 |
 |
|
|
|
|
| דני ססלר חונך מדור חדש לביקורת משלוחים. השבוע: מוסד ההמבורגרים הוותיק, אגאדיר |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דני ססלר
3/1/2005 11:50 |
|
|
|
|
|
|
|
הזמנו המבורגר ועוף. המבורגר במשקל של 220 גרם במחיר של 33 ש"ח והעוף היה חצי. חצי זה לא רע לאדם רעב. מה עוד שידוע שחצי עוף בגריל זה בערך 350 קלוריות, שזה דיל לא רע לשמנות (האמור לעיל מיועד לשני המינים. חשבתם על זה שיש רק שניים?). אם כמובן לא סופרים את תפוחי האדמה האפויים.
הם הבטיחו שיגיעו תוך 40 קטנות, והגיעו אחרי 24. לא רע, ציינתי לעצמי כמבקר מחמיר. השליח האדיב, שאל, הגיש וגיהץ. וגם נתן עודף ממאה בשביל הטיפ. המנות היו ארוזות טוב. כל מנה בקופסה "שומרת חום". ההמבורגר קצת נזל, אבל לא מאד. היו גם קטשופים קטנים, חרדל אחד(!), מיונזים קטנים, שני אלף האיים ורק מטלית לחה אחת.
ההמבורגר שהוזמן מדיום אכן הגיע מדיום עם תוספת קטנה של זמן-הווספה, מדיום-פלוס. העוף הגיע במצב של ברירת המחדל העופי: חזה עוף. וזאת יש לדעת, אם לא מבקשים בפירוש "שוק", תמיד, אבל תמיד, נקבל חזה עוף. הבקשה אמנם לא מבטיחה את השוק, אבל אם לא תציינו בפורש לעולם לא תקבלו. ככה זה, אין מה לעשות. ולחזה עוף בגריל יש שתי תכונות בסיסיות, או שהוא מגיע יבש, או שהוא מגיע מעט ורדרד, נא. על שני המקרים אני לא ממש הרוס.
נתחי תפוחי האדמה האפויים שהגיעו יחד עם העוף היו בחלקם לא ממש אפויים, אמנם שחומים מבחוץ, אך תוכם היה מעט קרנצ'י-נא. משהו
שדמה לתפוח עץ קטן שנעטף בתפוח אדמה גדול יותר ואני, זה ידוע, מעדיף את הירקות והפירות שלי נטו, לא מעורבבים.
ההמבורגר היה טוב ועסיסי. מה עוד אפשר להגיד על המבורגר, אה? היו עליו ירקות טריים, היו עליו נתחי בצל מטוגנים כפי שהזמנו והוא היה שמנוני כמו שצריך. הקוץ היה בלחמניה. וזה לא פעם הראשונה שאני נתקל בקוץ הזה, אבל אני תמיד שוכח. חלקה התחתון היה כל כך דק שהיא לא החזיקה את הרוטב ואפילו לא את הקציצה הטובה, שלא לומר מים. אחרי הביס השני הבנתי שאגודליי אשכרה תומכים בבשר. ארבעת אצבעותי הנותרות אחזו בביטחון את חצי הלחמניה העליונה, העבה, ונהנו מכל רגע. מצצתי את אגודלי ונגסתי בהמבורגר, חליפות כמובן.
וגם הזמנו סלט עגבניות עם קוסברה, רק בשביל הרעננות. הסלט היה טוב למעט שתי פדיחות קטנות, לא היה בו מספיק קוסברה ("העולם מתחלק לשניים") והוא סבל מחמיצות יתר. חמיצות יתר קלה. אבל מה, רענן.
וכן, הם גובים 5 ש"ח עבור המשלוח. ואני שואל למה מה? זה כמו שמסעדה תגבה 10 ש"ח עבור "ההגשה". מה קרה? הם הרי "משלוחים", אז מה פתאום "דמי משלוח"? ספר גובה "דמי ספרות"? תשלמו, בקניית עיתון, "תוספת ניר"? או בבית קולנוע "תוספת כורסא"? מה קרה? אבל לא משנה, אני הרי בעל לב חם ועוד הוספתי תשר נאה לשליח. יפה, לא?
אגאדיר. משלוחים. טלפון: 03-5168050.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
המבורגר של אגאדיר. צילום: יחסי ציבור
|
|
|
 |
|
 |
|
יקירתי
|
|
|
 |
|
|
|
במו עיני ראיתי איך הוא הרים את אחד מחוטי התיל של הגדר וניסה לחדור לפרדס. ברגע שהוא התכופף נשמע קול טרטור מנוע של טרקטור. על הטרקטור ישבה בחורה לבושה במכנסי עבודה כהים ומוכתמים בשוליהם בבוץ (מראה נאה, מכנסי אישה מוכתמים בבוץ) וחולצה קצרת שרוולים. לפני שהוא הספיק להתרומם היא צעקה לעברו. "אדוני, מה זה כאן? אתה גנב? זה שטח פרטי".
הוא, להפתעתי חייך וענה לה בצעקה "אף פעם לא קטפתי תפוזים בפרדס ואכלתי". והיא, אולי בתגובה לדבריו, הרכינה בפתאומיות את ראשה והניפה את ידה. היא הניפה את ידה לכל אורכה ולחשה "'כנס, 'כנס". היא לא השתמשה בפרק ידה כמו שכולם היו עושים, היא הניפה את כל זרועה כמו שחיינית ששוחה בסגנון "פרפר". הוא נכנס לפרדס, קטף שני תפוזים (צריך לפחות מעט עוז כדי לקטוף יותר מתפוז אחד אחרי גערתה), יצא מהפרדס מאושר (כפי שנכנס) ולא הבחין בדמעות שעמדו בעיניה. הוא נכנס למכוניתו ונסע. היא יצאה מהפרדס רכובה על הטרקטור.
והפרדס נותר שקט.
ז'אק פראנס (1930-), מזכיר המערכת וכותב קבוע בירחון הספרותי "מחילות, הדרך אל החופש". שדות פרובנס, דצמבר 1960 (יומיים לפני חג המולד, כשיצא להתאוורר קצת מבית חמותו).
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
