 |
/images/archive/gallery/174/416.jpg סלט אנדיב.
צילום: יחסי ציבור  |
|
|
|
|
| מומחים לתזונה טוענים שהקמפיין החדש של מועצת הצמחים, שקורא לאכול ירקות בחמישה צבעים, לא מדויק. "אם אוכלים חמישה פלפלים בצבעים שונים, הרי שבסופו של דבר אוכלים את אותו ירק", אומרת תזונאית |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
סמדר הירש
14/11/2004 11:44 |
|
|
|
|
|
|
|
מי שצופה בטלוויזיה בימים אלה מתקשה שלא להבחין בקמפיין חדש (ויקר!) של מועצת הצמחים, המבוסס על קמפיין אמריקני, שעיקרו חמשת הצבעים: קריאה לציבור לאכול כל יום ירקות בחמישה צבעים שונים.
על-פי הקמפיין, לכל צבע מיוחסות תכונות ריפוי מסוימות: אדום מונע מחלות לב וסרטן, לבן מונע מחלות לב וסרטן ונלחם בחיידקים ובדלקות, כתום מונע סרטן ועוזר לתפקוד תקין של מערכת החיסון, ירוק מאט את הזדקנות העין ומחזק את העצמות, וסגול מאט תהליכי הזדקנות. אבל מומחי תזונה שונים טוענים כי הקמפיין הזה שטחי, אינו מדויק ואינו מבוסס דיו.
"החלוקה של ירקות לפי צבעים היא שטותית וחסרת כל משמעות", אומר יצחק בן-אורי, תזונאי קליני, שנחשב לגורו של הטבעוניים בארץ. "הירקות מתחלקים לפי המשפחות הבוטניות שלהם או לפי החלק הנאכל בהם, כלומר שורש, גבעול, עלה, פרח, וכדומה. לצבע שלהם אין כל רלוונטיות
לבריאות. בין פלפל כתום לגזר אין שום קשר. מה גם שצהוב, כתום ואדום הם התפתחות של אותו פיגמנט, אז כמעט בלתי-אפשרי לעשות ביניהם את ההפרדה.
"ויטמין A, למשל , שיש בגזר, דלעת וסלק, יש גם בפטרוזיליה שהיא בכלל ירוקה, והכי הרבה הוא נמצא בצמח בר ירוק שנקרא חלמית (חובייזה). ויטמין C דווקא נמצא בריכוז גבוה בגויאבה, בלי קשר לצבע שלה. זה גם מגוחך לכלול שום ובצל בקטגוריה של הצבע הלבן. שום ובצל הם בכלל לא ירק, והגוף לא מפיק מהם המון תועלת כמו שנהוג לחשוב. הם תבלינים, ואי-אפשר לאכול אותם כמו שאוכלים מלפפון, זה לא הדבר הכי בריא, שלא לדבר על הריח. אם הטענה היא שהם הורגים חיידקים ודלקות - זה אומר שהם גם לא טובים לגוף. רק רעל הורג חיידקים. הרי כשחקלאים לא רוצים לרסס בחומרי הדברה זה בדיוק מה שהם עושים: הם מכינים תמיסה משום וממים ומרססים בה את הירקות והפירות".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מיכל זוארץ משחקת במלפפונים בפרסומת של מועצת הצמחים
|
|
|
 |
|
 |
|
"לא רק הצבע"
|
|
|
 |
|
|
|
דוברת עמותת "עתיד" של הדיאטנים הקליניים בישראל, ד"ר ניבה שפירא, חושבת שעניין הצבעים יכול לעזור בקידום צריכה בריאה של ירקות, אבל הוא גם עלול להיות בעייתי. "הצבע של הפרי והירק מסמל גם את החומר הדומיננטי המרפא בהם. אדום הוא ליקופן, כתום הוא בטא קרוטן, ירוק הוא כלורופיל וכודומה. הצבע הוא בסופו של דבר כן האופי של הירק, והוא כמו בית-מרקחת של הטבע, לכן רעיון הגיוון הוא כל-כך חשוב", היא אומרת.
"אנשים היום לא אוכלים מספיק ירקות ופירות, או שהם אוכלים רק מלפפונים ואומרים שהם אוכלים ירקות. חשוב להסביר להם לצרוך כמה שיותר מכמה שיותר סוגים. עניין הצבעים יכול לעזור להם להתמצא, אבל מצד שני, צריך להיזהר לא להשתמש בעיקרון הזה כעיקרון מנחה יחיד. אם אוכלים חמישה פלפלים, ירוק, צהוב, כתום, אדום וסגול, הרי בסופו של דבר אוכלים את אותו ירק.
"הרעיון הוא לגוון גם בתוך כל צבע. כלומר אם אחת מתוך חמש המנות היומיות היא כתומה, אז יום אחד צריך לאכול דלעת, למחרת גזר, אחר כך תפוז וכדומה, וכך לעשות גם ביתר הצבעים. אולי את הקטע הזה היו צריכים להדגיש יותר בקמפיין".
ד"ר שפירא מסתייגת גם משיוך תכונה מרפאת ספציפית לכל צבע ירקות. "זה לא מדויק. המערכת כולה צריכה לרפא את עצמה. זה יהיה רע מאוד אם מישהו שיש לו חשש ממחלות לב או מסרטן יאכל רק את הצבע שהמליצו עליו כצבע מרפא למחלות האלה. ירק אחד לא מרפא מחלה מסוימת, זה הגיוון שאחראי לאיזון של הגוף", היא אומרת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"גימיק שיווקי"
|
|
|
|
|
|
|
"החלוקה לחמישה צבעים לא הומצאה בימינו, לא על ידינו ולא על-ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני", אומר ד"ר גדעון רון, מומחה לרפואה סינית מהיישוב אמירים. "מה שעושים עכשיו זה פשוט נסיון למערב את התורה הסינית. אורח החיים בסין העתיקה היה מוכתב על-פי חמשת תהליכי היסוד והצבעים שלהם: אש (אדום), אדמה (צהוב), מתכת (לבן), מים (כחול), ועץ (ירוק). הערכים של צבעים משפיעים עלינו באופן אנרגטי, וכבר בסין היו נוהגים, למשל, לארוז את מתנות החתונה בנייר אדום, כדי לעורר את הזוג בליל הכלולות".
זאת גם הסיבה, לדבריו, שעד היום בתי-חולים צבועים בירוק מרגיע, וחברות מסחריות משקיעות משאבים גדולים במיתוג וביצירת זהות תאגידית בצבע בולט מסוים, לפי הערכים שהן מבקשות להדגיש. אולם ד"ר רון טוען שהרחבת המשמעות האנרגטית גם לתחום התזונה היא מגוחכת.
"מדובר כאן בגימיק שיווקי ממדרגה ראשונה. לצבעים יש ערך ומשמעות באספקט הנפשי, אבל כבר שמעתי על תזונאים שממליצים לאכול שזיפים או אוכמניות לפני השינה, כי זה כחול וזה מרגיע. אנשים מתחילים לצאת מהשכל הישר ומחפשים דרכים להתחכם. זה הרי לא ירגיע, אלא רק יגרום להם ללכת לשירותים כל הלילה", הוא אומר.
"אני מאוד בעד זה שאנשים יאכלו יותר פירות וירקות. ושיהיו אורגניים כמובן. ואם בעזרת התיאוריה הסינית העתיקה הזאת שהלבישו על הירקות, ימכרו יותר ירקות, אז זה יכול להיות נחמד. גם אני אומר למטופלים שלי שיאכלו סלט עם הרבה צבעים, כי זה נורא יפה ונורא חשוב לרעיון הגיוון.
"מצד שני, הצבע הוא לא חזות הכל. התכונות המחזקות נמצאות בטעם הפנימי ולא בצבע החיצוני. בימינו, אני לא יודע איזה פיגמנט של צבע החדירו לפרי או לירק בתהליך של הנדסה גנטית, ועד כמה הצבע הסופי שלו הוא משמעותי מבחינת הערכים התזונתיים שלו. יש כאן גם איזושהי הטעיה, במובן של שיוך הצד המדעי-רפואי לצבע. בקמפיין הזה אמצעי השיווק הוא אלמנט הפחד שקושר את הצבע למחלות, וזה חבל מאוד, אלה מעשיות שיווקיות, זה סתם לא רציני".
מרב מור אופיר, תזונאית קלינית ויועצת מדעית למועצת הצמחים, מסרה בתגובה לטענות כי "הקמפיין מבוסס על מחקרים מדעיים שערך ארגון הבריאות העולמי (WHO), הקובעים כי לכל קבוצת ירקות בעלי צבע זהה סגולות מיוחדות שתורמות ליכולת ההגנה של הגוף מפני התפתחות מחלות.
"בשנים האחרונות התגלתה החשיבות הבריאותית מרחיקת הלכת של הפיגמנטים האדומים, הצהובים, הכתומים, הסגולים והירוקים, הנמצאים בצמחים, וכן החשיבות הבריאותית של פיטוכימיקלים נוספים - אותם חומרים שמצויים בירקות ושמכילים כ-25 אלף חומרים פעילים החיוניים לבריאותנו. לבריאות אופטימלית, מומלץ לאכול, באופן יומיומי, ירקות מכל קבוצות הצבע וכך לגוון בסוגי הפיטוכימיקלים.
"לאור כל זאת, החלו רשויות הבריאות בעולם להמליץ על צריכה צבעונית ומגוונת של ירקות ופירות. מסע ההסברה הישראלי, בדומה לזה שנערך בראשותו של מכון הסרטן הלאומי האמריקני, נועד להוות כלי איכותי לתכנון צריכה מגוונת של ירקות. מומחי ענף הירקות של מועצת הצמחים הישראלית בחרו בחלוקה לחמש קבוצות צבע, הדומה לזו של מכון הסרטן הלאומי האמריקני".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
