 |
הבעיה האמיתית עם הקיץ היא לא החום, כפי שנודניקים רבים מנסים לרמז, אלא בתופעות האסתטיות שמנהיגות הטמפרטורות: בגדי ים ושמן אגוזים, למשל. כוכב נולד. תכניות על השמנה. כך, מסתבר שמוחם הקודח של זכיינים ותושבים כאחד המציא שיבוטים משונים, ואנחנו נאלצים לאכול את זה. פלא שכולם מאבדים את התיאבון? ובאותה נימה: שיטוט הזוי בשוק לוינסקי, בין גבינות ואנשים אפויים למחצה, הזכיר לי את הקצח - תבלין פותח תיאבון, שטוב בעיקר לנשנושים: גבינות, מרקים קרים ולחמים. הטעם שלו, משהו בין פלפל שחור לשומשום עדין, נראה לי הולם במיוחד לאוכל קיצי, כזה שלא צריך להזיע בשבילו. מקורות הקצח, שעונת האיסוף שלו מתחילה ממש בימים אלה, נטועים עמוק באגן הים התיכון, ובמרכז וצפון אפריקה. הקשר היהודי של התבלין מתגלה כבר בתנ"ך, שם הוא מוזכר בספר ישעיהו, כניים דרופינג לצד הכמון. לפי מקורות משנאיים, הקצח נחשב באותה תקופה לאחד מלהיטי המטבח המקומי: בני ישראל גידלו אותו בהמוניו כצמח תרבותי, וזרעיו שימשו כתבלין ללחם. בהמשך, פלשה שגעת הקצח גם ליוון וטורקיה. לדוגמא, אחד פליניוס מציין שהשתמשו בזרעי
הקצח השחורים כתבלין לבצקים ולעופות, תוך המלצה משו משו לקוראי התקופה. במקביל ליתרונותיו הקולינריים, בעת העתיקה ייחסו לקצח סגולות רפואיות שלא היו מביישות רופא אליל. הוא שימש כתרופה לטיפול בכאבי חזה, ובפגעים אסתטיים כהזעת יתר וריח רע. בהודו, אגב, רופאים ממליצים עד היום על הקצח לטיפול בדלקות פרקים, וכנראה שהם יודעים משהו: מחקרים עכשוויים מגלים שצריכת קצח פעמיים ביום גורמת לשיפור תפקוד המערכת החיסונית. סקירה מהירה תגלה הרבה חובבי קצח. במטבח ההודי משתמשים בו כמרכיב חיוני בכמה סוגי קארי ובאתיופיה הוא מסקרן במיוחד כתבלין במשקאות אלכוהוליים. אצל התימנים הוא נקרא "קוחדה" ומתווסף לבצק של קובנה, ג'חנון וזלאבייה, הס"טים קוראים לו "חבה סודה", ומפזרים אותו על בורקיטס ומאפים אחרים, והערבים מוסיפים אותו לסלטים וללחמים שונים. בגלל הטמפרטורות, לא נראה לי שלמישהו יש כוח בלשחק במרתה סטיוארט. לכן, המתכונים הבאים לא כוללים טיגונים או אופרציות מסובכות. חמש דקות במטבח, אבזור באניס כלשהו, ואפילו מיקי חיימוביץ' תיראה פתאום כנשנוש הגיוני. באחריות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מרק יוגורט עם קצח ופיתה מטוגנת
|
 |
|
 |
 |
 |
|
החומרים: ליטר יוגורט עזים (של "יעקובס" הכי טעים) 2 גביעים שמנת או גבינת יוגורט טבעית 8 מלפפונים מקולפים 5 שיני שום מרוסקות פלפל שחור ומלח 6 גבעולי נענע, עלים בלבד 6 גבעולי מנטה, עלים בלבד 3 פיתות או לאפה 4 כפיות קצח שמן זית ההכנה: 1. קוצצים דק את המלפפונים, או מרסקים בבלנדר. 2. מערבבים את שאר החומרים חוץ מהפיתות עם 6 כפות שמן זית, ומצננים. 3. קורעים את הפיתות לחתיכות קטנות. מחממים שמן זית במחבת, ומטגנים את הפיתות עד שהן מזהיבות. מוציאים לצלחת. 4. מוזגים את המרק לקעריות, מכניסים לכל קערה כמה 'קרוטוני' פיתות ומוסיפים לכל קערית כפית קצח. אם יש צורך, מטפטפים מעט שמן זית.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | מרק יוגורט קר. צילום: רובי קסטרו | |
|