 |
/images/archive/gallery/110/060.jpg בשר ופירה ב''קורדליה''. להוסיף מלח?
(צילום: יחסי ציבור)  |
|
|
|
|
| עד עכשיו היינו בטוחים שמומלץ להפחית ככל האפשר בצריכת מלח, אבל רופאים, חוקרים ומומחי תזונה מתחילים לערער על הקביעה החד-משמעית הזאת |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
דן אבן
1/6/2004 11:38 |
|
|
|
|
|
|
|
המנה שלכם מונחת בצלחת, האוכל נראה די מפתה. האם עוד לפני שתכניסו ביס ראשון לפה תבדקו את מיקומה של המלחייה ותבזקו בנדיבות על האוכל? האם כמות המלח שאתם צורכים מדאיגה אתכם?
המלח משמש רכיב חשוב וחיוני בתזונה היומיומית, ויש שמפתחים אהבה עזה לטעמו המלוח. המכורים למלח מהנהנים בראשם כשהרופאים, המשפחה והחברים מזהירים מפני הסכנות הטמונות בצריכה מופרזת של התבלין, ובראשן יתר לחץ דם. אבל אחד הזרמים שמתגבשים ברפואה מציב
סימן שאלה גדול מעל האזהרה המוכרת. האם עודף מלח מעלה את לחץ הדם? הדעות חלוקות.
"המחלוקת בין תומכי המלח למתנגדיו גדולה. אין ממצא חד-משמעי בספרות הרפואית שמצביע על קשר בין מלח ליתר לחץ דם," מסביר ד"ר ניר ברק, מומחה לתזונה במרכז הרפואי רבין. "במחקרים ניתן לראות שאנשים שאינם סובלים מיתר לחץ דם ומגבילים להם את כמות המלח, איכות חייהם נפגעת, ומצד שני חלה ירידה לא משמעותית בלחץ הדם."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מי צריך תוספת מלח?
|
|
|
 |
|
|
|
באחד המחקרים שפירסמה בשנת 2003 קבוצת חוקרים מאוניברסיטת "MANDEC" במנצ'סטר, אנגליה, נמצא שהתערבות רצינית בצמצום המלח מורידה רק באופן מזערי את לחץ הדם לאורך זמן. הטיפול בהגבלת מלח מאוד בעייתי, כי הוא פוגע באיכות החיים, יעילותו מוטלת בספק, ואין הרבה שמסוגלים להתמיד בו". 2.5 גרם מלח (נתרן) ליום – זו ההמלצה לצריכה יומית של מלח מכלל המזונות השונים, כמות השווה לכפית מלח שולחן. להערכת משרד הבריאות, הישראלים צורכים 6 עד 10 גרם מלח ביום, ורבע מכמות זו הוא מלח המוסף למזון ישר מהמלחייה. לפני כשנתיים פנה המשרד לתעשיינים בבקשה להגביל את צריכת המלח.
"כשהופכים מוצר לדל מלח, הציבור מפסיק לקנות אותו, כי הוא לא טעים. לכן החלטנו על הורדה הדרגתית של המלח בכמויות מזעריות לאורך שנים ארוכות. צמצום המלח כבר החל בכמה חברות," מדווחת ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות. במשרד הבריאות עדיין רואים ביתר לחץ דם סכנה מרכזית עקב שימוש מופרז במלח. "אמנם המלח אינו מעלה לחץ דם לכל אחד, אבל איננו יודעים למי כן ולמי לא. מצאנו שעשירית מהאוכלוסייה סובלת מיתר לחץ דם, לכן יש צורך בצעדים," מסבירה ניצן-קלוסקי.
בעולם נמשכים הוויכוחים בנושא. מחקר שפורסם בשנת 2001 בכתב-העת "הייפרטנשן" בדק את עקרון הרגישות למלח. במחקר שבוצע בפקולטה לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב טוענים החוקרים שעבור הרגישים למלח, הסיכון למות מאירועי לב עולה עם העלייה בצריכת התבלין. "יש שטוענים כי המלצה להפחתת מלח באוכלוסייה שלמה גורמת לעוול, כי אצל מבוגרים אמנם חל שיפור בלחץ הדם, אולם אצל צעירים בני 30-40 הגבלת צריכת המלח מעלה את הכולסטרול הרע והטריגליצרידים בדם, ועלולה להעלות את לחץ הדם. השיפור הבריאותי בהגבלת מלח עלול להוביל להחמרה במקום אחר," מסביר ברק.
"המלח חשוב בעיקר לאיזון הנוזלים בגוף, ובנוסף לאיזון בין חומצה לבסיס בגוף ולתפקוד השרירים," מסבירה מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות "כללית." "המלח מפקח על כמות הנוזלים בגוף מחוץ לתאים, עוזר במניעת התייבשות, ומשמש מרכיב חיוני בטיפול בהפרשות מערכת העיכול, שחלקן נספגות חזרה. כל חומצות הקיבה מכילות מלח. המלח נחוץ גם למערכת העצבים, ואפילו לספיגת סוכר ולמעבר סוכר דרך דפנות התאים במעי הדק," היא מוסיפה. רוב המלח מופרש מהגוף בשתן וזיעה.
מלח מופיע באופן טבעי ברוב סוגי המזון, בעיקר בבשר שעובר תהליכי עיבוד והכשרה. מזונות נוספים שמכילים מלח רב: פיצוחים מצופים מלח, מלפפונים חמוצים במי מלח, דג מלוח, לחם ופסטה, פירות וירקות טריים ורוטב סויה. גם מזונות מתוקים מכילים לעתים מלח לחידוד הטעם, בהם מספר דגני בוקר (קורנפלקס.(
תוספת המלח לה מורגלים המכורים אינה הכרחית כלל, לטענתה של אורבך. "מינון המלח במזון אמור להספיק לצורכי הגוף, ואין כלל צורך בתוספת מלח לאוכל. בטכנולוגיות המודרניות המלח משמש כחומר שימור ומחזק טעמים, וברוב המזונות המעובדים יש יותר מאשר פי 20 מכמות המלח שהגוף זקוק לה," היא טוענת. מחסור במלח היא תופעה נדירה יחסית עקב המינונים הגבוהים של התבלין.
ההתמכרות לטעם המלוח מהווה סכנה. "באכילת כמויות מלח, החושים מתקהים, וצריך דרגות יותר גבוהות כדי להרגיש מליחות," מסבירה אורבך. "עודף מלח דורש עבודה מאומצת יותר של הכליות, אם
כי אופי הפגיעה בכליות כתוצאה מאכילת יתר של מלח טרם הובהר. כשקיימת פגיעה בחוש הטעם משתמשים לעתים במלח כי לא חשים אותו היטב במזון. גם פגיעות עצביות במרכז הטעם במוח גורמות להגברה בצריכת מלח, כשסף הגירוי לטעם יורד," היא מסבירה. "הקשר בי מלח ליתר לחץ דם ברור, ונמצא אצל אנשים מסוימים, ובעיקר הסובלים מעודף משקל. נמצא גם קשר בגיל המעבר בין צריכת מלח גבוהה לשינויים ברמות הורמון האסטרוגן בנשים. מחקר נוסף מצא שעודף מלח וחלבון פוגעים בצפיפות העצם."
מצד שני טוען ד"ר ברק: "אם נמליץ לכלל הציבור להגביל את המלח, אין הוכחות שנשפר את הבריאות. המלצה כזו חייבת לבוא לאחר הערכה פרטנית של כל מטופל. אנשים חייבים להבין שהגבלת מלח אינה מצילה חיים. היא גם לא פותרת את הצורך להשתמש בתרופות."
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
