 |
/images/archive/gallery/213/510.jpg קישוטי עוגה
צילום: גרי אברמוביץ ורותי רוסו  |
|
|
|
|
| קאמבק: העוגות המקושטות והמגעילות חוזרות. רק שהיום הן טעימות, קלות להכנה, וכיפיות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רותי רוסו
1/12/2004 10:25 |
|
|
|
|
|
|
|
עברה עליהן תקופה לא פשוטה, על העוגות המקושטות. במשך שנים הן נודו מהחברה, הורדו ממדפי הקונדיטוריות ובעיקר היוו סמל סטטוס של אולם אירועים נחות שמבשל עם מרגרינה ומגיש ברבורים מבצק רבוך בסוף הארוחה. נדף מהן סטייל של שלהי שנות השבעים, וכל הפצ'קריי שבהכנתן לא גרם לאף אחד להילחם על זכותן להתקיים. ופתאום, מהפך.
הפורומים לקישוטי עוגות באינטרנט גולשים כיום מרוב גולשים, מהנדסים עושים מהפך בקריירה והופכים למקשטים מקצועיים וילד יומולדת עוד עלול להיזרק מהגן אם יופיע רק עם עוגת שוקולד
ולא עם פירמידת-שרק-פוקימון-וקרם. לעוגות המקושטות יש כצפוי היסטוריה ענפה שתחילתה בעוגות החתונה, או למעשה עוגות החתן, בתקופת האימפריה הרומית.
אז נהוג היה שהחתן שובר על ראשה של הכלה עוגה דקיקה (הדומה יותר ללחם) בעוד האורחים מסביב רצים אחרי הפירורים אותם שמרו לאחר מכן בשביל מזל. בתרבות האנגלוסקסית התפתח מנהג תמוה מעט ובו ערמו האורחים את העוגות שהביאו זו על זו. המנהג התפתח לעוגת הקומות המסורתית בצרפת, ובאנגליה עבדו דווקא על קישוטי הסוכר. התוצאה היתה מרשימה ומאוד לא טעימה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הדיווה ממליצה: בצק סוכר
|
|
|
 |
|
|
|
אולי בגלל זה תחייתה המחודשת של העוגה המקושטת שמה דגש לא רק על הצורה אלא גם על הטעם. אפילו הדיווה הגדולה של קישוטי העוגות מניו-יורק, סילביה וינשטוק, מעידה כי הדבר החשוב ביותר בבחירת עוגה שתתפוס כחצי אולם הוא הטעם שלה. וינשטוק, שכבר הספיקה להאכיל באירועים נוצצים אנשים כמו הילרי קלינטון, אדי מרפי, סינדי לאופר, דונאלד טראמפ ואפילו משפחת המלוכה הסעודית, נחשבת היום לאימפריה. בספר שהוציאה חושפת וינשטוק את סוד המקשטים.
"עיזבו את הקרמים והציפויים השונים והשתמשו בבצק סוכר. הוא קל לשימוש, אפשר לקנות אותו מוכן ולאחסן אותו לתקופה ארוכה", היא אומרת. ובתרגום חופשי - אם יש לכם בצק סוכר, לא צריך להיות מוכשרים כדי להגיע לתוצאות מרשימות. בצק סוכר (Rolled Fondant) הוא חומר שעשוי בעיקר מסוכר ומג'לטין, נוח לעיצוב, פיסול ורידוד, וניתן לצביעה (עם צבעי מאכל), לייבוש ולאחסון ממושך. אחרי שלשים אותו הוא מבהיר מעט (באופן טבעי צבעו מעט שמנתי, וכשהוא רך הוא לבן יותר) ומרקמו דומה לזה של בצק משחק לילדים. בשביל להכין בצק סוכר בבית צריך בסך הכל מוצרי בסיס שיש לכל אחד במזווה כמו גלוקוזה נוזלית, אבקת ג'לטין וגליצרין. אם לא מתחשק לכם לשבור את הראש אז עדיף שתקנו את הבצק מוכן.
