 |
/images/archive/gallery/139/090.jpg בוש אוכל גלידה. עושה צמרמורת.
צילום: אי-פי  |
|
|
|
|
| צליל של לעיסת פופקורן, מרקם מסוים של אוכל, מגע פיזי וריחות שונים מוציאים אותם משיווי משקל. קוראים לזה הפרעה בוויסות החושי והחדשות הטובות הן שניתן לטפל בזה |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
8/8/2004 10:38 |
|
|
|
|
|
|
|
"כבר בגיל עשר גיליתי שיש לי בעיה. ידעתי שאם אתיישב בכיתה ליד מישהו שלועס מסטיק או נושם בכבדות, השיעור יהיה מחוק מבחינתי: לא אצליח להתרכז ותהיה לי תחושה של אי-נעימות פיזית", מספרת ל', סטודנטית בת 23 מחיפה. "אני סובלת מרגישות לצלילים. כשאני יושבת ליד שולחן האוכל עם אדם נוסף, כל עוד אני אוכלת הבעיה לא תטריד אותי, אבל כשאסיים לאכול כל רעש קטן יפריע. אם אני לומדת ויש רעשים ברקע אני מצליחה לתפקד, אבל אם מישהו לידי מוציא פתאום תפוח ומתחיל לאכול, הגוף שלי מגיב. הביטוי לא נראה לעין. זה כמו התכווצות שרירים פנימית, הרגשה של צמרמורת, כמו שאנשים מגיבים לפעמים לצליל חיתוך של קלקר או לחריקות ציפורני המורה על הלוח".
ל' ממש אינה יוצאת דופן. ביטוי לרגישות דומה הוצג בסצינות רבות בתוכנית "אלי מקביל". כאשר השותף לעבודה של עורכת-הדין מבוסטון נכנס ללשכתה, היא לא מצליחה להקשיב לדבריו בגלל קול רשרוש השקיות. לאחרונה מתברר שלא מדובר במצב מטריד המשמש חומר למערכונים בטלוויזיה, אלא בהפרעה קלינית, שמובילה אנשים לחפש פתרונות במרפאה.
לתופעה קוראים הפרעה בוויסות החושי. רק כיום מתחילה קהילת הרופאים והמטפלים להתמודד עם האתגר החדש. קהילת הפסיכיאטרים בארצות-הברית נמצאת בעיצומו של ויכוח אם להכליל את הרגישות החושית ("SENSORY MODULATION DISFUNCTION") בספר ההפרעות הפסיכיאטריות הגדול, לצד דיכאון, חרדה והפרעות אישיות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מצימוקים ועד אוניות
|
|
|
 |
|
|
|
"לכל אדם יש במערכת העצבים המרכזית מנגנון המאפשר לו לווסת את הגירויים החושיים שהוא קולט - עמעום הגירויים, או לחילופין הגברתם, שמאפשרים לו לתפקד", מסבירה ד"ר שולה פרוש, יו"ר המסלול ללימודי מוסמך בבית-הספר לריפוי בעיסוק של הפקולטה לרפואה ב"הדסה" ובאוניברסיטה העברית. "יש אנשים שהמנגנון אינו תקין אצלם. בעוד שרוב בני האדם חווים גירויים שונים כנעימים או לא מפריעים, הם מפרשים אותם כמציקים ולא נעימים עד כדי כאב".
לפי הערכות המומחים, מהבעיה הזו סובלים יותר גברים מנשים, וסקרים אמריקניים מדווחים שמהתופעה סובלים בין חמישה לעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה. הרגישות כוללת כמעט כל תחום אפשרי. "אישה ידועה מתארת כיצד בילדותה בעיר נמל, היה קול צפירת האוניות הנכנסות לעגון בנמל צורם באוזניה", מספרת ד"ר פרוש. "זה גרם לה להרגשה שמשהו קודח לה בראש, עד כדי כאב".
לדברי ד"ר פרוש, הבעיה עלולה לפגוע לא רק בשמיעה, אלא בכל מערכת חושית אחרת, למשל חוש הטעם. "יש אנשים שלא מסוגלים לסבול מרקמים שונים או צירוף של מרקמים, כמו יוגורט עם צימוקים".
הדוקטורנטית אביבה יוכמן חקרה את התופעה במחלקה לריפוי בעיסוק של הפקולטה לרפואה ב"הדסה". "יש אנשים שרגישים לריחות, ואינם מסוגלים להתרכז כשהם מריחים למשל ריח בושם, או לא מסוגלים לאכול במסעדה בגלל הריחות", היא מפרטת. "יש הסובלים מרגישות יתר לתנועה, הקשורה בין השאר לשיווי-משקל. הם חשים אי-נעימות קיצונית כשהם עולים על מתקנים זזים, כמו מעלית או מדרגות נעות, וגם בטיסות. יש גם רגישות יתר למגע, כמו חיבוקים, נשיקות, או כל מגע של אדם זר".
לדברי יוכמן, הוויסות החושי לא פוסח על זאטוטים. "ילד שרגיש למגע יכול להיות רגיש גם למרקמי בגדים מסוימים, למעבר בין בגדים, כמו בין הפיג'מה לבגדים, או למעבר בין בגדי הקיץ לבגדי החורף. לעתים זה כולל גם רגישות למים במקלחת, או למגע עם החול במגרש המשחקים או בים. כתוצאה מכך יכולות להופיע תגובות התנהגותיות אצל הילדים, החל מהימנעות מהמצבים הלא נעימים ואי-שקט, עד לעצבנות ותוקפנות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
