 |
/images/archive/gallery/299/921.jpg
איור: דולה יבנה  |
|
|
| איך לעזאזל מפסיקים לשטוף ידיים? |
|
| ספר חדש מנסה לגמול אנשים אובססיביים מההרגלים המעיקים שלהם, שמפריעים לשגרת יומם |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
6/5/2005 10:04 |
|
|
|
|
|
|
|
כשד', בת 28 מתל אביב, יוצאת מהבית, הדבר מזכיר מבצע צבאי מורכב. "אינני יכולה פשוט להתלבש, לאסוף את התיק ולצאת בקלילות לרחוב", היא מספרת. מהלך היציאה שלה מהבית נעשה בשלבים, ואורך לעיתים למעלה מעשר דקות. "אני נכנסת לאמבטיה, ובודקת שהברז בכיור לא דולף, הברז באמבטיה סגור, והטוש לא מוציא טיפות. אחר כך אני בודקת שאין סימנים באסלה בשירותים, ושהיא לא נוזלת. משם אני עוברת למטבח, בודקת את הברז בכיור, ובעיקר מסתכלת במוצרי חשמל. אני מביטה בחלון החשמלי, ורואה שהוא כבוי. אם השתמשתי בגז באותו יום, אבדוק שהכיריים כבויות. לפעמים אני נמנעת מלהכין חביתה בבוקר, אם אני יודעת שאמהר לצאת, כדי שלא אתעכב בבדיקת הכיריים. בקיץ אני בודקת שכיביתי את כל המזגנים. בחורף יש לי בעיה עם הבוילר, כי גם כשהאור שלו כבוי, אני צריכה לצאת ולהיכנס מהבית מספר קבוע של פעמים כדי להיות משוכנעת שהוא סגור כהלכה".
ד' לא לבד. אנשים רבים סובלים ממחשבות טורדניות ומהתנהגויות כפייתיות, המשתלטות על חייהם. קוראים לזה "אובססיה-קומפולסיה", והמומחים לבריאות הנפש מכירים
כיום אובססיות רבות, החל מאובססיה שמבקשת להגן עלינו מפני מחלות, דרך אובססיה לסדר, למזון בריא וכלה בהתנהגויות שחוזרות על עצמן בקביעות, כמו שטיפת ידיים, בדיקת נעילת הדלתות והחלונות בבית, הצצה חוזרת אל ברז הגז, ועוד. שניים וחצי עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה, שדורשת טיפול מרפאתי, אך מתברר שכולנו מתנסים באובססיות קלות.
"ביום מן הימים, כמעט אצל כל אדם מופיעים אלמנטים אובססיביים-קומפולסיביים קלים למיניהם", אומר פרופ' צבי זמישלני, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי גהה של שירותי בריאות כללית. הגבול בין התנהגות טקסית מוזרה, שקשה להסבירה, לבין סיבוך נפשי הדורש טיפול, הוא מטושטש למדי. "כשאדם הולך ברחוב ורואה חתול שחור, ולפתע מאט, כדי לא להתקרב אליו יותר מדי, מדובר בהתנהגות אובססיבית-קומפולסיבית. גם אדם, שאומר דבר מה נורא ומיד מחפש עץ כדי לנקוש עליו, מבצע פעולה מסוג זה. אלו התנהגויות שמארגנות את החיים, נותנות בהם סדר", מסביר פרופ' זמישלני. "כשהתופעה מתחילה להפריע במהלך החיים השוטף, מדובר במצוקה שדורשת טיפול".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ג'ק ניקולסון ב"הכי טוב שיש". אוהב סדר בחיים
|
|
|
 |
|
 |
|
רוחצים ומנקים
|
|
|
 |
|
|
|
"די לאובססיה!" הוא ספר חדש (הוצאת מודן), שמנסה להתמודד עם הפרעות אובססיביות קלות, ומציע סדרת פעולות בטיפול עצמי כדי להתגבר על הבעיה. "יש לי חברה בישראל, שצריכה לבדוק בכל פעם שהיא יוצאת מהבית איפה המפתחות שלה, אפילו לאחר שסגרה את הדלת. זה יכול לקחת לה עשר דקות, אבל לא מפריע לה במיוחד. כשמדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה במידות קטנות, זה אפילו טוב עבורה, כי זה עוזר לה לא לשכוח", מספרת מחברת הספר, פרופ' עדנה פואה, פסיכולוגית קלינית ישראלית ומרצה באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. "כשהתופעה מופיעה במידה מצומצמת, ניתן להשתמש בתוכנית עזרה עצמית. במקרה שהסימפטומים חריפים או מחריפים, אני ממליצה לפנות לטיפול".
