 |
/images/archive/gallery/165/410.jpg תספורת של טוני וגאי.
צילום: מתוך האתר  |
|
|
|
|
| איתי יעקב לא בטוח שרשת המספרות הבריטית "טוני&גאי" תצליח לתקוע יתד בארץ הקודש |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
איתי יעקב
7/9/2004 16:06 |
|
|
|
|
|
|
|
ג' היא מסוג הבנות שסוחבות עמן מירמור גדול על מעצבי השיער המקומיים. מעולם הם לא הצליחו להבין מה יחמיא למבנה הפנים שלה. איך שלא תסתכלו על זה, הבחורה תמיד הייתה יוצאת מהמספרה עם חור בבנק של 980 שקל (לא כולל תשר) ומראה של ויקינגית מערות.
לפני שנתיים זה קרה לה. היא מצאה את זוג המספריים האולטימטיבי, שהצליחו לגזוז אותה כמו כבשה לחג. מאז, פעם בחודש היא עולה על טיסה ללונדון, רק כדי להסתפר ברשת עיצוב השיער הבריטית "TONY&GUY". ביזארי ככל שזה ישמע, הבחורה תיעלה אנרגיות והמון כסף להעצמת הדימוי העצמי שלה.
השבוע טלפנתי אליה להודיע שהטוני וגאי שלה עשו עליה, אבל היא פשוט שתקה דקה וחצי, ולאחר מכן ירתה אל תוך השפופרת: "אני לא רוצה להישמע מגעילה, ובמיוחד לא איתך, אבל נראה לך שאני אניח את השיער שלי בידיים של איזה וואנה-בי ישראלי?". בחורה מגעילה. "כנראה שאם בחרו בו, אז הוא די בסדר", ניסיתי לרכך את השיחה, אבל היא כבר דהרה על נושא שיחה אחר.
אולי היא צודקת. אם עד היום השם ראובן פרת לא אמר לי, לה ולכם כלום, זה אולי כיוון שהיה סתם עוד ספר אלמוני במשולש בן יהודה-דיזנגוף-בוגרשוב. אלא שמזה חודש ראובן פרת משודרג, והוא כבר לא ספר ולא "מעצב שיער". הוא "סטייליסט שיער" - כינוי שניתן ברשת לספר - ובעל הסניף הראשון בישראל של רשת המספרות הבריטית, שחגגה לא מזמן 40 שנה להיווסדה.
"טוני&גאי" נוסדה בלונדון בשנת 1963, על ידי האחים טוני, גאי, ברונו ואנתוני לבית מסקולו. מאז הם התפרשו על פני כ-31 מדינות ברחבי העולם, עם 350 סניפים הניתנים לזכיינים. בישראל אמורים להיפתח עד סוף שנת 2005 שלושה סניפים נוספים - בירושלים, אילת וחיפה.
בהתחשב בעובדה שהמותג מזוהה בעיקר עם לונדון, ומוכר בארץ רק ליודעי חן שמדפדפים במגזינים, קצת תמוהה בעיני הבחירה לייבא אותו ארצה. מן הסתם תיעשה אדפטציה לתנאי השיער ולקהל המקומי, אלא שבקליקת מעצבי השיער הקטנה ממילא, לא בטוח שיש מקום לאיזה ראובן פרת אלמוני, כשברקע מגזזים במרץ ספרי-על כשי גרינברג, איתן וקולי, עוזי מ"גזוז", אבי פדידה ועמיר אליהו.
אם בכל זאת תחליטו לקפוץ לסניף התל-אביב, בבוגרשוב 26, תקבלו חלל גדול ונקי, עמדת טלוויזיה אישית, שירות חניה וניחוח בריטי, שמן הסתם, מהול בעשן האוטובוסים הישראלי של הרחוב הרועש.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
