 |
הדרך לגני התערוכה, שם
נערכה בשבוע שעבר תצוגת האופנה של חברת קסטרו לאביב-קיץ 2005, מעולם לא היתה ארוכה כל-כך. טור אינסופי של מכוניות חסם את כל הכבישים והפך את האזור לפקק גדול. האירוע כלל אלפי מוזמנים, עשרות אנשי אבטחה ודיילות קרקע, 40 דוגמנים ודוגמניות, מסלול הליכה באורך של 36 מטר, מאות אלפי קילוגרמים של ציוד חשמלי, וידיאו ואמצעי תפאורה, עשרות מלבישים ומלבישות, 20 אנשי צוות איפור ושיער, 16 מעצבי אופנה ומיקי בוגנים אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
נו, ואחרי הקדמה כזו, מה הפלא שהמעצבים של חברת קסטרו, למרות החיוכים שפיזרו, היו לחוצים שמא תצוץ איזו פאדיחה? ולכן, גם כשהתאפשר לכמה מהם לצפות בתצוגה מהצד של הקהל, הם העדיפו לבחון מאחורי הקלעים ומקרוב כל בגד וכל סיכה לפני שהדוגמנים עלו לבמה.
מי שאחראית על 16 המעצבים הצעירים היא אתי רוטר, מנכ"ל משותף של החברה, שמרגישה בכלל חלק אינטגרלי מהצוות. "אני חלק מקבוצה שהמניע שלה הוא הרוח והאהבה הגדולה למה שאנחנו עושים", היא אומרת. "אצלנו כולם שווים. זכות הדיבור והבעת הדעה הן נכס צאן ברזל. המעצבים הם אלה שאומרים את המילה האחרונה. התפיסה שלנו היא בעבודת צוות ואנחנו משתדלים לספק להם את כל העזרים. הם שותפים להכנת הבגד, החל מהאיור ועד לשליחתו לחנות".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
עבודת צוות. מתוך התצוגה של קסטרו. צילום: אבי ולדמן
|
|
 |
 |
 |
 |
|
מאמינים בחיבור
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מתברר שכל-כך הרבה עומס על כתפיהם השבריריות של מעצבי האופנה בקסטרו, לא ממש מרגש אותם. דגנית הולינגררם, מעצבת בקסטרו כבר שמונה שנים, היא חלק מהצוות שמעצב את בגדי הנשים, שמונה גם את דליה קפוזה, טובית סגל-גרובר, גלית פריימן-כהן, גפן רוזן, ליאור כהן ושחר דנציגר. "להגיד לך שאני לא מתרגשת זה לא יהיה נכון", אומרת הולינגר-רם לפני התצוגה. אפשר לעשות הכל כדי למשוך קהל, אבל בסופו של דבר הוא זה שמחליט אם לקנות או לא לקנות את הבגד.
זה לא מלחיץ? "אני לא מרגישה שהאחריות היא עלי. הרצון שלנו להתחבר לאנשים הוא הדבר הכי חשוב ואני מאמינה שאנחנו עושים את זה ובגדול. זו עבודת נמלים מתחילה עם מחקר בשטח. יוצאים החוצה, בוחנים, רואים ומבינים את הקהל ומתחברים אליו".
את לא חושבת שהקו האישי שלך נעלם בחברה מסחרית? "לחלוטין לא. אני חושבת שכל אחד מהמעצבים, ואני בפרט, מתחברים ועושים דברים שאוהבים. את קו בגדי הערב שאני אחראית עליו התחלתי מכלום, מאפס. זו היתה עבודת מחקר רצינית מאוד וראיתי את הדבר הזה גדל ומתפתח, וזה מרתק".
"מעבר לכך, לכל אחד מאנשי הצוות יש את הנוחות לעבוד עם מה שהוא מתחבר אליו. כשמעצב או מעצבת חדשים מגיעים, הם קודם כל הם מסתובבים בין כולנו ובוחנים לאיזה כיוון הם מתחברים, בגדי ערב, ג'ינס או וינטג'. אנחנו מאמינים בחיבור של המעצב, ולאן שהוא מתחבר שם הוא נשאר ומשם הוא יוצר".
אל השיחה מצטרפת גפן רוזן, שאחראית ביחד עם המעצבת דליה קפוזה על הקו הנשי. רוזן מעצבת כבר חמש שנים בקסטרו ומרגישה כאילו רק עכשיו הגיעה. "אני לא מסכימה עם ההנחה שאני מוגבלת ביצירה משום שאני עובדת בחברה מסחרית", היא אומרת. "עבודה כזו אינה מונעת יצירתיות. להפך, היא מאתגרת".
את לא מתוסכלת מכך שאחרי כל-כך הרבה עבודה את לא רואה את התצוגה בלייב ורק צופה בה מאוחר יותר בווידיאו? "האמת שזה תמיד מסקרן, אבל אנחנו לא צריכים ממש להיות מאחורי הקלעים. שואלים אותנו מראש מי רוצה לראות את התצוגה, והכי נחמד זה שבסוף כולנו נמצאים מאחורי הקלעים, כי מאוד חשוב שנראה את הבגד לפני שהוא עולה לבמה. רק אנחנו באמת יודעים איך היינו רוצים לראות אותו מונח על הדוגמנית".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מסחריות - לא על חשבון יצירתיות. צילום: קוקו
|
|
 |
 |
 |
 |
|
שנה ראשונה בלי דודי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בסטודיו לעיצוב אופנה לגברים אנחנו מוצאים את שגיב גלעם, ניבי ברקר ואסף ביטון. זו השנה הראשונה שהדוגמן דודי בלסר אינו משתתף בתצוגה, ומעניין יהיה לראות עד כמה חסרונו ישפיע, אם בכלל, על המכירות. שגיב גלעם, שמוביל את הצוות, אחראי על קו הטרנד ועל הקו האקטיבי של בגדי הגברים. "יש לנו חופש יצירה מוחלט. אני מרגיש מאה אחוז נקי ממגבלות. לקסטרו יש את הכלים והמשאבים והם נותנים לי חופש יצירה, שלא לדבר על המשאבים והכלים של חברה בסדר גודל כזה שהופכים את העבודה שלי להרבה יותר נוחה", הוא אומר.
ניבי ברקר, שלמדה עם גלעם במגמת האופנה בשנקר, נמצאת כבר שנתיים בקסטרו ואחראית על ליין הווינטג' והג'ינס לגברים, אולי המעניינים מבין הקווים הקיץ. "בקו הג'ינס זו עבודה עם הרבה חומרים כי עד שמגיעים לצבע ולמגע ולמראה הנכון זה לוקח המון זמן ואני מלווה את כל התהליך, כך שלא מדובר רק באיור ובגזרה", היא מסבירה. "הג'ינס מהווה פריט מוביל וחשוב בבניית מלתחה אופנתית. עיצוב בג'ינס עובר תהליכים רבים ומורכבים מבחירת הבד, מרקם הבד ועד טכניקות השטיפה".
כך גם לגבי הגוונים? "גוני הג'ינס נוצרים כתוצאה משטיפות כימיות מורכבות שעוברים מכנסי הג'ינס כמוצר מוגמר. התיפורים, החיתוכים, הקרעים והטלאים מודגשים על-ידי טכניקות השטיפה השונות".
למה דווקא בקסטרו, ולא במקום משלך? "אני רואה את זה כאתגר, לקחת את מסגרת המגבלות בשביל להוציא את המוצר הסופי הטוב ביותר. זה תרגיל הרבה יותר מסובך לעשות משהו שכביכול יש לו מסגרת, מעשייה ללא מגבלות". |  |  |  |  | |
|