אפשר להשיג אותו כמעט בכל חנות לצורכי בישול ואפייה במחיר של 25-20 שקל לק"ג (קילו בצק יספיק לכם בערך לקישוט עוגה אחת). אם תעשו את החשבון שווינשטוק גובה לפחות 300 דולר על עוגה קטנה פרי יצירתה, תבינו את החיסכון. בארץ מוכרים גם חומר שנקרא RFM, שפותח על-ידי הקונדיטור רוני פרדי מרדכי בשיתוף פעולה עם חברת "המרשלג". גם הוא נמכר באותן החנויות, ויתרונו בכך שהוא לא כל-כך דביק ולכן נוח מאוד לרידוד ומומלץ ביותר. יצירתיות למתחילים הבעיה היא מה לעשות עם קילו בצק סוכר כשמעולם לא נגעתם בחומר הזה לפני כן. אבל היום גם זו לא בעיה. עשרות סדנאות שנפתחו לאחרונה בכל הארץ, בדרגת מקצועיות זו או אחרת, ילמדו אתכם בפגישה אחת מה לעשות עם הבצק. זה ממש לא מסובך, אני נשבעת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בוגרת טכניון מקשטת עוגות
|
|
|
|
|
|
|
טל כץ מצור-משה מעבירה סדנאות כאלה, לקבוצות או לבודדים, בבית המתלמד או בסדנה המקצועית שלה שבמושב. סיפורה האישי עלול לגרום להרבה קוראים שאינם מרוצים ממקצועם להתפטר כבר מחר. כץ בוגרת הטכניון עבדה בהיי-טק במשך שנים בתפקידים בכירים ומשכורת נאה. לקח לה זמן להבין שהיא לא רואה את הילדים שלה ואין לה שום פנאי. היא התחילה לקשט עוגות, ולאחר שאלה הפכו למוצר מתבקש בכל אירוע חברתי בסביבתה, החליטה להפוך את זה למקצוע.
היא למדה אפייה ב"דן גורמה" (שם היא מלמדת היום) ונסעה להשתלמויות בחו"ל. בשנה שעברה קטפה לראשונה את מדליית הכסף בתחרות קישוטי עוגות בינלאומית שהתקיימה בלונדון והיום, כאמור, היא היא מלמדת בסדנאות, מוכרת עוגות (המחירים מתחילים מ-300 שקל ) וחיה מהתחביב-מקצוע בכבוד.
מחירה של סדנת פיסול למתחילים הוא 170 שקל, והיא כוללת כמעט חמש שעות של עבודה ואת כל החומרים. אפשר לבוא לסדנה ולחזור הביתה עם עוגת יום-הולדת מוכנה פרי ידיכם. אבל אפשר גם להזמין את כץ ואת חבריכם ולהפוך את כל הסיפור לאירוע חברתי (היא תביא איתה את הכל אליכם). בעיקרון , אין בעיה לקשט עוגה בבית. ההוראות הבאות פשוטות וקלות ליישום. אולם אם אין לכם חשק לקנות צבעי מאכל וחותכנים שונים, סדנה מקצועית יותר תחסוך מכם את ההוצאה הראשונית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
להכנה
|
|
|
|
|
|
|
חומרים: עוגה יבשה שהכנתם או שקניתם בקוטר של כ-20 ס "מ (ניתן להשתמש גם בעוגה מלבנית), 1 ק "ג בצק סוכר, קורנפלור, מים, ריבה (כמעט כל טעם יהיה בסדר, העיקר שלא יהיו חתיכות פרי), צבעי מאכל, אפשרות נוספת היא קרם נוטלה למילוי העוגה.
