ראשי » יהדות » מגזין

חתן חידון התנ"ך: "לא ידעתי למה אני נכנס"

לראשונה זה שנים רבות הצליח נציג בית ספר לא דתי לזכות בחידון העולמי לנוער. "חשוב לי שידעו שאני לא מהחתנים הדתיים שאצלם לומדים במשפחה כל החיים, כדי שגם ילדים אחרים שגדלו בבתים לא דתיים ידעו שזה אפשרי", הוא אומר בריאיון לאחר הזכייה

שנתיים של השקעה טוטאלית, כולל חודשיים וחצי שבהם עסק שגיב לוגסי אך ורק בתנ"ך, הסתיימו ביום העצמאות השבוע בהכתרתו בתואר חתן התנ"ך העולמי לנוער. לראשונה זה שלושים שנה זכה בתואר נער שאינו לומד במסגרת חינוך דתית אלא ממלכתית, והפרט הזה עורר התעניינות והתרגשות רבה.

ביום רביעי השבוע נשמע לוגסי מותש ומאושר. כמי שניהל את זמנו לקראת החידון בדקדקנות, הוא מנסה גם עכשיו לסדר את הלו"ז הלא ממש אופייני לנער בן 15 הלומד בכיתה ט': ראיונות, טלפונים מרגשים מכל רחבי הארץ וגם התייחסות לחברים, שאיתם כמעט לא נפגש בתקופה האחרונה.

בעיר הולדתו מעלות-תרשיחא קיבלו אותו השבוע בחיבוק ענק. עשרות חיכו מתחת לביתו במוצאי יום העצמאות, כדי לקבל את פניו ואת פני הוריו. ראש העיר היה שם, וגם רב העיר ורבים אחרים. לוגסי מתמודד עם המעמד בהצלחה. הוא בוגר ורציני מבני גילו, ומתנסח ברהיטות.

חתן התנ"ך העולמי לנוער תשע"ז: שגיב לוגסי (צילום: לע"מ)
 

הפריע לך שהתקשורת התמקדה בזה שאתה לומד בבית ספר ממלכתי, ושזוכה החידון הוא "חילוני"?
"אני בא מבית מסורתי ולא חילוני. חשוב לי שידעו שאני לא מחתני התנ"ך הדתיים שלומדים את זה אצלם במשפחה כל החיים. חשוב לי להגיד את זה כדי שגם ילדים אחרים שגדלו בבתים לא דתיים ידעו שזה אפשרי, כי אני אישית, לפני שהייתי בתהליך הזה, לא האמנתי שזה באמת יכול לקרות".

האב, שמעון, מגדיר את המשפחה כמסורתית: "יש לנו במשפחה בן חרדי, בת חיילת ושגיב שמניח תפילין ושומר שבת. שגיב מייצג את כל עם ישראל".

לוגסי לא גדל על ברכי התנ"ך. אמנם בגיל חמש סבתא אסתר הייתה מספרת לו סיפורי תנ"ך, אך הנכד מודה כי לא השקיע בתחום. כילד הוא אובחן כמחונן ובהמשך גילה חיבה לתכנוּת, והשקיע רבות בתחום המחשבים. הוא למד תכנות באופן פרטי ומאוחר יותר בקורסים שונים. בין היתר הוא למד פיתוח אפליקציות, ויישומון משחק שפיתח הוגש לתחרות באוניברסיטה האמריקאית היוקרתית MIT וזכה במקום הראשון.
 
אל חידון התנ"ך הגיע לוגסי לאחר שלמד אצל בעז חדד, מורה לתנ"ך באורט מעלות-תרשיחא, בית הספר שבו הוא לומד. במשך 15 השנים האחרונות מאתר חדד ילדים מוכשרים מהצפון, "סיירת עילית בתיכון המקומי במעלות-תרשיחא להכשרת אלופי תנ"ך", כפי שהוא מגדיר את התלמידים המשתתפים בשיעורי התנ"ך המתוגברים לקראת החידון.

