 |
 |
|
|
|
|
|
|
| לא רק מירי בוהדנה ממיינת דייטים לפי "טייס קרב - היה או לא היה?". מסתבר, שגם נדין לופו שלנו מזדיינת לפי טייטלים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פעם, כשהייתי צעירה ומטופשת, נהגתי להרביץ בירות עם איזה צלם מהעיתון השני. אל תתנו לי להטעות אתכם, הטון האגבי בו נהגה המשפט הזה יותר מזויף מארמני מטיוואן. במקור, בכלל "שתיתי! עם צלם! מהעיתון! השני!" וגם החלפתי איתו פלאשים, צחקקתי וינקתי לו מהג'יימסון כגורת זאבים ממוסטלת, אבל בדיעבד אני תמיד מתנחרת ביוהרה.
גל הצלם היה טורקי, מקריח ונראה רוב הזמן כמו שעון קיר מנוזל. סמולטוקס היו מעייפות אותו, טיזינג היה מעצבן אותו, כשהייתי רוקדת על הבר הוא היה מדמיין גופות, והדבר שהצחיק אותו הכי בעולם היה, למשל, ברחש במרטיני. "שקט", הוא היה מתפקס על החרג'וק ומגדיל באיטיות את אישוני עיניו. "שקט!", מלמל לי בטראנס כשהצעתי בעדינות שאולי, לויודעת, נלך קצת לרקוד. "שקט", הוא גם דרש ממני כשהייתי מדובבת את הברחש המת.
"תסתכלי עלי", היה נוהם חצי בעצבנות, ואני הייתי משתתקת בשניה וממתינה בצייתנות לעוד שתיקה.
גל הצלם, כמו שאתם מבינים, לא היה הבחור הכי קומוניקטיבי שיש. שומדבר אקוטי, זה סתם שהוא היה איטי כמו הצב הענקי מ"נבר אנדינג סטורי". כל שוט אצלו נהיה פיצ'ר סם שפיגל, וכל חיוך קליל הפך למיליארד עיוותים חסרי חן. הוא, באופן אישי, היה בטוח שזה משווה לו נופח מסתורי בגווני אנדי וורהול - אבל לי כל החגיגה האוטיסטית הזאת קסמה בערך כמו מגהץ אדים חם.
פעם, כשהוא מצץ את הסיגריה שלו, ממש הצלחתי לדמיין את העשן מדדה לו בנכות בתוך הלוע. הנה הוא על סף השפתיים, והופ, הוא מלטף לו את שיני הסולטן מאיסנטבול, ותיכף הוא ידגדג את השקדים הלחים ויחליק בסבלנות לעבר הריאה מאנקרה. אוי, אלוהים, האם יישאר שם טבק כשיחזור?
בסצנה אני מניחה שהיו מכנים אותו "אוכל סרטים", אבל בינינו, רוב הסיכויים שהוא היה סתם קניבל.
אז אחרי כל זה, תגידו, מה, מה בכלל חיפשת איתו? או, אז ככה. הייתי יכולה לחרוק עכשיו על הסקאלה שבין "הייתי בתקופה גרועה" ל"הוא היה אחלה זיון", אבל שקרנית אני לא. הסיבה שהייתי עם המגדלור המצונן הזה לא קשורה במאום לקשת התירוצים הצבעונית מלמעלה - הייתי שם רק, אבל רק, בגלל הטייטל.
אז נכון, צלם בעיתון יומי זה לא בדיוק צלם ב"ווג", והזוהר אולי קצת מתעמעם כשרוב מה שאתה מצלם הוא בדרך ל"אבו-כביר: הקטלוג". אבל איפשהו במוחי השוטה והאהבל, הרגשתי שאני סוג של גלית גוטמן. זה אולי נשמע מצחיק, אבל נשבעת שחודש שלם פטפטתי בצד"י. "צן לי לראוץ אץ הקומפוזיציה, מוצק", הייתי מעלעלת בגוויות בתיק העבודות שלו. "וואו, זה מצמצם! בייחוד זוצי, עם הווסץ שמצפרצץ להיא מהצחץ".
כן כן, תקראו לי שטחית, אבל לא רק מירי בוהדנה ממיינת דייטים לפי "טייס קרב - היה או לא היה?" - גם אני. אם תשאלו אני אכחיש, אדחוף איזה משפט עם "סארטר" ואקשקש בלהט על החולי בחברה מוכת הסטריאוטיפים, אבל האמת, היא שבתקופות בולטות בחיי נהגתי להזדיין לפי סריות, בחלוקה לקטגוריות ולקטגוריות משנה. כך, למשל, יצאתי בתקופה המכונה "כמעט מפורסמים" רק עם עוברים רוקיסטים (והעמדתי פנים שאני קייט הדסון), עם עבריינים מתחילים בלבד בתקופת "ספרות זולה" (התחזות מופתית לאומה) ועם זן ספציפי ביותר של אוחצ'ות בתקופת "ינטל" (עד ברברה סטרייסנד!). בשורה התחתונה, התרועעתי עם קריקטורות. אבל במקום לקבל סוף דיסני, במקרה של נ'-קייט-אומה-לופו, הכל נגמר באנימניאקס.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שתי שניות של מלי לוי
|
|
|
 |
|
|
|
לפי הקו הזה די פשוט להבין למה השבוע, כשהתחלתי לקבל גולים מעידן הכדורגלן, היו לי איזה שתי שניות בהן הייתי מלי לוי. "כן, בייבי!", התזתי לעברו בקול דקיק כשהוא נגע בי. "תראה לי את הבקהאם שלך! תביא אותה בחלוץ מימין! מימין!".
את עידן הכדורגלן אני מכירה לא מאתמול, ובכל שנות היכרותנו הוא סיפק לי לא מעט סיבות לפנדל: הוא הגדיר את עצמו כ"חכם אבל לא אינטליגנט", סבר שטוסט וקולה זו פסגה קולינרית, לא שתה אלכוהול אפילו בסופ"שים והיה נוהג לרייר בקביעות על בלונדיניות משעממות שנראות כמו פנקייק. מצד שני, נו, יש לספורטאי יתרונות מובנים.
כך או כך, מעולם לא ייחסתי להבדלים התהומיים בינינו חשיבות גדולה בזמן שהייתי לשה לו את התחת. אבל שלשום בערב, בסוף המערכה, הייתה לעידן החתיך והסתום התגלות ראובן עטר. בהתחלה חשבתי שזה יצא דווקא מצוין, כי הוא התחיל להרהר קיומית בדיוק כשנמאס לי לחטט לו בפופיק, אבל בהגיג הראשון הבנתי שזה אבוד.
כל הקשר הזה הייתי כל כך מרוכזת באישיותו הגברית והסטריאוטיפית, שלא חשבתי בכלל על זה, שכשאת יוצאת עם טייטלים, גם הטייטלים יוצאים איתך. וטייטלים יוצאים עם טייטלים, תיאוריית הזוגות בתיבת נוח, וגו'. "אז כמו שהתחלתי להגיד", חתך לי קולו העמום והנחרץ של עידן את המחשבות, "אני באמת, כנראה, יכול לגעת פיזית רק בפוסטמות. תגידי, למה את לא עושה סיליקון?".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