ההפרעה האובססיבית-קומפולסיבית מתפתחת על פי מודל: מחשבות טורדניות הן לרוב מחשבות שליליות, תמונות או דחפים חוזרים ונשנים, שמעוררים רגשות חרדה, פחד, גועל ובושה. אלה מפעילים סדרת התנהגויות כפייתיות, שמביאות להקלה. לטיפוסים השונים כבר הומצאו שמות. "'רוחצים ומנקים' שקועים במחשבות טורדניות על זיהום והידבקות מחפצים או מהפרשות גוף, חיידקים, מחלות וכימיקלים. כדי למנוע אפשרות לזיהום, הם יבצעו התנהגות טקסית אחת או יותר: רחיצות ידיים מופרזות, מקלחות ארוכות, או ניקוי הבית במשך שעות", מסבירה פרופ' פואה.
"ה'בודקים' יבצעו בדיקות באופן מוגזם כדי למנוע אסון, כמו בדיקת הכיריים והמכשירים החשמליים כדי למנוע דליקה, בדיקת הנעילות בבית למניעת פריצה ובדיקה חוזרת של עבודה שביצעו, כדי למנוע שגיאות וביקורת. ה'חוזרים' גם עסוקים בלחזור שוב ושוב על פעולותיהם, אך בניגוד ל'בודקים', לעיתים הם אינם יכולים לזהות קשר הגיוני בין המחשבה הטורדנית להתנהגות הכפייתית. לחשיבתם לעיתים קרובות איכות מאגית, למשל שניתן למנוע מוות של בן זוג על ידי פעולות חוזרות של התפשטות והתלבשות, עד שהמחשבה על המוות נעלמת. ה'מסדרים' זקוקים לכך שחפצים בסביבתם יהיו תמיד מסודרים בדרך מסוימת, נוקשה וסימטרית. יש כאלה שחייבים להציע את מיטתם באופן מושלם ללא אף קמט, יש שעורכים את התרופות היומיות שלהם בסדר קבוע על המדף במטבח, ומארגנים אותו מחדש, בכל פעם שהם משתמשים בכדור".
"ה'אוגרים' אוספים חפצים חסרי ערך, שאינם מסוגלים להיפטר מהם, כמו חתיכות נייר קטנות. טיפוסים 'חושבים טקסית' מגייסים מחשבות חוזרות או דימויים כדי לסתור מחשבות ודימויים מעוררי חרדה, למשל תפילה או חזרה על מילים מסוימות, או משפטים וספירה. ו'דאגנים ואובססיבים טהורים' חווים מחשבות שליליות מעיקות, שאינן ניתנות לשליטה, אך אינם עסוקים בהתנהגויות חוזרות. דוגמאות שכיחות הן התעסקות מוגזמת בבריאות, באירועים לא נעימים מהעבר ובחשש מכישלון במשימות שעומדות בפניהם".
