 |
/images/archive/gallery/155/138.jpg קסטרו מן תצוגה
אבי ולדמן  |
|
|
|
|
| למעצבים של קסטרו מן נמאס מהגבר המטרוסקסואל, אבל "ורוד הוא צבע מאסט בכל מלתחה גברית" |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
קרן צור
23/8/2004 12:04 |
|
|
|
|
|
|
|
ימים ספורים לפני תצוגת האופנה לחורף ,2005 לצוות המעצבים של קסטרו מן אין זמן להיפגש איתי: שגיב גלעם, בן ,28 אסף ביטון, בן ,30 וניבי ברקר, בת ,28 מדווחים על לוח זמנים צפוף במיוחד ועמוס מדידות והכנות לקראת הפרמיירה. את ההצעה להיפגש בשעות הערב הם דוחים מיד ומתנצלים שאחרי יום מתיש בסטודיו קשה להיות נחמדים. בסופו של דבר אנחנו מוצאים חלון, ואני מתייצבת בסטודיו בבת ים לשיחה בנושא אופנה וגברים. מתברר שיש קשר בין הדברים: עד לפני שנים אחדות אופיין הגבר הישראלי בבגדים שאשתו קנתה לו ובכמה חולצות שהוא קנה בעצמו בפולגת.
אבל מאז עברו טרנדים רבים על החולצה המכופתרת, ואופנת גברים מקורית החלה לצוץ בארץ, כולל חוטיני (בהשראת
מוטי חסון) וחולצות רשת שקופות (תודה, יובל כספין.( קסטרו מן הסתמנה כמנהיגת המהפך בשוק האופנה לגברים: היא קראה לגברים להשתחרר מתסביכיהם ולהעז ללבוש בגדים צמודים. ההצלחה המסחרית לא איחרה לבוא, ובתוך ארבע שנים נפתחו 37 סניפים ברחבי הארץ.
גלעם: "פעם ורוד היה טאבו אצל גברים, והיום זה צבע שהוא מאסט בכל מלתחה גברית. אני זוכר שגברים היו שומעים לייקרה ומתחלחלים, היום הם נכנסים לחנות ומבקשים "תן לי טי שרט צמודה מלייקרה."
גלעם: "אנחנו חלק מהמהפך הזה, אבל הקרדיט האמיתי שמור ללקוחות. זה חלק משינוי תרבותי שקרה בארץ. לפני 20 שנה גברים לא השתמשו בדאודורנט, היום הם הולכים לקוסמטיקאיות ומורידים שערות בשעווה. הזינוק הוא עצום."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
מתוך התצוגה. לפני 20 שנה גברים לא השתמשו בדאודורנט
|
|
|
 |
|
 |
|
נמאס מהמטרוסקסואל
|
|
|
 |
|
|
|
אף על פי שהקולקציה שלהם פונה לגבר החדש שמודע לעצמו ולדמותו במראה, הם מעוותים פנים לשמע המילה "מטרוסקסואל." כן, לכולם נמאס.
גלעם: "השתמשו במושג הזה כל כך הרבה פעמים, עד שהוא איבד מתוכנו. אני חושב שמה שקורה באופנה זה מראה של מה שקורה בתרבות. הגבר של היום פתוח ליותר נושאים כמו טיפוח, עיצוב ותזונה." ביטון: "עצם העובדה שבחדשות הספורט מתעסקים בתספורת של דיוויד בקהאם מראה על התפתחות מסוימת. אבולוציה גברית, אשכרה." אז איפה הם הבחורים ההם שבחיים לא ילבשו חולצה צמודה? הולכים ונעלמים, אם לשפוט לפי הנתונים הרשמיים של קסטרו. מתברר שהגבר הישראלי הוא הרבה פחות מאצ'ו ממה שהאמנו ומסכים להסתובב בכיף עם הדפסים פרחוניים. גלעם: "אני נמצא בקסטרו מן מיומה הראשון, וזה כמו חלום שמתגשם. זה התחיל בקול תרועה רמה, וזה ממשיך ככה. גילינו שהגבר הישראלי מאוד פתוח לחידושים. מתחילת הדרך מכרנו חולצות וי לגברים. היה לנו סריג עם וי עמוק מאוד שפשוט נחטף. היה לנו וסט כסף נפוח, וגברים שראו אותו בקטלוג נכנסו לחנות ועשו הזמנה. הוא נגמר לפני שהוא הגיע למדפים."