באמתחתו של חדד רזומה של שני חתני תנ"ך: דורון קדוש שזכה בתחרות לפני שנתיים, ושגיב לוגסי החתן הנוכחי. כשפגש את לוגסי הבין מיד שסיכוייו לזכות מצוינים, והחליט להשקיע בו. האם, לורנה, מספרת כי חדד הרים אליה טלפון לפני כשנתיים וחצי, כששגיב היה בכיתה ז', והסביר לה שלילד יש פוטנציאל וביקש ממנה רשות להתחיל בתהליך ההכנה.

"אמרתי לו שהוא לא צריך לשאול אותי אלא את שגיב", משחזרת האם. הילד נענה לאתגר, והשאר היסטוריה. "כל מה שאגיד על בעז חדד ימעיט מערכו. הוא ישב עם שגיב יום ולילה, גם בימי שישי, גם בחופשים, הכול מתוך שליחות אמיתית", אומרת לורנה.

"שגיב הוא ילד מוכשר מאוד. כשהיה בכיתה ז' שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות אלוף והוא אמר לי שכן", מתאר המורה הגאה. "עשיתי לו בחינה שלא התבססה על ידע בתנ"ך כי הוא לא ידע אפילו איפה השם שלו כתוב בתנ"ך. עבדנו יחד במשך השנים, הוא ילד חכם מאוד ומתמיד, ועכשיו אנחנו קוצרים את פירות ההצלחה".

חדד רואה בהצלחתו של לוגסי הישג אישי שלו, ומספר על הדרך הארוכה שעשה בעצמו כאדם מסורתי עד שהגיע להוראת לימודי תנ"ך בבתי ספר ממלכתיים. "גדלתי בבית תימני, ואבא לימד אותנו תורה ותנ"ך בדרך של כוחניות, ללא הסברים ועומק. שיננו טקסטים וזהו. אמרתי לעצמי כל הזמן שלא ככה צריך ללמד תנ"ך, ושכשאהיה גדול אלמד את זה באהבה ובעומק, אחרת זה פשוט לא עובד.
 

"יש לנו 'סיירת חידון תנ"ך' כבר 15 שנה, ובכל פעם יש תלמידים חדשים וכולם מלמדים את כולם. אנחנו יושבים בימי שישי עד כניסת השבת על חלות ופיצות ושתייה ולומדים בכיף",

מה ההבדל בין לימוד תורה לחילונים ללימוד תורה לדתיים?
"לא צריך להיות דתי כדי ללמוד תנ"ך ולאהוב אותו. כשלמדתי באוניברסיטה היו לי מרצים עם ידע חובק עולם בתנ"ך, והם לא היו דתיים. אבל מובן שבלי חיבור לדברים, זה בחיים לא יכול לעבוד. כשאתה מלמד את התנ"ך כדי שהילד יתחבר למה שאתה מלמד, אתה חייב לתת לו את הדברים הערכיים ולפרש את הדברים באופן שהוא יבין.

"כשמדובר בספרי משלי וירמיה ויחזקאל למשל, אתה חייב להסביר לו מה מסתתר מאחורי כל משפט, כי בלי זה אין סיכוי להגיע לרמות הגבוהות. יש טוענים שזו לא חוכמה ושאפשר לגשת לחידון גם בלי להבין כלום אלא רק באמצעות שינון פסוקים ופרקים, אבל מי שאומר את זה לא מבין על מה הוא מדבר.  בלי אהבה והבנת הדברים, אי אפשר להגיע לרמות הגבוהות בחידוני התנ"ך. זו ליגה אחרת לגמרי".

