 |
/images/archive/gallery/171/819.jpg ילד נרדם
צילום: סי.די.בנק  |
|
|
|
|
| מתי יודעים, איך יודעים, מהם הסימנים ומה עושים. מדריך לסוגי לקויות למידה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
מעריב
20/9/2004 11:27 |
|
|
|
|
|
|
|
שנת הלימודים שהחלה זה עתה מעוררת שוב עניין רב בנושא הטיפול בליקויי למידה. התחום הזה, שהתפתח בעשור האחרון לממדים עצומים, נוגע כמעט בכל בית שבו מתמודדים הורים עם גידול ילדים, קטנים כבוגרים, ומעורר שוב ושוב סבך של שאלות: מתי יודעים, איך יודעים, מהם הסימנים ומה עושים. ורבים שגדלו וגידלו דורות של תלמידים גם יוסיפו בציניות (לא משוללת בסיס), מה יוצא לנו מזה? כי אין זה סוד כמוס במיוחד: ילדים נשלחים על כל פיפס לאבחונים ומקבלים שוברים והקלות מפליגות בכל תחום לימודי ואקדמי.
על כל נער או נערה שאכן סובלים מקשיים פועלת בורסה של "בני מזל" שהשיגו את האישורים הנדרשים, למרות שלא תמיד הם זכאים להם. הגם שקשה לדייק במספרם המוחלט של תלמידים לקויי למידה, מרבית המומחים סבורים כי בסך הכל 10 עד 15 אחוזים מהם סובלים מהתופעה ברמות שונות. "לקות למידה מתבטאת בקשיים משמעותיים של התלמיד ברכישה ובשימוש
בשפה, קשב, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ויכולות מתימטיות", מסבירה ד"ר מיכל שני מהחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה. "הלקויות מולדות (גנטיות) ברובן, אך בכוחה של הסביבה לחזק או לצמצם את הביטוי ההתנהגותי שלהן ואת כושר ההתמודדות של התלמיד.
"בניגוד למדינות מערביות", מוסיפה שני, "האבחון בארץ פרוץ למדי, ובשטח פועלת תעשייה ענפה של מאבחנים ומכוני אבחון כדי לאפיין את סוג הלקות ולקבוע את ההתאמות (ההקלות בלמידה ובמבחנים, במיוחד בבגרויות) שלהן זכאי התלמיד". ניסיון לעצור את שטפון המאבחנים החל בשנה שעברה, עם הקמת ועדות מחוזיות של משרד החינוך שבידיהן הסמכות להחליט אם לאשר את ההתאמות שעליהן המליץ המאבחן. כך או כך, ההתאמות מחולקות לשלוש דרגות קושי בהתאם למידת ההשפעה שלהן על מבנה המבחן ומטרותיו: הארכת זמן הבחינה, התעלמות משגיאות כתיב, בחינה בעלפה, הפחתת חומר הלימוד למבחן ועוד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"כזה שעושה בצק"
|
|
|
 |
|
|
|
ד"ר שני, בצוותא עם יעל מלצר, המקימה והמנהלת של מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל-חי, ושרי שניידר ממרכז "קורן", מציגות לפניכם את סוגי הלקויות וההתאמות הניתנות לכל אחת מהן:
דיסלקציה: קושי מתמשך, מהשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והכתיבה ועד גיל מבוגר, בקריאה מדויקת ומהירה של מילים ואיותן הנכון, חיבור הברות למלה והתמודדות עם מלים בלתי מוכרות, ומתבטא בשגיאות כתיב מרובות. במשך השנים חלים שינויים לטובה ביכולת הקריאה, אבל הקצב נותר אטי. התאמות: הארכת זמן הבחינה, התעלמות הבוחן משגיאות כתיב, הקראה של שאלות הבחינה או בחינה בעל-פה.
לקות בשפה המדוברת: קושי בקליטת מילים, באבחנה בין צלילים, אוצר מילים דל, קושי בשליפת מילים מהזיכרון (למשל, במקום מערוך הילד מתאר את החפץ: "כזה שעושה בצק" ), פגיעה ברהיטות הדיבור, קושי בבנייה והבנה של משפטים ובארגון השפה ובעיות בלימוד שפה זרה. לטיפול נדרשת התערבות של קלינאית תקשורת. התאמות: בחלק מן המקצועות שאלות המבחן מוקראות לתלמיד, חומר הלימוד מופחת, המבחנים אמריקניים (זיהוי תשובה נכונה מתוך כמה אפשרויות) ומותר שימוש במילונית אלקטרונית באנגלית. דיסגרפיה: קשיים בשפה הכתובה שמתבטאים בניסוח, הבעה בכתב, בניית משפטים לוגיים, שגיאות כתיב מרובות, כתב לא ברור (לעתים מדובר בבעיה מוטורית), חוסר יכולת להפריד בין הז' אנרים השונים של השפה (כמו שימוש בשפה מדוברת וכתובה) ושימוש לא נכון במילות קישור (גם, את, אם כי). התאמות : הכתבת התשובות לבוחן והתעלמות משגיאות כתיב. במקרים שבהם קיים פער בין ההבעה בעל-פה ובכתב שמקורו בדיסלקציה או דיסגרפיה התלמיד נבחן בעל-פה.
