 |
/images/archive/gallery/120/871.jpg למינה. קהל יאפי מתבגר וטיפוסי.
צילום: קוקו  |
|
|
|
|
| אלעד וינגרד לא ייצא מגידרו כדי להגיע שוב ל"למינה", עוד פאב תל-אביבי ליאפים |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
אלעד וינגרד
11/6/2004 10:10 |
|
|
|
|
|
|
|
בעל מגה-בר אחד, לא חשוב השם, לא חשוב הבר, אמר לי לפני כמה ימים תוך אנחה שבשנה האחרונה הבליין התל-אביבי יכול היה לצאת בכל שבוע לבר חדש, שבו לא ביקר לפני כן מעולם. ואת מה שאמר בעל הבר צריך כנראה כבר לצעוק: "די! תירגעו". מספיק לפתוח ברים בתל-אביב כאילו אין מיתון וכאילו יש זרם אינסופי של בליינים עם כיסים בלתי נגמרים. יזמי הלילה, התעשתו בבקשה. זהו. הוקל לי. הבה ניגש לעניינים.
ל"למינה", שנפתח כשבועיים לפני ביקורנו, הגענו דווקא במצב-רוח משובח. סוף השבוע נופף לנו בצער לשלום ואנחנו באנו לסיים אותו במתחם יד-חרוצים (שימו לב: יש כבר יותר מתחמים מרחובות בעיר הזאת). שוטטנו עם המכונית כמה דקות בין "סלף" ל"דנזל" ובין "קופי-בר"
ל"אסקובר" עד שמצאנו חניה ודילגנו בחדווה אל פתחו של יעדנו. מסדרון מהודר שרצפתו שטיח קיבל את פנינו, כשברקע מוזיקה שרמזה - להמשיך קדימה.
"ממש כמו כניסה ללובי של מלון", לחשנו הדדית ופסענו, באינסטינקטים חייתיים, היישר (אופס, טעות) אל תוך תאי השירותים. שטפנו פנים, התעשתנו, הפכנו עקבותינו וחדרנו סוף-סוף אל הבר. קבלו את "למינה". מעוצב? מאוד. אופנתי? שחבל על הזמן. קהל? יאפי מתבגר וטיפוסי. מוזיקה? לאונג'ית. פיק-אפ? אולי. לאכול? כדאי. יקר? בוודאי. מחדש משהו? לא. ברור שלא. קצת קשה לעשות את זה אחרי שנפתח בעיר הזאת מקום עם מאה מקומות על הבר, בר אחר שבנוי מחלקים של מטוס ועוד אחד שלשירותים שלו מגיעים עם מעלית.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מחר יהיה בר חדש
|
|
|
 |
|
|
|
בחזרה ל"למינה". התיישבנו על הבר השחור והמלבני ובחנו את התפריטים. כמו בכל הברים החדשים, יש היצע מתוחכם מהמטבח ומגוון אלכוהול נאה. הברמנית פינקה אותנו, שלוש פעמים, בצלוחיות עם ירקות חתוכים ומתובלים.
שיפודי השרימפס בגריל שאכלנו (48 שקל) היו אמנם טעימים מאוד, אבל יקרים מדי בשביל נשנוש לילי, וכך גם האלכוהול: 400 מ"ל של קרלסברג מהחבית יעלו לכם 20 שקל ומוחיטו יאלץ אתכם להיפרד מ-38 שקל.
טוב, צריך הרי להחזיר את ההשקעה הגדולה במקום: מדובר בחלל מרווח, מוקפד ומעוצב. לצד הבר נישות לישיבה נינוחה מסביב לשולחנות בהירים וגופי תאורה יפים מאירים מעל. חבל רק שהדלפק הפנימי של הבר רחב מדי, מה שמאלץ את הברמנים לרכון קדימה כדי להאזין להזמנה או לרוקן מאפרה.
אולי בגלל זה את הסיגריה הראשונה שלנו נאלצנו לכבות במאפרתן של שתי שכנותינו, שניהלו מימין שיחת בלונד מעמיקה. לא שזה היה נורא כל-כך. הן, הבלונדיניות, היוו אגב נוף חריג יחסית ב"למינה", שאוכלס ברובו בזוגות או בחבורות.
האווירה שידרה סולידיות יתר. נעים לשבת כך בדייט צפוף או עם חברים, מעט פחות אטרקטיבי למחפשי האקשן וציידי ההורמונים. ואנחנו? נראה שלא נחזור ללמינה, לפחות לא בקרוב. נחמד, מושקע, מסביר פנים, אבל עדיין קצת חסר באווירה. ובסופו של דבר - עוד בר ברשימה בלתי נגמרת. וחוץ מזה, מחר כבר בטח ייפתח בתל-אביב בר חדש. מה, לא נרצה לבדוק אותו?
"למינה", יד-חרוצים 8, תל-אביב; טלפון: 6874696.
שעות פתיחה: א'- ה' ושבת: 20:30 עד לקוח אחרון. שישי: 21:00 עד לקוח אחרון
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