ברקר: "הקולקציה שלנו מחולקת לארבעה קווים, שהם בעצם מערכות לבוש לאותו אדם בשעות שונות של היום. למשל ה'סיטי' הוא קו של בגדים שמתאימים לעבודה - חולצות אריג וחולצות מכופתרות - אבל עדיין עם טאץ' אופנתי. בשפה המקצועית זה נקרא 'סמארט וור.' כדי להיראות פורמליים לא חייבים ללבוש חליפה." ביטון: "גם מי שצריך ללכת לעבודה עם חולצה בצבע תכלת, שתהיה חולצה מדליקה עם הפס הנכון." ברקר: "קו הטרנד שלנו מאופיין בחומרים יותר אלסטיים ובהשראות מהיאקוזה היפנית, מהמאפיה האיטלקית ומהקומיקס היפני 'מנגה."'
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך נתצוגה של קסטרו מן
|
|
|
|
|
|
|
סיעור מוחות עם נוף לים
|
|
|
|
|
|
|
שלושתם בוגרי שנקר. ברקר וגלעם הם בני אותה כיתה, וביטון למד שנתיים מעליהם. אחרי הלימודים המשיך ביטון לתואר שני בעיצוב אופנה במוסד יוקרתי בפריז, ברקר טסה לסטאז' בחברה מסחרית גדולה בקנדה, וגלעם השתלב בקסטרו כסטאז'ר. בסוף כולם נפגשו שם. גלעם: "ניבי הגיעה לפני שנה, ואסף הצטרף אלינו לפני שבעה חודשים. אני חושב שהקשרים החבריים בינינו עוזרים לנו בעבודת הצוות. אנחנו נפגשים ומבלים יחד גם אחרי שעות העבודה."
ברקר: "אין כאן מקום לאגו ולסוליסטיות. כל אחד צריך לתת את כל מה שיש לו כדי שזה יצליח." - איך מתחילים לעבוד על קולקציה?
ברקר: "כל אחד בוחר מקום בעולם שהוא רוצה לנסוע אליו כדי לקבל השראה. השנה טסתי ללונדון ולתערוכת בדים בפריז." ביטון: "אני הסתובבתי במוזיאונים ובתערוכות אמנות בפירנצה." גלעם: "אני ביקרתי בלונדון, בהונג קונג ובדבלין. כבר כמה שנים אנחנו מכוונים לשוק האירופי, ובספטמבר הקרוב תיפתח החנות הראשונה של קסטרו בעיר קלן שבגרמניה. למדנו את השוק הגרמני וניסינו לענות על הצרכים שלו, לכן הוספנו הרבה מעילים לקולקציה. עם זאת, חשוב לציין שעדיין הכי חשוב לנו להצטיין במגרש הביתי. אנחנו יודעים שכאן זה הבסיס שלנו ומקור הכוח. הצטיינות פה תוביל להצטיינות במקומות אחרים."
יש לחץ לפני התצוגה?
גלעם: "יש לחץ אטומי, אף על פי שהכל כמעט מוכן. אנחנו עובדים על זה הרבה חודשים ורוצים שחצי השעה הזאת תהיה מושלמת. זו חשיפה ראשונה של הבגדים שעשינו, ואנחנו מתים לקבל תגובות."