דיסקלקולציה: לקות בחשבון המתבטאת בקושי בביצוע חישובים פשוטים, זכירת לוח הכפל, הבנת כמויות וגדלים ושמירה על רצף מספרים, וכן בבלבול בין סימנים, כמו למשל החלפה בין פלוס למינוס. ילדים שסובלים גם מלקות שפה מתקשים בהבנה של בעיות מילוליות בחשבון ובזכרון נוסחאות.
התאמות: שימוש במחשבון בבחינה, שימוש בדף נוסחאות, הקראת שאלות הבחינה, הארכת זמן הבחינה ומבחן מותאם, עם מספר שאלות קטן יותר ותכנים קלים יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דיסק-מן בבחינה
|
|
|
|
|
|
|
הקלות נוספות שתלמידים יכולים לקבל הן הקלטת שאלות הבחינה על גבי קלטת, המרת מבחן בכתיבת עבודה, העברת חומר הבחינה למחשב או הדפסת שאלון הבחינה על נייר צבעוני האהוב על התלמיד. לסובלים מהפרעות קשב וריכוז ניתנת רשות להקשיב למוזיקה בדיסק-מן, ובסיום הבחינה הם מצרפים את הדיסק למחברת המבחן. חוץ מלקויות במיומנויות לימוד ישנן הפרעות נוספות שמשפיעות במישרין על יכולת הלימוד, אך לחלקן אין כלל "הנחות". את ההפרעות הללו מחלקים לקטיגוריות הבאות:
קשיים בהתארגנות: חוסר יכולת לסדר קלסר, למיין, להכין מערכת שעות, קושי בשימוש בשעון ובלוח-שנה ודחיית מטלות. התאמות: אין.
הפרעות קשב וריכוז: אי-שקט כללי, חוסר יכולת לשבת במקום אחד במשך כמה דקות ברציפות, תנועתיות מרובה, אימפולסיביות ולעתים גם היפראקטיביות. התאמות: לאחר קבלת אבחנה נוירולוגית או פסיכיאטרית חומר הלימוד מופחת וזמן הבחינה מתארך. אם הפרעת הקשב משולבת עם לקויות כמו דיסלקציה, דיסגרפיה או לקות בחשבון, ההקלות כוללות גם בחינות בעל-פה ויציאה להתאווררות לכמה דקות במהלך הבחינה.
הפרעה בתפיסה מרחבית וחזותית: היעדר התמצאות בכיוונים, קשיים גדולים בתפיסת המרחב (קדימה-אחורה, לפני-אחרי), קושי בזכירת סדר אותיות האל"ף-בי"ת, בביצוע מטלות בגיאומטריה ובגיאוגרפיה ובהתמודדות עם חומרים חזותיים. התאמות: השמטת החלק בגיאומטריה במבחן במתימטיקה והגדלת האותיות והגופנים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זיכרון, מוטוריקה וקוגניציה
|
|
|
|
|
|
|
לקות בזיכרון: הפגיעה השכיחה יותר היא פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, קושי שמתחדד בכיתות הגבוהות, שם המקצועות עתירי ידע. לתלמיד קל יותר לזכור חומר ששמע ופחות חומר שקרא. התאמות: הפחתת חומר הלימוד, מבחר יותר גדול של שאלות בחירה, דף נוסחאות פתוח ושימוש במילונית אלקטרונית באנגלית.
לקות מוטורית: קושי בתיאום בין העין ליד, בהעתקת צורות, בציור או בשרטוט וקשיים באחיזה נכונה של העיפרון והעט. בגילים מוקדמים ניכרים קשיים במוטוריקה עדינה כמו רכיסת כפתורים, נפילות רבות והפלת חפצים. התאמות: כשהלקות משפיעה על כתב היד אפשר לשעתק את בחינת התלמיד (הבוחן כותב מחדש את התשובות). באנגלית: הקלטת התשובות על גבי קלטת.
לקות בקוגניציה חברתית: יכולת נמוכה להבין מצבים חברתיים, קשיים בקבלה והבנה של חוקי משחק, חוסר פרגמטיות ובדידות חברתית. במקרים של קשיים במיומנויות למידה בלתי מילוליות (NVLD) הילד מתקשה גם בהבנת שפת גוף, ועלול לחוש מאוים ולהגיב באלימות. הקשיים החברתיים גורמים לדימוי עצמי נמוך, סף תסכול נמוך, חרדה, דיכאון, התבודדות וקושי ביצירת יחסים חברתיים. התאמות: אין. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
