 |
/images/archive/gallery/140/539.jpg עטיפת ''דניאל כבר גדולה''
 |
|
|
|
|
| בספר הילדים "דניאל כבר גדולה" אמא של דניאל כל כך מדהימה, עד שהיא גורמת לכולנו להרגיש הורים לא מספיק טובים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
רוני גלבפיש
19/7/2004 11:36 |
|
|
|
|
|
|
|
על "דניאל כבר גדולה" עטנו בשמחה רבה. הציור התמים והמקסים על עטיפת הספר עשה לנו את זה בגדול: דניאל, ג'ינג'ית מתוקה עם נמשים וקוקיות, יושבת על הדשא ומציצה בזהירות בדובי עצוב ושתום-עין. על העטיפה הובטחו בפירוש שלושה סיפורים. נו, שלושה במחיר אחד, תראו לנו הורה שיעמוד בפני פיתוי שכזה.
דניאל כבר גדולה. היא הולכת לגן, כבר לא זקוקה לחיתול ובאופן כללי עצמאית לגמרי, אבל החיים מפגישים אותה עם סדרת אירועים מסעירים בהם היא נזקקת להדרכה והכוונה. בכל סיפור מתרחש אירוע מז'ורי אחד: בראשון היא לא רוצה להתרחץ, בשני בורח לה פיפי במכנסיים
ובשלישי הדובי האהוב שלה, חומיקי, מאבד עין.
חומיקי מלווה את דניאל בכל הסיפורים ומשמש כלי להעברת מחשבותיה ורגשותיה אל הקוראים. היא משוחחת איתו, ודרכו עם אמה. אוריה בת השנתיים וחצי הוקסמה מהדמיון בין עולמה שלה לזה של דניאל, ונעמה בת החמש הזדהתה עם דניאל עד כלות ("גם לי יש דובי עם עין אחת!").
שלושת הסיפורים מאיירים רגעים שגרתיים ופשוטים שחווים ילדים רבים, ודרכם רגשות הנחווים באופן שלילי גם על-ידי מבוגרים: עצלות, פחד, בושה וכעס. הסופרת הצרפתית, אלין דה-פטיניה, מגיעה עם אג'נדה סדורה לטיפול בכל אחת מהבעיות הללו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אמא מושלמת
|
|
|
 |
|
|
|
הסוכנת של דברי האמת היא אמא, ג'ינג'ית מנומשת מבינה, סובלנית וקשובה. במידה רבה מאוד האמא של דניאל היא הגיבורה האמיתית של סיפורי דניאל, כי ככל שהתקדמנו הילדות נותרו מרוצות לגמרי והאמא החלה לזוע באי-נוחות.
ההתמודדות של האמא הג'ינג'ית היתה פשוט מדהימה: דעתה אינה מוסחת מילדתה, היא לא מאבדת סבלנות או עשתונות לרגע. אפילו כשדניאל המבוישת מתחבאת בין השיחים ומכנסיה רטובים, אמא רק מודאגת. לזכותה של המאיירת, ננסי דלוו, ייאמר כי בציוריה האם מביעה גם כעס ומנופפת באצבע לעבר הסוררת הקטנה, אבל רוב הזמן אמא של דניאל גורמת לכולנו להרגיש הורים לא מספיק טובים.
הפתרונות שלה כל-כך סבלניים ונכונים. זה מגיע לשיא מעודן אך ברור כשחומיקי הדובי מאבד עין, או-אז יוצאת אמא עם דניאל לדשא (באמצע הלילה!), מוצאת את הדובי, חופרת באשפה באומץ בעקבות העין האבודה ותופרת אותה מיד, ודניאל הולכת לישון עם חומיקי שלה. נותרנו מבוישים ונחרצים בכוונותינו להיות הורים מושלמים כמו האמא של דניאל.
האיורים, ממש כפי שהובטח על גבי העטיפה, נפלאים, מלאים ברגש ותנופה. אוריה רצתה ללכת לבקר אצל דניאל בבית הכפר היפהפה, והבנו אותה לגמרי, אם כי לא יכולנו שלא לחשוש ממה שאמא של דניאל תחשוב עלינו. בשורה התחתונה: ספר חביב לילדים, הדרכה להורים שואפי שלמות ומושלמות.
"דניאל כבר גדולה" מאת אלין דה-פטיניה, איורים: ננסי דלוו, מצרפתית: דורית דליותרובינוביץ', הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר, מחיר מומלץ: 54 שקל. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
