 |
/images/archive/gallery/115/382.jpg פאב המינזר בתל אביב
צילום: גבי בר חיים  |
|
|
|
|
| ביקור בית במנזר, הפאב הכי סטאטי בתל-אביב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
גבי בר חיים
1/6/2004 10:15 |
|
|
|
|
|
|
|
לפעמים פשוט נמאס. נמאס מדרינקים אולטרה מתוחכמים, מבארמנים שריריים מדי ומטרנדים דה-לה שמטע. נמאס להרגיש שגונבים אותך בכסף על קוקטייל חלש מדי, ויותר מזה - נמאס מלהחזיק פסאדה מתורבתת של כוס מרטיני, כשבעצם מתחתיה שוכנת אישיות של בעל בית מרזח פולני, שמעוניינת לטבול בשיכר - ורצוי בכזה של 40%.
לכן, ובניגוד לאג'נדה האליטיסטית המנשבת בדרך כלל מבין דפיו של סטייליסימו, בחרתי הפעם - ובכוונה תחילה - לשתות ללא הכרה במלכה האם של הפאבים הסליזים: גם כי כיף לפעמים להתעלם ממגמות אופנתיות, וגם כי אין כמו שתייה למען אקט השתייה
עצמו - ולא למען התמנגלויות חברתיות.
המנזר, אחד מהפאבים היחידים בישראל הראוי באמת לטייטל 'מיתולוגי', ממוקם בביבי אלנבי התל אביבי. כראוי למעמדו, הוא אינו עונה על קטגוריות מפונשות של עיצוב או ציות לטרנדים משתנים. להיפך. כאן המשוואה היא מיושנת ושובת לב: כלומר, הרבה אלכוהול תמורת מעט כסף - ובלי פלצנות, בבקשה. כאן אף אחד לא יעקם חוטם למראה נשנוש וויסקי ב-5 אחה"צ, ולכאן תמיד ניתן לחזור, מובסים כלכלית מהבר הזמני והנחשק שבקצה הרחוב. למנזר, כמו בקלישאות אהבה חבוטות באמת, כולם בסוף חוזרים על ארבע.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
פרט מתוך תא השירותים של המנזר. שווה ללחוץ
|
|
|
 |
|
 |
|
אל תבואו רעבים
|
|
|
 |
|
|
|
כדי למנוע אי הבנות, כמה הבהרות לגבי שוכני המקום: ראשית, זה בהחלט לא הלוקיישן בו בנות הז'אנר הצפוני עושות אחת לשנייה נעים בגב. סביב השולחנות המג'ויפים אפשר תמיד למצוא דבוקת אנשים אקלקטית, שאת כולם מאחדת החיבה לטיפה המרה: מרוקיסטים מזדקנים, דרך חיילים בדקרון ושאר קבוצות אוכלוסיה שבכל מקום אחר מעוררות מחשבות אובדניות, אבל רק כאן, בסיועם האדיב של דילן, ניל יאנג, ומיסי אליוט, כולן מתמזגות לכדי אירוע אלכוהולי קיצוני. לגבי האוכל, אומר רק שמאז הניינטיז לא נצפה אדם האוכל מוצקים במנזר. בכל מקרה, המגוון נע מכבד קצוץ וטחינה, ועד למאפים ונקניקיות. תחליטו בעצמכם.
|
|
|
|
|
|
|  | | גולדסטר, המשקה הלאומי של המנזר | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
