 |
רינה פושקרנה היתה תמיד הבטי רוקאווי של האוכל ההודי בישראל, רק ביותר טעים. היה אפילו זמן בניינטיז שהתמנגלות ברשת מסעדותיה, "טנדורי", נחשבה לאירוע אצל מקומיים, שבאו לשכשך באקזוטיקה. אבל השנים עוברות וכעת החליטה פושקרנה למתג את עצמה מחדש, כקיוסקאית אוכל הודי קפוא, ותחת הטייטל Reena's. למרות השם הדודתי להבהיל וסלידתי העקרונית מקפואים, הצלחתי לשכנע את עצמי ואת א', איש שהפרפקציוניזם נר לרגליו, לדגום את העניין. כך, מצאנו את עצמנו ב"טנדורי", מוכנים לגרוס איזה
פפאד, לחטוף את החמגשיות ולפנות לעיסוקנו. אבל לפושקרנה היו תכניות אחרות. למעשה, ההומור האוריינטלי שלה יצר אפיזודת ריאליטי בכיכובנו: מבלי שהתכוונו, הוזמנו לאכול את כל האוכל הקפוא - כשהוא מוכן טרי במסעדה. נשמע מצחיק? לא ממש, בעיקר כשבסוף הארוחה קיבלנו את ליין הקפואים טו גו.
מה שכן, באפיזודה הנ"ל סיפקה פושקרנה (בתום לב) את ההשוואה האולטימטיבית: בין המנות אה-לה נטורל, לבין האובייקטים הקפואים. השוואה שמוכיחה, פעם נוספת, את האמת הכואבת: אין על טרי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
בארמון
|
 |
|
 |
 |
 |
|
באמת נורא נחמד בטנדורי. כפי שציין א' ברשעות ראויה, המקום יכול היה להיות ארמונו של אבי ביטר, כולל הזהבים, פסקול הבוליווד ועכוזו הרוטט של רקדן הבית, אבל זו כבר תוספת שלי. ובקטגוריית המזון: חוץ מהעובדה שמדובר רק בעוף, בשר משמים מטבעו, היה טעים באופן גורף. מוצלחים במיוחד היו עוף טיקה דלהי, שהתהדר בנתחים נימוחים ובתבלון נענע, כוסברה ולימון, וחביבו של א', עוף טיקה מסאלה. זה אחז בחריפות עדינה, כמו גם ברכות מפתיעה. השאלה הגדולה היתה מה ייוותר מכל הסופרלטיבים אחרי בילוי בפריזר. התשובה: כלום. |  |  |  |  | |
|