איך נתמודד עם מסרונים זדוניים בסמארטפונים

מסרון תמים מהבנק שלנו או אפילו מחברת בזק יכול להיות לעיתים משהו אחר לחלוטין שנשלח אלינו מפושע סייבר. מדובר בצורת הונאה מוכרת הידועה לרבים אולם בכל זאת הסטטיסטיקה מגלה שרבים מאיתנו נפגעים שוב ושוב בצורה זו. להלן מספר עצות התגוננות כנגד התופעה

אסף גולן | 14/8/2013 13:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רבים מאיתנו מקבלים לאורך השנה לא פעם מסרונים בהולים שנשלחו כאילו ממוסד פיננסי מוכר - חברת ביטוח, או בנק. למרבה הצער על פי רוב מדובר במתחזים שמנסים לפגוע בנו על ידי ההודעה או גרוע מכך לרוקן לנו את חשבון הבנק. כמובן במסרון התמים יבקשו מכם ההאקרים להתקשר למספר טלפון מסוים או יפנו אתכם להזין פרטים באתר אינטרנט שמתחזה להיות האתר של אותו מוסד.
 
לא כל מסרון נשלח מגורם ידידותי
לא כל מסרון נשלח מגורם ידידותי צילום: אמיר מאירי

כך למשל קיבלו לאחרונה בעלי סמארטפונים מסרון בו היה כתוב "יש חשד לפריצה לחשבון הבנק שלך", והתבקשו להיכנס לחשבון הבנק שלהם באמצעות הקישור שצורף תוך כדי הזנת פרטי ההתחברות, כדי לבדוק אם היתה פריצה לחשבון. גולשים תמימים שעשו זאת הזינו למעשה את פרטי ההתחברות שלהם לאתר דמה בשליטת האקרים סלולריים, שהשתמשו בפרטים כדי לפרוץ לחשבונות הבנק ולרוקן אותם.

אגב, בדרך כלל קשה להבחין שמדובר באתר מתחזה ולא באתר הבנק. "העוקצים יבנו אתר סלולרי זהה לגמרי וממותג בהתאם" אומר תומר חן, מנכ"ל המכללה לשיווק סלולרי ומומחה לכלכלת סמאטרפונים "בסופו של דבר התוצאה העגומה היא ריקון חשבון הבנק שלכם, כעשר דקות לאחר שהזנתם את הפרטים".

לדבריו במקרים קיצוניים, לא יבקשו מכם להזין פרטי חשבון בשום מקום אלא ידוגו את פרטיכם באמצעות מסרון. כלומר מספיק שתשלחו להודעה מסרון חוזר, וההאקרים הסלולריים "ידוגו" את פרטי המכשיר שלכם, יפרצו אליו מרחוק ויוציאו ממנו פרטים פיננסיים. 
מה עושים ואיך מזהים?

חלק חשוב מהמלחמה הזו צריך להיות ע"י ספקיות הסלולר בעצמן, שלהן יש יכולת לחסום אוטומטית הודעות כאלו שנשלחות בתפוצה רחבה ומשתמשות בשמות של בנקים ומוסדות אחרים. הבעיה היא שרוב ההאקרים הסלולריים משתמשים בשירותים חינמיים לשליחת אותן הודעות, כך שקשה בטווח לאתר אותם ואת המקור של ההודעות האלו.

לכן בסופו של דבר, שיקול דעת בריא של כל אחד מאיתנו הוא היחיד שיכול לחסום את התופעה. ברגע שאתם רואים הודעה שנראית לכם מעט תמוהה, הסתכלו על מספר הטלפון או כתובת האינטרנט אליה שולחים אתכם והתקשרו לאותו מוסד לא מתוך אותה הודעה, אלא מהחייגן הרגיל בטלפון ובררו האם אכן שלחו לכם מסרון. אם לא, מחקו את ההודעה מיד והתעלמו ממנה, אם לא הגבתם לאותה הודעה - לא יוכלו להזיק לכם.
 

בקשו מחברת הסלולאר לסנן לכם מסרונים פרסומיים
בקשו מחברת הסלולאר לסנן לכם מסרונים פרסומיים SXC
בנוסף לפעולות אלו אומר תומר חן כי "לעולם אל תסמסו למספרים שאינכם מכירים, או תענו להודעות ממספרים חשודים, זכרו שבדרך כלל הודעות אותנטיות ינוסחו בצורה רגועה והודעות של האקרים ינוסחו בצורה שיווקית או מעוררת בהלה ויכללו ביטויים כמו "חייג עכשיו!. כדי גם לדעת שלעיתים קרובות אותן הודעות יהיו באנגלית כי הן נשלחות מעוקצים שמחפשים נעקצים ממדינות אחרות (כדי להקשות במעקב אחריהם)".

לדבריו "קיימת אופציה נוספת למניעה של עקיצות והיא לוודא עם ספק הסלולר שלכם שאתם חסומים לשירותי תוכן ושירותי הודעות טקסט פרמיום (ספאם סלולרי)". עוד הוא מוסיף כי "אני מציע לאלו שמחוברים לבנק שלהם דרך הסמארטפון, לשים לב שהם גולשים על האינטרנט של ספק הסלולר שלהם או על רשת ה- WiFi  הביתית, ולעולם לא לגלוש לאתרים רגישים או לאפליקציות של הבנק דרך WiFi ציבורי שאינו שלכם. ישנם להאקרים תוכנות שיודעות להשתלט על רשתות ציבוריות כאלו כדי לשאוב את המידע הזה, ולפרוץ לחשבון הבנק של הצרכנים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...