איך אפשר לגרום לדור הצעירים של היום בבתי הספר לאהוב את התנ"ך ולא לראות בו עוד מקצוע לבגרות?
"צריך לעשות לתלמידים 'אקטואליזציה' של התנ"ך, להסביר ולהראות שהתנ"ך חי ונושם ומדבר אלינו, ושלא מדובר בטקסט מהעבר שאין לו שום קשר להווה. המפתח הוא בהבנה שהמסרים שנאמרים הם ברובם מסרים שנאמנים ומתאימים לכל דור. לא סתם התנ"ך הוא ספר הספרים בעיני אינספור אנשים ברחבי העולם".

בשלושת החודשים האחרונים הפסיק לוגסי ללכת לבית הספר, והקדיש את כל זמנו ללימוד התנ"ך. "ההחלטה התקבלה בשיתוף עם בית הספר", מבהירה לורנה. "הם היו ממש חלק בלתי פוסק מהתהליך, ולכל אורך הדרך היו לצדנו. לא מזמן הייתה ישיבת מורים, והם נתנו לילדים דף עם ציונים. שגיב לא למד באותה תקופה בבית הספר, ובכל זאת המורים נתנו לו 100 כדי שלא יהיה מודאג. ברור לנו ולהם שהוא ישלים את כל החומר שצריך".
 
שגיב, החברים שלך מן הסתם מתעניינים בוואטסאפ, בכדורגל ובסוני פלייסטיישן. מה פתאום תנ"ך?
"זה באמת מוזר", הוא מודה וצוחק. "האמת היא שבהתחלה לא ידעתי למה אני נכנס, התחלתי ללמוד לקראת החידון בכיתה ז'. בהתחלה זה לא הפריע לי בשאר העיסוקים, אבל בינואר 2016 לקראת החידון המחוזי זה כבר התחיל להיות יותר רציני ומאתגר. זה הפך להיות מרכז החיים, והאמת שמאוד נהניתי מהלימוד ומהתובנות".

כמה שעות ביום למדת?
"בתקופת הלימודים בבית הספר הייתי קם מוקדם, לומד שני ספרים, הולך לבית הספר ושם לומד בהפסקות ובין השיעורים. כשחזרתי הביתה למדתי רק תנ"ך. נתנו לי פטור מכל מה שאפשר להשלים אחר כך. בחודשיים וחצי האחרונים ישבתי בבית ולמדתי רק תנ"ך".

שגיב הוא הבן הצעיר במשפחה. שמעון אביו הוא בן מעלות, ועובד כעצמאי בתחום התקנת דלתות. לורנה אמו נולדה בארגנטינה, וכשעלתה לארץ התגוררה בנהריה וייסדה עמותה לסיוע לילדים חולים. הם הורים לשלושה ילדים, "שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו", אומרת לורנה, "העיקר שכולם עושים לנו הרבה נחת".

לידור הבכור, 22, חזר בתשובה בגיל 14 והתעקש ללמוד בישיבת הדגל הספרדית "כיסא רחמים". "הוא ממש נאבק על זה", מספרת לורנה, "ואפילו שבדרך כלל לא מקבלים לשם חוזרים בתשובה, הוא התקבל". הוא התחתן בגיל 19 וכיום הוא אב לשני ילדים. שובל בת ה-19 היא חיילת במסגרת שח"מ (שירות חובה במשטרה), ושגיב הוא בן הזקונים. "כל אחד מהם ממלא אותנו נחת, ואנחנו גאים בבחירות שלהם", אומרת לורנה.

בכיתה ג' עבר שגיב בהצלחה מבחנים לאיתור מחוננים. הוא החל ללמוד יום בשבוע במסגרת מיוחדת להעשרה, וההורים מתארים את שגיב כילד מאוד הישגי. "חשוב לנו להדגיש שהוא לא תחרותי אלא הישגי. אחרי שהכיר את שאר המתמודדים הוא אמר 'הלוואי שכולם יוכלו להצליח'".