מכשירים: מכחול, סכין קטנה וחדה ומערוך. הכנה: מיישרים את העוגה עם סכין מלמעלה. מערבבים כף ריבה עם שלוש כפות מים ובעזרת מכחול מושחים את כל העוגה. העוגה חייבת להיות רטובה כדי שלא תתייבש כשתבוא במגע עם הבצק סופח-הנוזלים שיעטוף אותה. אפשר להרטיב אותה גם עם ליקר מהול או קרם. זו הזדמנות טובה, למי שרוצה, לחצות את העוגה לרוחבה ולמרוח אותה בשכבה דקה של קרם (קרם נוטלה יהיה מעולה).
לוקחים כ-700 גרם מבצק הסוכר ולשים אותו היטב עד שמרקמו חלק וצבעו לבן בהיר. אם הוא מתחיל להידבק, אפשר לקמח את משטח העבודה ואת הידיים עם מעט קורנפלור (עודף קורנפלור ייבש את הבצק ויגרום לו להיסדק). אם רוצים ששטח העוגה יהיה צבוע ולא לבן, אפשר להוסיף צבע מאכל וללוש אותו עד שהבצק ייצבע. בשביל לקבל מרקם של שיש, מוסיפים צבע לבצק ואז יוצרים ממנו נקניק ארוך. חוזרים על הפעולה מספר פעמים עד שנוצרים פסי צבע מתוחים בתוך נקניק הבצק. מגלגלים אותו לעיגול לפני הרידוד. על משטח מקומח עם מעט קורנפלור, בעזרת מערוך, מרדדים את עיגול הבצק (הלבן או הצבוע) עד שיוכל לכסות את כל העוגה והשוליים עם מעט עודף בצדדים. כדאי לסובב את הבצק מדי פעם כדי שלא יידבק למשטח.
מניחים את הבצק על מרכז העוגה ומתחילים בתנועות עדינות להדק את הבצק לשוליים. אם נוצרים קפלים מרימים אותם ומהדקים שוב. באופן מפתיע הם נעלמים בסוף. כשהעוגה כולה מכוסה חותכים את השוליים העודפים בעזרת סכין חדה. אפשר לשמור את שאריות הבצק להמשך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עכשיו צריך רק לקשט
|
|
|
|
|
|
|
לשם כך משתמשים ב-300 גרם הבצק שנשארו. את הדבקת הקישוטים לעוגה וזה לזה עושים בעזרת מכחול ומעט מים. אם יש לכם בבית חותכני עוגיות קטנים תוכלו לרדד בצק שצבעתם בצבע אחר מהרקע ולקרוץ ממנו פרחים.
אפשר לשים במרכז כל פרח סוכריה כסופה. את השוליים התחתונים של העוגה (שאותם חתכתם וקרוב לוודאי שהם לא מושלמים) תוכלו לכסות בנקניק דקיק של בצק צבעוני או בכדורים צבעוניים בגדלים שונים. הכנת דמות: נעליים - יוצרים שני מלבנים קטנים. בעזרת סכין עוברים בשליש האורך שלהם כדי ליצור עקב. מכנסיים - יוצרים נקניק ארוך ומקפלים אותו לשניים. בעזרת קצה של מכחול כדאי לפתוח את שני קצות השרוולים מעט ולהרחיבם. חולצה-יוצרים מלבן גדול וחותכים בצדדים את שני השרוולים. קו סכין במרכז החולצה ייתן מראה של חולצה מכופתרת.
סוכריות קטנות יכולות לשמש גם ככפתורים. ראש - כדור אליפטי גדול. אם אתם חוששים שהחולצה לא תחזיק את הראש, אפשר להיעזר בשיפוד שאותו תשחילו דרך החולצה עד בסיס העוגה ותחתכו, כך שיישאר קצה קטן מבצבץ מלמעלה ובו תנעצו את הראש. חיוך - בעזרת חצי קש לשתייה חורצים את החיוך. שיער - כותש שום יעשה לכם שערות נפלאות, אבל תקללו כשתנקו אותו אחר כך. את כל האיברים והמלבושים מדביקים לעוגה וזה לזה בעזרת מעט מים. עדיף להושיב את הדמות כדי לשמור על היציבות שלה וכדאי להתפרע בצבעים, זה יוצא הכי יפה. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
