 |
/images/archive/gallery/203/540.jpg מקבץ מתוך תערוכת המזון.
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
| רותי רוסו טעמה מקבץ אכזרי למדי מתוך תערוכת המזון הישראלית, ומדווחת על לא מעט בעיות |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רותי רוסו
15/11/2004 15:01 |
|
|
|
|
|
|
|
כמה דל ולא טעים זה היה. מלבד אולי הגבינה ומיץ הסלק והבירה והעוגיות וסלט החצילים והשטרודל. שגם הם, אגב, לא היו מרגשים במיוחד, שכן נחה עליהם עננת סלט המימוזה, ובין הדי הטונה הטחונה והעבשה, גם לגבינת הקש יש טעם עדין של שחי דייגים.
הכל התחיל בהודעה נרגשת שהתקבלה בעיתון על תערוכת המזון השנתית הממשמשת ובאה. ההיסטוריה והשושלת הקולינרית שלי הפכו אותי לנסיינית מזון הרפתקנית במיוחד, ולכן לכשנודע דבר מצגת טעימות היריד המאולתרת, שמחתי היתה רבה. תערוכת
המזון שמתכנסת השנה בין ה-22 ל-24 בנובמבר, ומאורגנת על-ידי קבוצת "שטיר", היא היריד הרציני היחיד בארץ בתחום, והיא מיועדת לאנשי מקצוע: שפים, קניינים, מלונאים וכן, גם כתבים הרפתקנים.
מכל הארץ הם פוקדים אותו בהמוניהם (השנה צפויים להגיע כ-25 אלף איש), עוברים בין הדוכנים הרבים, נעצרים, מתמהמהים, משוחחים, ולבסוף תוהים בקול "למה לעזאזל חזרתי גם השנה?". אבל האמת היא שדווקא הפעם, לפי הדיווחים, נשמע היריד מגוון, עשיר ויוצר חשק לקפוץ לבקר.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חולמת על אמריקה
|
|
|
 |
|
|
|
השנה, דווח בעלון הפרסומי, שגרירויות ארה"ב, אוסטריה, איטליה, ספרד ופולין עומדות לחשוף ביריד מוצרים חדשים המגששים את דרכם אל המדפים הישראליים. וכן, צוין בהמשך, גם חברות מקומיות כמו "אחוה" ו"מחלבת המושבה" יציגו מספר מוצרים שהשיקו במיוחד לכבוד האירוע. אפילו העלייה מרוסיה קיבלה מקום של כבוד. "סלטי יאנה" הנמכרים במעדניות הרוסיות יוצגו בתערוכה בתקווה להפוך לחלק ממקרר הסלטים בסופר, לצד החומוס, המטבוחה והכרוב הסגול במיונז.
סלט "שובה" ממטיאס וסלק וסלט מימוזה מסורתי, ציין העלון, צפויים להפוך לנחלת הכלל. המימוזה הוא אכן סלט מסורתי הנחשב למעדן אמיתי. הוא מורכב משכבות של גזר, מיונז, תירס, ביצים ופיסות דג, בדרך כלל סלמון. גם היבואנית "איטריס אנד קומפני" תציג את גרסתה הרוסית לשלגונים על בסיס שומן צמחי, כי כן, לאחרונה הורגש פה מחסור בגלידות לא איכותיות.
חוץ מזה "אחוה" (יצרנית החלבה הוותיקה) תציג עוגיות חדשות מבצק עלים, "מחלבת המושבה" תנסה עלינו גבינת קש, "דו קל השטרודל" תציג שטרודלים במילויים שונים על בסיס מתכון בן 300 שנה, יצרנית מיצי "קשת" תציג מיצים טבעיים חדשים ללא תוספת סוכר, ולבסוף, חברת "ש.ב.ש בע"מ" תחשוף את בירת "לה שוף" הבלגית, שכבר מיובאת לארץ, אך לא באריזות ענק של ליטר וחצי. נפלא.
חיכיתי בקוצר רוח לפתוח את תיק הטעימות לכשיגיע, לטעום קצת מאמריקה, מספרד ומאיטליה, לשטוף את הפה במיץ סלק צונן ולהמשיך אל המימוזה השטרודל והקש. טוב, אז אמריקה לא היה שם. גם לא ספרד ולא איטליה. השגרירויות, מסתבר, יחשפו את המלאי רק ביריד עצמו. נשארתי עם שלושה סלטים, גבינת קש, עוגיות, שני מיצים, בירה באריזה חדשה ושני ארטיקים צמחיים רוסיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דג שנגרס באלימות
|
|
|
|
|
|
|
השף האמריקני המיתולוגי ג'יימס בירד אמר פעם כי אם היו מאלצים אותו להיות קניבל הוא היה מסתדר כל עוד היה מספיק טרגון בסביבה. עם סלט המימוזה זה לא היה עובד. האמינו לי, בשר אדם לא מתובל, עדיף.
שכבות עדינות הרכיבו את הסלט: גזר ותירס, מיונז וטונה. מעין טארט רב-שכבתי תלת-מרקמי ושלל-טעמי. הפכתי אותו על צלחת והוא עמד שם זקוף, צבעוני וגאה. הכף פילחה את שכבות הטעם. אוי, הטעם הזה של מימוזה, נו, איך לומר, מבחיל. טעמתם פעם אוכל חתולים רטוב מקופסת שימורים? סביר להניח שלא. דמיינתם לעצמם על סמך הריח הנוראי מה הטעם? זה בדיוק זה. טעם של דג תפל ומעופש שבמקום לפרום אותו לנתחים הוא נגרס באלימות לכדי עיסה יבשה. זימנתי ידידה יוצאת רוסיה לטעום, שמא החך התורכי שלי לא רגיש דיו לאיכויות המימוזה. היא בלעה בנימוס וניגשה לצחצח שיניים. "אני אכין לך מימוזה ותראי איך זה צריך להיות", היא הטיפה לי.
שני הסלטים האחרים של החברה שהגיעו לטעימה, הסלמון עם הפטריות והחצילים הפיקנטיים, היו נפלאים בהשוואה למימוזה, אבל בינוניים בהשוואה למציאות. נתחי הסלמון אמנם הפתיעו לטובה (לא היו לי הרבה ציפיות מעוד דג, במקרה הזה), אולם קשה להאמין שהציבור בארץ כבר מוכן להביא לעבודה או לבית-הספר סנדוויץ'-פיתה-סלמון-פטריות. סלט החצילים הפיקנטי דמה לכל סלט חצילים שיש היום בסופר, אולם היתרון שלו על פני הז'אנר כולו היה שהוא נטעם מיד אחרי המימוזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מיץ מפוסטר במיוחד
|
|
|
|
|
|
|
גבינת הקש של "מחלבת המושבה", כמו כל מוצריה האחרים הנמצאים בשוק היום, היתה מצוינת. אבל מדוע כדאי להידחס בהמון היריד בשביל לטעום גבינת קש? מה בדיוק החידוש פה? כך גם לגבי ה"דקליות" הפריכות של "אחוה". נכון , זה מוצר טוב, אבל איפה ההרפתקה? רק במימוזה? וגלידות השומן הצמחי שיובאו במיוחד לארץ, מה איתן? אז מה אם הן מרוסיה? זה עושה את השומן הצמחי לטעים יותר? מסתבר שלא.
ההפתעה הטובה האמיתית בכל מסע טעימות הפרך היתה המיצים הטבעיים של חברת "קשת". נכון , מיץ הגזר והתפוחים טעמו מהול (על אף שאין בו תוספת מים), אבל למיץ הסלק יש טעם אדמתי, צבע כהה ומרקם סמיך כמו של מיץ סלק ביתי. החברה פיתחה בעצמה שיטת פסטור מיוחדת ששומרת במיץ את כל מה שטוב, והיא גם גאה לדווח על האריזה שמכיוון שטעמם של הפירות הטריים שלהם משתנה מתקופה לתקופה, כך גם טעמו של המיץ.
לבסוף הגיעה זמנה של בירת לה שופ. היא אורגנית, אין בה CO2 ויש לה בארץ עכשיו גם אריזה חדשה. התיישבתי מול הטלוויזיה וליקקתי את האריזה החדשה דקות ארוכות. היא אכן משובחת ומהווה שיפור ניכר ביחס לטעמה של האריזה הקודמת. מומלץ בחום.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