בחודשים האחרונים כל המשפחה נרתמה לעזור לשגיב, במיוחד האח לידור שבחן אותו שוב ושוב. כשהתקשה בפרק מסוים, הוא אפילו הכין לו שאלות מיוחדות וקשות. באותה תקופה שגיב הקדיש את כל הזמן ללימוד. "כשהוא היה צריך להתאוורר והיה הולך לשחק כדורגל או משחקי טלוויזיה בבית של חבר, זה מיד הפך להתקהלות וחגיגה של כל הילדים. ממש שמחו לראות אותו", מתארת לורנה.
 

אף שהמשפחה היא מסורתית, שגיב למד תמיד במסגרת ממלכתית.
לורנה: "בית הספר של שגיב מעולה. הוא מקבל המון כלים ואת כל מה שהוא צריך כדי להתפתח עם היכולות שלו: פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים. מעבר לזה הוא לומד עם חברים שלומדים איתו כבר מהגן. מעלות היא מקום קטן, כך שאין הרבה בתי ספר ברמה הזו".

שגיב מודע לחסרונות וליתרונות של המקום שבו גדל. "מעלות היא מקום משפחתי וקטן, כולם מכירים את כולם, כולם פרגנו לי וכולם מתקשרים ומחבקים היום", הוא אומר בהתרגשות. "אני גם לומד בבית ספר שנחשב בין הטובים בארץ, אבל אם רוצים העשרה מחוץ לשעות הלימודים, אין הרבה קורסים ואפשרויות.

"גם מבחינת עבודה - אני לא אוכל למשל לעבוד בתחום המחשבים כמו שאני רוצה ולהמשיך לגור כאן, כי אין כאן עבודה בתחום". את הפרס שקיבל - מלגה לתואר ראשון - הוא מתכוון לנצל ללימודי הנדסת תוכנה.

"הוא ילד חכם ובעל אמביציה, הוא משקיע מאוד בלימודים, ואני בטוח שהוא יצליח בעתיד בכל תחום שהוא ירצה. האמנו בו לכל אורך הדרך, אני מאחל לכל זוג הורים כזה ילד", אומר גם האב שמעון.

האמנתם שהוא יזכה?
"כן, מההתחלה", אומרת לורנה. "ידענו שזה לא פשוט, אבל קיווינו, והוא טיפס שלב ועוד שלב, וכשהגענו לחלק האחרון הרגשתי כמו בטיפוס הרים. מי שמגיע עד הסוף רוצה כבר לראות את הפסגה".

אל החידון ביום העצמאות הגיעו גם בני המשפחה המורחבת וצוות מבית הספר. לכל משפחה מוקצים עשרים כרטיסים, ובמאמצים רבים הצליחה המשפחה להשיג שמונה כרטיסים נוספים. לחבריו של שגיב כבר לא נותרו כרטיסים. "בשנה הבאה אני ממליצה לשקול להעביר את החידון למקום גדול יותר", אומרת לורנה בחיוך. "כאב לי על החברים של שגיב שנורא רצו לבוא ולא יכלו".

לורנה מתרגשת לא רק מעצם התואר, אלא גם ממה שבא בעקבותיו. "מבחינתי זה לא המעמד, זה לא התואר, אלא כל מה ששגיב שהכניס לבית - המשפטים, התובנות, הלמידה. מוזר לנו מאוד עכשיו לראות את שגיב בלי ספר תנ"ך ביד".

שגיב, לאיזה ספר הכי התחברת?
"משלי. זה ספר יפהפה".

עם אילו תובנות לחיים אתה יוצא מהחידון ומהלימוד לקראתו?
"התנ"ך מלא משפטים עם מסרים. כל אחד מהם הוא לימוד, למשל 'אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך רעה', שזה פסוק ממשלי שנשאלתי עליו. יש עוד מסרים שמעוררים מחשבה, כמו למשל למה אדם אחד חטא וכולם נענשו, או כל המלחמות שהיו לעם ישראל ומכל אחת מהן אפשר ללמוד. הרבה פעמים למשל עם ישראל בטח בעצמו והפסיד. זה ממש ספר לחיים".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg