרכשה מראש שירותי תקשורת בלוויין למשך כל 12 שנות השירות שלו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
