 |
/images/archive/gallery/106/768.jpg קוקטייל בר משמש.
צילום יחצנות  |
|
|
|
|
| תעשיית הברים בתל-אביב פורחת כשרק בשנתיים האחרונות נפתחו בעיר כ-70 ברים. אבל שועלי הלילה הוותיקים מזהירים: הבועה תתפוצץ |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אלעד וינגרד
17/6/2004 11:23 |
|
|
|
|
|
|
|
מאיר לנסקי, המאפיונר היהודי הנודע, ודאי לא האמין שעל שמו ייקרא המגה-בר הציוני הראשון, שבו האלכוהול זורם כמו מים, השרימפסים נבלסים כאילו היו פרוסות לחם, הסקס נוטף מכל פינה ומאות בליינים צובאים בכל לילה על דלתותיו כדי לקחת חלק בהילולה המטורפת.
ו"לנסקי" לא לבד. הבר העצום, שממוקם בקומת הקרקע של מגדל שלום בתל-אביב ומכיל לא פחות מ-100 מקומות ישיבה על הבר, הוא רק חלק מתופעה תרבותית וכלכלית מדהימה: בשנתיים האחרונות הכפילה את עצמה תעשיית הברים במרכז הארץ, וכיום היא מגלגלת מאות מיליוני שקלים. למה זה קורה, איך זה עובד, מי מרוויח, והאם לא מדובר בעצם בבועה שצפויה להתפוצץ בכל רגע?
"הפתיחה המסיבית של הברים היא בגלל העובדה שסצינת המועדונים נחלשה", מסביר יויו, אחד מבעליו של הבר "ארליך", בנמל תל-אביב. "לדעתי, הרבה אנשים שהיו קצרים בכסף מעדיפים לצאת למקומות שבהם לא גובים דמי כניסה. בפנים כל אחד כבר יכול לבחור כמה כסף להוציא".
"מדובר בתופעה עולמית ידועה שמתרחשת בעיקר בתקופות של מיתון ומלחמה", מוסיף ליאור הרגיל, בעליו של הבר הוותיק "המנזר" ברחוב אלנבי שבתל-אביב. "זה סוג של אסקפיזם - לברוח מכל מה שקורה. כל
עוד נמשיך במלחמה אנשים ימשיכו לשתות כאן כמו משוגעים".
לדוד טור, מבעליו של ה"לנסקי" ואחד מאנשי הברים הוותיקים והמקצועיים בעיר, יש הסבר אחר לתופעה: "הבסיס הוא ההעתקה של מקומות קיימים שמצליחים", הוא טוען. "אנשים שהניסיון שלהם מסתכם בכך שהם יצאו עשר פעמים לברים מנסים לעשות את זה בעצמם. המוטו שלהם הוא 'בוא נפתח, כי אי-אפשר להפסיד'. התעשייה השתנתה בשנתיים האחרונות מקצה לקצה וההיצע בתחום כבר איבד כל פרופורציה. זה כבר נעשה מצחיק והמוני ללכת לברים".
טור מבטא בדבריו את תחושותיהם של בעלי ברים רבים בתל-אביב, ובמיוחד של הוותיקים שביניהם. לדבריו, בשנה האחרונה בלבד נפתחו בעיר כ-70 ברים, והתעשייה גדלה כמעט פי שניים. התחרות נעשתה קשה. הקהל בוגדני וטרנדי. אנשי הברים החדשים, אומר טור, פשוט לא מבינים שמדובר בעסק מורכב.
"מדובר בעסקים לטווח קצר", הוא אומר. "אין כמעט מכירה של מקומות כי מקום עובד עד שהוא נחלש ונסגר, ואחר-כך כבר לא שווה כלום. אפשר להחזיר את ההשקעה בזמן מועט, השאלה היא מה קורה אחר-כך. זו בועה שהולכת להתפוצץ. יש מקומות שהולכים להפסיד את כל מה שהשקיעו, ואני מהמר שחצי מהברים החדשים ייסגרו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על כנפי הכסף
|
|
|
 |
|
|
|
בהערכה זהירה, בתל-אביב פועלים כיום כ-150 ברים, כשבכל שבוע נפתחים מקומות מושקעים ואטרקטיביים מקודמיהם. הבולטים שבהם הם המגה-ברים: חללים ענקיים ומעוצבים בראוותנות, שמצטיינים בתפריטי אלכוהול נרחבים, במנות מתוחכמות מהמטבח ובמחירים מופרזים.
ההשקעות הכספיות בהתאם: ב"לנסקי", על-פי מקורות בענף, הושקעו לא פחות מ-2.5 מיליון שקלים. הבעלים אגב, הצליחו להחזיר את ההשקעה בתוך חודשים ספורים. כיום, גם בהשפעת המתחרים הרבים שלא מפסיקים לצוץ מסביב, אפילו ה"לנסקי" נחלש, בעיקר בימי אמצע השבוע.
"המקומות הגדולים בתל-אביב הם של המקצוענים", מסביר הבעלים של שלושה ברים גדולים ברחבי הארץ. "הם זיהו את המגמה של הקהל הנודד, שצריך לאתגר אותו. ההשקעות שלהם נעות בין 1.5 ל-3 מיליון שקל, אבל גם החזר ההשקעה בדרך כלל מהיר. גם בבאר-שבע, חיפה וירושלים נפתחו בשנתיים האחרונות המון ברים, אמנם בהשקעות סולידיות יותר, אבל גם אלה יכולות להגיע לסכומים של עד 400 אלף שקל".
נדב מאיר, מבעליו של הבר "גורקי" שפועל שלוש שנים בתל-אביב, לא אוהב את המגמה החדשה. "אנשים התחילו להשקיע השקעות מטורפות בברים רק כדי לסגור קופה ולעבור למקום אחר", הוא טוען. "הם לא מבינים כנראה שהעסק הזה הוא התחייבות לכל החיים.
"צריך לקחת בחשבון שברוב המקרים הרווח נטו המקסימלי של בר גדול מגיע ל-18 אחוז בלבד, כשהממוצע האמיתי בתל-אביב נע סביב 7-8 אחוז. כיום פותחים ברים ילדים עם כסף שהגיעו מתחום היחצנות, וההערכה שלי היא שעד החורף הבא יישארו בין 15 ל-20 אחוז מהברים שקיימים בעיר. לדעתי, מתחם לילינבלום ייעלם טוטאלית וכך גם מתחם יד חרוצים. אנשים הולכים להפסיד מיליונים".
|
|
|
|
|
|
|  | | ברים. אפילו ה"לנסקי" נחלש. צילום ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
