 |
/images/archive/gallery/375/082.jpg כתומנטה.
צילום: דוד עדיקא  |
|
|
|
|
| המעצבת שבראה את כתומנטה מתנגדת לחוטיני ומכינה אותנו לחורף עשיר בטייץ |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
11/10/2005 10:44 |
|
|
|
|
|
|
|
חיה ניר, 55, בעלת מותג האופנה כתומנטה, חיה, נושמת ומתגוררת בתל אביב. נולדה וגדלה ברחוב אגרון שבשכונת ממילא, ירושלים, להורים ילידי פולין. בצבא שירתה במודיעין. בשנת 76' החלה בעיצוב סריגים שעוררו עניין רב בתל אביב, אליה עברה 9 שנים מאוחר
יותר. הקימה לצד ליאת נישרי ואורסולה חנות בשם "קו-מדיה" ברחוב שינקין, ואחרי חצי שנה פתחה עם שותף שעזב אותה בהמשך את כתומנטה ברחוב דיזנגוף, שם סרגה ומכרה אוספי בגדים של מעצבים ישראליים וזרים. השאר היסטוריה, שלא לומר היסטריה.
1. לרגל יום הכיפורים - אדם אחד שהיית רוצה לבקש ממנו סליחה?
"אני מנצלת את המדור לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו השנה, ואני גם סולחת לכל מי שחושב שצריך לבקש סליחה ממני".
2. מה ההשראה שלך לעונת החורף הקרובה?
"מכנסי הטייץ עושים אצלי קמבק, אז עיצבתי פריטים שהולכים עם טייץ, כמו שמלות טוניקה שעשויות מבדי סריג וממבחר בדים נוספים".
3. מהי נקודת ההתחלה שלך - צבע? צורה? חומר? אימג'?
"תמיד חומר. אני לא מעצבת שיושבת ומציירת לעצמי קולקציה או יוצאת מסיפור שלוקח אותי למקומות. אני קונה בדים והם מספרים לי איזה סוג גזרה ואופי יהיה לבגד".
4. איך את מגדירה אופנה?
"החיבור בין החיצוני לפנימי בהתאם למצב הרוח".
5. פריט חובה לחורף:
"מכנסי טייץ".
6. פריט חובה לכל החיים:
"אני לא חושבת שיש דבר כזה. אין נצחיות בעולם. אבל יש פריטים שחוזרים בקאמבק, באינטרפרטציה אחרת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
חיה ניר. צילום: אריק סולטן
|
|
|
 |
|
 |
|
מיני בגיל חמישים
|
|
|
 |
|
|
|
7. מעצב/ת אהוב בכל הזמנים:
"כל הזמנים זה קשה, אבל עכשיו אלו הם הבלגי דריס ואן נוטן והמותג מרני. את דריס אני אוהבת בגלל כשמודדים את הבגדים שלו, הם נוחים ובא לך לגור בהם. את מרני אני אוהבת בגלל הטוויסט בבגדים. שניהם, אגב, משתמשים בבדים הכי מדהימים שיש".
8. מעצב/ת אהוב בישראל:
"המעצבים הגראפיים קובי לוי ויעל בורשטיין; ומעצבת האביזרים שירלי איציק ל'רובי סטאר'".
9. הפריט היקר שיש לך בארון:
"אני לא זוכרת מחירים, אבל כל נסיעה שלי לחו"ל מוסיפה לי פריט יקר לארון. בנסיעה האחרונה הצטיידתי בחצאית של אן דמולמסטר, שמלה של ויויאן ווסטווד וגופיה של דריס ואן נוטן".
10. אייקון אופנה:
"אין לי אחד שכזה, אבל אני אספר לך סיפור: בחודש שעבר הייתי מספר ימים בניו יורק, ונכנסתי לחנות של קום דה גרסון. בפנים ראיתי את לו ריד ולורי אנדרסון, שבשנים האחרונות נראית אותו דבר, רק בלי הג'ל בשיער. היא הייתה לבושה בשמלת מיני, שזה מאוד לא נכון לגילה (חמישים+). למרות הכל, היא הייתה מדהימה ולא נראתה פתטית".
11. את מי היית רוצה להלביש?
"כל מי שבראש שלה להתלבש בעניין של כייף ומשחק. לא בעניין של להתחפש או להסתיר".
12. ואת מי לא?
"אין דבר כזה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: דוד עדיקא
|
|
|
|
|
|
|
הדוגמניות הישראליות מדהימות
|
|
|
|
|
|
|
13. דיזנגוף, כיכר המדינה, נווה צדק, קניון רמת אביב או שינקין. מי לוקח?
"דיזנגוף בעיניי הוא הרחוב הטוב ביותר, אבל אני אוהבת את כל הרחובות. בתור מרכז אורבני, לתל אביב יש מספר מוקדים מעניינים, בעלי אופי שונה ומיוחד".
14. מה ישראלי בעינייך?
"לבקש הנחה".
15. קסטרו או H&M?
"מה עם זארה? מבחינתי שלושתם מעניינים. כשאני עסוקה בבניית קולקציה, מעניין אותי לראות איך הם מפרשים את מגמות העונה".
16. הפריט הראשון בעיצובי:
"שמלת סריג שהייתי סורגת מריבועים ריבועים ומחברת אותם".
17. סטייליסט אהוב:
"תלוי מה הם עושים. בהפקות אופנה יש את ראובן כהן וסיימון אלמלם, אבל אני מעדיפה את ראובן, שמשלב גם מעצבים ישראלים. אבל יש גם את אלינור דביר, מעין גולדמן ועומר פוזנר, שלא פחות טובים".
18. צלם אופנה אהוב:
"קרני אריאלי (שעובדת בעיקר בלונדון, א.י). היא עובדת מאוד טבעי, ללא תאורה מלאכותית, ואני מרגישה ממנה זרימה וחיבור לדוגמניות ולבגדים".
19. דוגמנית או דוגמן אהובים:
"אין לי. אבל אני חושבת שהדוגמניות הישראליות הן בין המדהימות שיש".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: דוד עדיקא
|
|
|
|
|
|
|
אוהבת את כל האירופיים
|
|
|
|
|
|
|
20. מגזין אהוב:
"אין אחד ספציפי. אוהבת מאוד את כל האירופיים. אבל בגלל שאני גולשת המון באינטרנט, אין לי צורך כבר להתעדכן דרך מגזינים".
21. אילו ספרים יש ליד מיטתך?
"'השם הטוב' של ג'ומפה להירי (הוצאת עם עובד); 'ספוטניק אהובתי' של הרוקי מורקמי (הוצאת כתר); ו'ספר האשליות' מאת פול אוסטר (הוצאת עם עובד) שטרם קראתי".
22. הלבשה תחתונה - זול או יקר?
"רק לא חוטיני".
23. נקודת השיא בחיי:
"טבעי שאגיד שני פרסי האופנה שזכיתי, אבל לא. זה עבר, וכיום כל יום הוא שיא חדש בעיניי".
24. נקודת השפל בחיי:
"לפני שנים רבות, כשהייתי מסובכת כלכלית. מעדיפה לא לזכור אותה".
25. אומרים שיצירה מגיעה ממקום של כאב, זה נכון גם לאופנה?
"אני לא חושבת שכאב, אבל יש בהחלט תהליך בישול, שכרוך גם בירידה. יש איזשהו עצב, שהיום אני יודעת לקבל אותו כחלק מתהליך היצירה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