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך התצוגה של קסטרו מן
|
|
|
|
|
|
|
מעיל פתוח וחזה מרוט
|
|
|
|
|
|
|
בערב הפרמיירה (שהתחילה באיחור אופנתי של למעלה משעה) אני פוגשת ראשונה את ניבי, שמוצאת כמה דקות לדרינק ליד הבר. "עבדנו קשה, אז עכשיו אפשר להיות רגועים," היא מדווחת לי. "ולתמונה ראשונה יש זמן להתלבש."
לא עוברות שניות אחדות ושגיא מגיח מבוהל וטוען שנעלמה השקית עם החגורות. השניים יוצאים לחיפוש במעמקי חדר ההלבשה, שמנוהל בידי תלמה פישל ")תכתבי שאני בת חמישים פלוס.(" "אני 16 שנה בתחום," אומרת פישל, "ובחמש השנים האחרונות אני מנהלת את כל הבק סטייג' בתצוגות האופנה של קסטרו. 25 דקות של תצוגה זה מרתון. הדוגמנים מחליפים הופעות כמה פעמים, ויש להם שתיים עד ארבע דקות להחליף בגדים, לרענן את האיפור ולשנות את הלוק. אני כנראה באמת אוהבת את הטירוף הזה, אחרת אני לא יכולה להסביר למה אני עושה את זה."
מה הדבר הכי בולט בקולקציה?
"שנעלמו כל ההבדלים בצבעים בין נשים לגברים."
הלחץ מאחורי הקלעים (אם לשפוט לפי מספר הסיגריות שניצתות) מורגש באוויר, ושקית החגורות האבודה נמצאת בעזרתה של יפעת קושניר, בת ,33 שמופקדת על עיצוב האביזרים בקולקציה הגברית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מתוך התצוגה של קסטרו מן
|
|
|
|
|
|
|
ומה עם בלסר?
|
|
|
|
|
|
|
שקט, מתחילים. את התצוגה פותח דודי בלסר. מפלי מים זורמים על מסכי ענק, ומחיאות כפיים סוערות נשמעות ברקע. הקהל עושה לו כבוד, וכך גם לבחורה היחידה בתצוגה, הדוגמנית הכהה וההורסת טויה, שזוכה למבטים בזכות צעיף גדול שמתנופף על פלג גופה העליון נטול החזייה כמובן. טויה מככבת בלבוש מינימלי (פה חזייה, שם מגפי עור שחורים) לצדו של בלסר גם בקטלוג, שבו נמרחות תמונותיו של הקונצנזוס על לא פחות מ60- עמודי כרומו.
בלסר לנצח?
לעם: "דודי הוא כמו יין טוב שמשתבח עם הזמן. מקטלוג לקטלוג הוא רק נראה טוב יותר, וכל פעם יוצאים ממנו דברים אחרים. האהבה אליו חוצה מינים וגילים, כולם אוהבים אותו. הוא ספורטאי, סיים תואר ראשון במשפטים ובכלכלה, והוא אדם מקסים. את יודעת שמישהי התקשרה אלי וביקשה לקנות את פוסטר החוצות שלו אחרי שמורידים אותו מגשר ההלכה? הסברתי לה שכדי לתלות את הפוסטר בבית היא צריכה לפנות את כל הסלון."
את התצוגה חותמת כמובטח עלייתם המשותפת של כל הדוגמנים לבמה בג'ינס משופשף, במעיל פתוח ובחזה מרוט כהלכה. ביטון מסכם: "אנחנו לא רואים את התצוגה עד שמגיע ה,DVD- אבל קיבלנו תגובות מאוד מפרגנות. נגמרה תקופה ארוכה של עבודה. השקענו המון זמן ומרץ בתפירת אירוע שבו הכל עובד יחד: בגדים, תפאורה, איפור, סטיילינג ומוזיקה."
עכשיו יוצאים קצת לחופש?
ביטון: "מחר בשמונה בבוקר אנחנו מתייצבים בסטודיו, עוד חודש אנחנו כבר צריכים לסיים את הקולקציה של הקיץ הבא."
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
