 |
במרבית המקרים ניתן לומר בלי להתבייש או להרגיש נובו-ריש, כי מה שיקר יותר הוא גם יפה יותר. הדבר נכון לגבי כפית כמו לגבי מכונית, ומעציב להבין כל פעם מחדש עד כמה הוא נכון, כשאנו נתקלים שוב ושוב בפריט נחשק ומעוצב לעילא, שמחירו רחוק ממה שאנו מגדירים כ"הגיוני".
חברת “La Cornue”, שמגיעה לארצנו בימים אלה,
מייצרת יחידות בישול יוקרתיות שהן בעצם תנור עשוי מתכת יצוקה עם שילובי נחושת, פליז וזכוכית. העיצוב הבסיסי לא השתנה זה מאה שנה: כל התנורים מעוצבים בצורת כספת, המאפשרת פיזור אחיד ושווה של החום. התנור מורכב בעבודת יד ומותאם אישית לצורכי הלקוח כשעל כל תנור ממונה אומן אחד, שאחראי על הרכבתו מאלף ועד תו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
אוסף מקרי של מגירות, ידיות וגושי פלדה מלוכלכת שרותכו לכדי כספת
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הברון רוטשילד, איב סן-לורן ואדי מרפי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רשימת הלקוחות של “La Cornue” לאורך השנים כוללת שמות כמו הברון רוטשילד, הנסיך רנייה, איב סן-לורן, אדי מרפי ורובין וויליאמס. לפי המידע הנ"ל + העובדה כי יחידות הבישול האלה נמכרות במחיר של 50,000 שקל ומעלה, ניתן לומר שמדובר ברולס רויס של המטבחים. רק שרולס רויס היא גם מכונית יפה ויחידות הבישול האלה ממש לא. על האיכות אין מה להתווכח, ללא ספק מדובר בסוס מנצח ועתיר ניסיון, אולם המראה הארכאי והגס שמזכיר יותר מכל את תנורה של המכשפה מסיפור הילדים הגרמני הנזל וגרטל, לא עושה כבוד גדול לחברה הוותיקה.
כנראה שמעצבי החברה חושבים שתחת ההגדרה המטושטשת המכונה "עיצוב כפרי", מותר להם לייצר גושי פלדה גסים בגימור ניקל-כרום מבהיק כשל אופנוע הארלי דיווידסון, ועוד לקרוא לזה עיצוב.
התוצאה הסופית מזכירה יותר מכל ערימת גרוטאות, מעין אוסף מקרי של מגירות, ידיות וגושי פלדה מלוכלכת שרותכו לכדי כספת ענק. אין צורך בניקיון, כיוון שהעסק נראה מטונף עוד לפני השימוש הראשון.
נכון שזכותם לעצב את התנור כרצונם, אך לדרוש כל כך הרבה כסף בעבור מודל של משרפות, גובל בעיני בפשע.
התנורים של “La Cornue” נמכרים ב"היי טאצ' מטבחים", במחיר של 50,000 שקל ומעלה ליחידה.
|  |  |  |  | |
|