הדיינים חקרו: כמה פעמים קיימו בני הזוג יחסי מין
אישה שהתגרשה מבעלה דרשה את דמי הכתובה שלה, כפי שנהוג. אולם הבעל טען כי בעת שהיו נשואים אשתו לא הסכימה לקיים עמו יחסים ולכן היא אינה זכאית לכסף. מלווה בפוליגרף, עדים ופסיקות הלכתיות בית הדין הרבני חקר עד שהכריע
לא כל יום רבנים שולחים זוג לפוליגרף כדי לדעת מה תדירות יחסי המין שקיימו ביניהם - אבל זה בדיוק מה שקרה בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, בראשות אב בית הדין הרב יגאל לרר. הרכב הדיינים, שכלל את הרב מנחם הגר והרב דוד בר-שלטון, נאלץ לאמת את סיפורם של בני הזוג שהציגו גרסאות סותרות אודות תדירות היחסים ביניהם, בגלל דרישת האישה את דמי הכתובה.עוד ב-nrg יהדות:
- יוצאים בשאלה: "ילדינו לא שייכים לחברה החרדית"
- קבלת השבת של וונדר־וומן: קומיקס פמיניסטי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הבעל טען כי אשתו "מורדת" (מושג הלכתי, לפיו דחתה קיום יחסים עם בעלה) מאחר שנמנעה כמעט מקיום יחסי אישות עם בעלה ודחתה אותו. לעומת זאת, האישה הכחישה וטענה כי בין השניים התקיימו יחסים סדירים בתדירות סבירה. לשאלה יש השלכות כלכליות בנוגע להסדר הגירושים.

גם פוליגרף בא בחשבון
צילום: שאטרסטוק
בתחילה, הצדדים התגרשו בהסכמה, וסוכם כי הנושאים הכספיים יתבררו בשלב מאוחר יותר. לאחר הגירושים פנתה האישה לבית הדין ודרשה את דמי הכתובה. הבעל טען כי היא איננה זכאית לכך מאחר שהיא "מורדת" שמנעה ממנו יחסי אישות, האישה כאמור הכחישה מכל וכל טענה כי הם חיו באורח סביר.
אב בית הדין הרב יגאל לרר הפנה את הצדדים בהסכמתם לבדיקת פוליגרף בעניין קיום או אי-קיום ומינון יחסי האישות. הבדיקה לא התקיימה בסופו של דבר, מאחר שבינתיים האישה חלתה ועברה בשל כך ניתוח וטיפולים כימותרפיים, ובנסיבות אלה לא הייתה כשירה לעבור בדיקת הפוליגרף.
האישה הביאה לעדות את אמה ואת דודתה והן סיפרו את הידוע להן אודות יחסי בני הזוג כפי ששמעו מהאישה בזמן אמת. חברי בית הדין תחקרו אותן והתמודדו עם הסוגיה ההלכתית של עדות נשים שהן קרובות של האישה וקרובות זו לזו, החליטו לקבל את העדות, ודווקא ממצאי העדות והתחקיר העידו כי האמת בסיפורו של הגבר.
בסופו של דבר פסק אב בית הדין הרב לרר כי "האישה מפסידה את דמי תוספת כתובתה בשיעור של למעלה ממיליון ש"ח והבעל חייב בדמי עיקר הכתובה בסך 120 גרם כסף ביום התשלום". הדיין הרב הגר חלק עליו וכתב פסק דין ארוך ומנומק הקובע כי לדעתו האישה לא הפסידה את כתובתה, אבל כיוון שדמי הכתובה עומדים על למעלה ממיליון ש"ח הוא מציע לחייב את הבעל בסכום נמוך יותר על דרך הפשרה.
הדיין השלישי הרב בר-שלטון החליט להצטרף לדעת אב בית הדין ולכן הרב הגר נשאר בדעת מיעוט. בפסק הדין הסופי נקבע כי "ברוב דעות החלטת בית הדין היא כי האישה הפסידה את דמי כתובתה, והבעל חייב בדמי עיקר הכתובה בשווי 120 גרם כסף ביום התשלום".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg