 |
/images/archive/gallery/178/759.jpg טלי נגד הכינים.
איור: טלי תקומי  |
|
|
| אין רחמים על נשים וילדים? |
|
| טלי תקומי, האמא החדשה בחיים שלכם, מאיירת וכותבת על הקרב המר ביותר שניהלה בחודש האחרון |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
טלי תקומי
17/10/2004 15:14 |
|
|
|
|
|
|
|
במסגרת לימודי באוניברסיטה אני לומדת מאוד מאוד קשה. אני מתמודדת עם סוגיות הרות גורל. לכן, אני יושבת על המדוכה, שעות על גבי שעות, מגרדת בפדחתי וחושבת על פתרונות יצירתיים.
נראה שהבעיות קשות מנשוא, שכן הקילומטרז' של האצבעות
על פדחתי הגיע לטורים גבוהים מאוד לאחרונה. מעניין, הרהרתי, תוך שאני חופרת בהיסטריה בקרקפת. מעניין למה זה קורה.
עד שמפגש מקרי עם מראה הטיח לי את הפתרון בפרצוף, יחד עם כמה בונוסים חומחומים מגעילים. כינים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איכס
|
|
|
 |
|
|
|
איך לא ראיתי אותן קודם, את החולירות המפרפרות? והרי האגדה האורבנית אומרת שאם צובעים אז לא כינים. נו, כנראה שהכינים לא ראו את התשדיר הזה.
המכי"ת שלהן, הצ'יפית של השבט, אחת מסוקסת במיוחד, מרוב שהיה לה טוב בהביטט אצלי, ממש אפשר היה לראות לה את הלבן בעיניים, והיא - לי את הלבן בפרצוף. היא והמזדנבות הנייטיבז, הפקודות שלה, היו כנראה הכלאה מתוחכמת של כינים וזיקית, שכן הן היו מוסוות לגמרי, התאימו עצמן באופן מושלם לבלונד שעשיתי אצל ז'וז'ו רק השבוע.
מה שאומר שעל בטוח יש להן איזשהו גן מהונדס, סודי, נגד כימיקלים. צריך להוציא פטנט ולמכור להג"א. מה שעוד אומר, שעקב זה שבבעלותי שלושה ילדים נשיקים לאללה, חשבון פשוט ומזויע מביא אותנו למסקנה, שלפחות חלק מהצבא הזר שאצלי נסעו לצימר אצל הקטנים. מפחיד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין ברירה, מסדר כינים
|
|
|
|
|
|
|
מסדר הכינים אימת שאשר יגעולתי בא. צבא של מאנייקים צבועים שכמותם, אכן נעזרים באמצעי הסוואה! ההוכחה: אצל שני הבלונדינים נרשמו כינים נורדיות, ואילו אצל השטני, הבכור, הן פתאום השתזפו להן פלאים.
מה שהרס אותי במיוחד זה התעלומה שאיך זה שאצל הקטן, זה שהמיילדת הפוסטמה מילמלה מתחת לשפם שהוא קרח לגמרי - וגם כיום, בתור תינוק בוגר הוא לא בדיוק עם בלורית - דווקא עליו, על שבע עשרה השערות שלו ביציע, נצפה או"ם שלם. גדוד שלם של בטלניות שוודיות בביקיני, שכל מה שיש להן בראש זה רק סקס וביצים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התייעצויות
|
|
|
|
|
|
|
התעניינות אצל הפִּיר-אימהות הותירה אותי מבולבלת לגמרי. הימניות הקיצוניות דגלו בהשמדה המונית. "טלי לך צאצא, שפשפי אותו במיטב החל"כ עד שתצא הזפת מהאוזניים,אחר כך סרקי אותו עד בוש במסרק של אצבעונית, והמהדרין לוקחים את הצאצא ועושים לו ספיחס כמו בבקו"ם".
השמאלניות דגלו בלא לעשות כלום. "רק לשבת עם הכינים בסבבה, בדו קיום. אולי רק לדלות אותם מהמרק כשהן נופלות לתוכו. בסוף זה יעבור".
החלטתי לנקוט בטכניקה משולבת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לוחמה אקלקטית
|
|
|
|
|
|
|
לקטן, חפפנו במשמיד טבעוני לייט. פרשנו עליו מגבת, ככה שהוא נראה כמו המיועד של סינדרלה, עם כל הבלונד. הושבנו אותו אחר כבוד על כס "הופ" כדי שלא יזוז והתיישבנו בעצמנו לחזות בסיפוק כיצד החולירות השוודיות קופצות בנג'י בסך מהראש שלו אל הרצפה. אהממ. טוב, הרצפה זה כמו מדבר סהרה בשבילן. הן לא יכולות לסבול קרמיקה.
מתנחמת בתיאוריה המפוקפקת של עצמי, עברתי לחזית הבאה. לגדול שיער שטני קצר, שטופל באסטרטגיה דומה לאחיו.
הבעיה שלאופיר אחותם יש שיער ארוך כמו ליסמין הבראטצית, שבחיים בטח לא נדרשה לבעיה הזאת. עם שערות הניילון המתבדרות, חוכמה גדולה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מה עושים עם אופיר?
|
|
|
|
|
|
|
שפכנו עליה בקבוק משפחתי של המשמיד פרו, ולא נודע כי בא אל קירבן של החולירות. אחר כך לקחתי את המסרק שעלה כמו שבעה מסרקים ונראה כמו שביעית, וניסיתי לסרק.
אבל בגלל חוק התנגדות התינה או משהו, בגלל חלקלקות הזירה, ובגלל המזל הנחס שיש לי בחיים, איבדתי אותו כל פעם מחדש, אי שם בתוך המחלפות שלה. והחוסות המתעלקות? אני מוכנה להישבע ששמעתי אותן נקרעות מצחוק, בטון שקצת מזכיר את הטבח השוודי מהחבובות.
מה לא ניסיתי כדי להעביר בשלום את המסרק האצבעוני בשיפעת שערה מבלי לאבד אותו? מרחתי לה את הקונדישנר לצבע שלי, לא עבד. מרחתי לה סיליקון - לא עבד. שמן זית - גם לא. מרגרינה - כלום. הננו-מסרק נתקע בתוך השיער שלה, כמו המשא ומתן עם הפלשתינים. ונעלם. כמו הסיכוי לשלום.
לא אלאה אתכם, אבל אם תעברו בקרוב אצלי תראו אותי, כמו ג'יין גודול בשעתה באינטראקציה שלה עם השימפנזים, יושבת ופולה אותן מהראש שלה, אינגה אחר אינגה, יום אחר יום.
אבל אל תמהרו לרחם עלי. בסוף אני אנצח. המאזן הדמוגרפי משחק לטובתי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