שכיחותם של סוגי ההפרעה השונים משתנה. חוקרים מטורקיה מצאו בשנת 2002, כי בקרב ילדים ובני נוער 2.7 אחוזים סובלים מהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, והתלונות השכיחות ביותר הן ניקיון בלתי פוסק של הגוף והבית (68 אחוז) ופחד מזיהום (49 אחוז). הרוב (66 אחוז) סבלו במקביל גם ממצוקה נפשית אחרת, בעיקר דיכאון קליני (30 אחוז). סקר שבוצע במכון המחקר לילדים באוניברסיטת ייל בארצות הברית ופורסם בשנת 2003, גילה כי לאורך השנים מתייצבת שכיחות ההפרעה. נמצא שבקרב מתבגרים חלה עלייה זמנית בחומרת המחשבות הטורדניות, בעיקר בדאגות הנושאות אופי דתי-רוחני, כמו החשש ממוות. עוד נמצא, כי התנהגויות כפייתיות שכיחות בעיקר אצל ילדים ומבוגרים שסובלים מטיקים - תנועות שחוזרות על עצמן ללא מטרה. "אצל נערים, ההפרעה מתחילה בגיל מוקדם יותר, מאשר אצל נערות, אבל עד גיל 20 השכיחות משתווה בין שני המינים", מסבירה פרופ' פואה. "אצל קשישים, הפרעות אלה פוחתות לרוב, ומופיעים יותר סימני דיכאון וחרדה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יודעים שזה טירוף
|
|
|
|
|
|
|
"כשכבר יצאתי מהבית, אבדוק מספר פעמים את נעילת הדלת, וארד חצי קומה במדרגות. אז אביט שוב אל הדלת לראות שוב שהיא סגורה", מספרת ד', טיפוס בודק. "לפעמים אני יודעת, שאני חייבת לעלות שוב לבדוק משהו, גם אם הוא ודאי תקין. כשאני באה לבדוק דבר מה, אני יודעת לרוב אם יהיו אחר כך בדיקות נוספות באותו עניין. כשמגיעה הבדיקה הסופית, אני מחליטה עליה מראש".
טיפוס בודק יוכל לפתח הרגלים מעיקים למדי. באחד המקרים המתוארים בספרה של פואה מספר מטופל בשם ואן על רשימת בדיקות יומית מתארכת: בביתו נבדקים האמבט, הארונות, האורות, הכיורים, דלתות חדרי האמבט והמגירות. בעבודה: פח האשפה, התיקיות, המגירות, ספר הטלפון, תחתית הטלפון, תנוחת השפופרת, מיקום הקלסרים, כתמים על הרצפה, מפתח שולחן הכתיבה, הפעלה וניתוק של הטלפונים, ברזי הרחצה בשירותים, קומקום הקפה ומנעולי המשרד והבניין. במכונית מקפיד ואן לבדוק נעילת דלתות, הגבהה והנמכה של משענות הזרועות, ניקיון המאפרה, יציבות ההגה, סגירת הרדיו, החימום והמיזוג, לכלוך על הרצפה, מתחת לשולחן ומתחת למושבים. עם חזרתו הביתה בערב הוא בודק את הברזים בחוץ, רשת הגז, חלונות ודלתות המוסך, כלוב הארנבים, מכל האשפה, שערי הכניסה, הדלת האחורית, תיבת הדואר, התיק והמחשב, ומבצע ניקוי חוזר של משקפיו.
ברוב המקרים (80 אחוז) אנשים יודעים אם אין בפעולותיהם היגיון, אבל חוסר כניעה לאובססיה יוכל להביא את הסובלים למצב של אי יציבות. "למרות שהוא יודע שהחשש לא הגיוני, האדם שסובל מאובססיה יעדיף לעלות שלוש קומות ולבדוק האם נעל את הדלת, כדי לוודא שלא יפרוץ לבית גנב", מסביר פרופ' זמישלני. "מצד שני, לרוב האנשים האלה ינסו לבצע סוג של רציונליזציה של התנהגותם, ולטעון שהיא מוצדקת באופן כלשהו, למשל שניקיון חוזר של הבית הוא טוב".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ניקיון זה חשוב (לדליה מנטבר אין קשר לכתבה). צילום: יוסי אלוני
|
|
|
|
|
|
|
איך נפטרים מזה?
