 |
/images/archive/gallery/229/054.jpg ערימה של קובה.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| החודש הראשון של 2005 יעמוד בסימן מחווה מונומנטלית לדבר הכי טוב שהביאו לכאן הכורדים: קובה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גבי בר חיים
26/12/2004 15:35 |
|
|
|
|
|
|
|
בסוף החודש תתיישב מרים בנימין על כסא קטן, תנחית בין רגליה קערה עצומה ומלאת תערובת, ותקדיר בכעס את מצחה. מי יודע, אולי היא גם תסנן קללה או שתיים בכורדית עסיסית, אבל הכל בשביל 72 שעות עבודה רצופה, וסיבה טובה אחת: קובה. המון קובה.
האמת, אין לי מושג אם כך תיראה התמונה באמת, אבל מה איכפת לדמיוני האשכנזי להפליג למרחקים? זאת, בעיקר כשמדובר בסיבה מצוינת לדמיון מודרך: באחד בינואר ישיקו במסעדות "אמא" הירושלמית ו"דודה" התל אביבית, הנמצאות בבעלות משותפת, את פסטיבל הקובה שלהן. וכפי שזה נראה ברגע זה, אפשר לצפות לאירוע מונומנטלי: במהלך כל החודש יגישו בשתי המסעדות 11 סוגי קובות שונות מדי יום - מטוגנות או במרק, מג'ריש (חיטה טחונה גס), או מסולת. חמוסטא, במיה או נבלוסיה, והו כן, הרשימה עוד מתחממת. ובעצם, חבל על המילים. מי שבעניין - ויש יותר ויותר כאלו - ממש לא צריך הזמנה נוספת.
לחדשים בתחום, נאמר רק שהקובה (או קובבה, קיבה) נחשבת למאכל יהודי במקור, הנפוץ בקהילות כסוריה, עיראק וכורדיסטאן, בוורסיות ובגדלים שונים. כשהקובות אינן מטוגנות הן משתכשכות במגוון מרקים, הנעים בין המתקתק (דלעת, במיה) לפיקנטי (סלק, עוף). ובאותו עניין, גם חומר הגלם של הקובה משתנה מאחת לשנייה - יש מי שמכין מבורגול, אורז טחון (קטע מצרי ביזארי, אל תשאלו) או סולת, המבושלת לרוב במרק. ורק כדי לסבר את האוזן, כולם טעימים אש, וכולם זוכים לביקוש מתעצם גם מצד אכלנים עם גנטיקה סיבירית.
מצחיק, אבל על רקע התשוקה העכשווית לכופתאה הכורדית הזו, קל לשכוח שעד לפני שנה היא לא הייתה מוכרת במרכז, לפחות לא בתצורתה האיכותית (ולא, מה שמוכר כבר עשור כקובה המיתולוגי בסוזאנה שבנווה צדק, אינו נחשב). למעשה, במשך שנים תפקדה הקובה כקטע ירושלמי באורגינל, שרץ רק במקומות עם שמות אפורים כ"מורדוך". מזל שחצי השנה האחרונה, על טרנד הבישול הטורקי/אורפלי/כורדי המתפתח, הוציא אותה מהירושלמיות לפרמיירה במרכז, ועל הדרך הוסיף לה איכות וסקס אפיל, במסעדות כ"פאשה" ו"דודה". ואם תצרפו לנאמר את החורף המפתיע שנכנס הנה כרגע, יש בהחלט סיכוי לשלאגר.
ולפני לסיום, מילת אזהרה: אל תעזו לנחות בפסטיבל הקובות לפני שעשיתם שיקול מוקדם לגבי הסוג שתבחרו. שכן לא משנה כמה חזקים תרגישו, אף בן אנוש לא מסוגל לדחוף 11 סוגים. גם לא ארבעה. זכרו - הקובה היא יצור ערמומי, והרבה יותר כבד בבטן ממה שהוא נראה ונטעם: שתיים כאלו, ויש לכם שלאף שטונדה. שלוש, וקיבלתם מוות קטן. יש כאלו שמתים על זה.
פסטיבל הקובה, לאורך כל חודש ינואר:
"דודה", רח' היכל התלמוד 4 (פינת יהודה הלוי 11) ת"א. טל, 03-5107001
"אמא", אגריפס 189, גבעת רם, ירושלים. טל': 02-6246860
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