|
|
|
|
|
|
|
השלב הראשון בטיפול העצמי כולל הכרה בבעיה. פרופ' פואה ממליצה להשלים עם קיום האובססיה. "ניתן להעלות את הדחפים על הכתב, לשיר את האובססיה או לשנות את הדימוי, למשל, אם אתם רואים בדמיונכם את הבוס צועק עליכם, החליפו דימוי זה בדימוי שבו אתם והבוס מנהלים שיחה נעימה". ניתן לשלב גם תרגילי הרפיה ממתחים, למשל בנשימות או ספירה מרגיעה. בהמשך יש לשאוף להימנעות מהפעולות הטקסיות, בתהליך שאורך מספר שבועות. המטופל מתבקש להיחשף לפעולות המלחיצות בהדרגה, מהקל אל הקשה.
"יש לעבוד באופן סדרתי, כדי לחשוף את עצמנו למצבים שמעוררים אצלנו חרדה, ולא לבצע את ההתנהגויות הכפייתיות שהורגלנו בהן, כדי שהמצוקה תרד", מסבירה פרופ' פואה. "אם אדם מפחד מחיידקים, ובכוונה יישב על הרצפה במשך שעתיים, ולא ירחץ ידיים - המצוקה תרד. הוא יגלה שלא קורה לו כלום". התהליך דומה לריפוי מפוביות: פחדים בלתי נשלטים, באמצעות חשיפה למקור הפחד. "אם אנשים בודקים את הבית בתכיפות לפני שהם יוצאים ממנו, הם צריכים לשכנע את עצמם באופן קבוע לבדוק רק פעם אחת למשך מספר שבועות את כל הדברים שהם עוברים עליהם, ולגלות שלא קרה שום נזק. אם הם לא יתמידו בתהליך, זה לא יעזור". המהלך הטיפולי אינו קל לסובלים מאובססיה לאורך זמן. "כל שינוי בהתנהגות גוזל מהאנשים שסובלים מההפרעה אנרגיה רבה", אומרת פרופ' פואה.
לפעמים אין מנוס משימוש בתרופות. התרופה הנחקרת ביותר לאובססיה-קומפולסיה שנמצאה יעילה היא אנאפראניל או כלומיפראמין. חוקרים גילו עניין רב בתרופה כבר בשנות ה-70. השימוש בתרופה כולל תופעות לוואי כמו יובש בפה, עצירות ונדודי שינה, ולעיתים רחוקות יותר ראייה מטושטשת, נפילה בלחץ הדם, עצירה במתן שתן וישנוניות. "גם תרופות מהדור החדש מקבוצת מעכבי הספיגה מחדש של כימיקל הסרוטונין במוח, יכולות לעזור", מציין פרופ' זמישלני. בקבוצה זו נכללים פרוזאק, סרוקסאט, ציפרמיל, לובוקס, זולופט ופקסיל.
"היום אנחנו קוראים אובססיה לכל מקרה של מחשבה חוזרת", מוסיפה פרופ' פואה. "באופן מקצועי, לא נכון לעשות זאת. יש חולים בדיכאון, שסובלים מ'רומינציות' - מחשבות שליליות, שחוזרות על עצמן, כמו 'אף אחד לא אוהב אותי', 'אני לא שווה כלום', אבל אלו אינן אובססיות. יש גם אנשים עם הפרעות אכילה, שחושבים הרבה על אוכל או דיאטה, אבל הם לא אובססיביים, לא מפחדים מהאוכל. בדרך כלל אובססיה קשורה לחשש מסוים, ולכן אין לרוב אובססיות לבני אדם. האובססיה של אהבה למישהו, שלא מצליחה לצאת מהראש, לרוב אינה גוררת התנהגות כפייתית, ולכן מדובר בשימוש רחב מדי במילה אובססיה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
