חרדים בירושלים: לא רוצים מלחמות עם החילונים
במפגש בין חילונים לחרדים בשכונה הירושלמית הצהירו הצדדים כי הם מעוניינים בפתרונות ובשלום, על רקע בחירות למנהל הקהילתי שיתקיימו בקרוב. החרדים: "לא באנו להחזיר אף אחד בתשובה"
חרדי שהוא שכן של פעיל בצלם יושב עם רב חילוני ועם דתייה לאומית. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. זו המציאות של קריית יובל, שבתקופה האחרונה החלה לעבור טלטלה. יחד עם סיפור המאבק המתוקשר על בית הקולנוע יס פלאנט בחודש שעבר, שהביא לחרדה הגדולה של קבוצות חילוניות בעיר, מצאה עצמה השכונה בצומת דרכים. בצומת הזו, או שתצמח ותגדל יחד למודל ומופת של חיים משותפים בין חרדים וחילוניים, או שתהיה לעוד שכונה בפאזל המסובך שנאלץ להרכיב בעבודה סיזיפית ניר ברקת, במאבק על אופייה של העיר.עוד כותרות ב-nrg:
• איומים על בתי ספר: "הוטמנו פצצות במתחם"
• להיט: הופיע עם טלית לשבוע האופנה בניו יורק
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הסיפור של קריית יובל החל בשכונה החרדית הסמוכה, בית וגן. לדברי גורמים בעירייה, השכונה החרדית הגיעה למצב של פיצוץ אוכלוסין כאשר לזאת הצטרפה העלייה ביוקר הדיור ביחס לשכנותיה. והתוצאה - חרדים עוברים מבית וגן, אל עבר קריית יובל והשכונות הסמוכות לה. נכון לשנת 2014 ישנם 6,341 בתי אב בקריית יובל, כ-1,500 מהם מוגדרים כמשפחות צעירות בעלות ילדים עד לגיל 14. כשמשפחות אלו נחלקות ל-670 משפחות חילוניות, 504 חרדיות ו-273 משפחות דתיות. אולם, ההבדל בין קריית יובל לשכונות האחרות המתחרדות בעיר היא בכך שהשכונה לא מתחרדת. החרדים שהגיעו לשם, ברובם, הגיעו בכדי להיטמע בקהילה בה חיים יחדיו חילונים ודתיים-לאומיים. בכדי לחיות בחברה הטרוגנית.
בשכונה, כמו בעיר, מתנגשים שני כוחות הנאבקים על דמותה. החילונים, שרוצים לשמר את הצביון החילוני שלה, אל מול החרדים שדורשים זכויות אותן הם רואים כבסיסיות, ושימור הסטטוס קוו. סערת הקולנוע ונושא השבת בקריית יובל הביאו את ניר ברקת להתערב. ראש העירייה הגיע להחלטה, כי עליהם לערוך בחירות למנהל הקהילתי בשכונה, אשר מורכב ברובו מחילוניים בעלי עמדות הנחשבות לקיצוניות ולכאלה שאינן מייצגות את הרוב. זאת לאור העובדה שלא התקיימו במקום בחירות דמוקרטיות מזה 20 שנים. ברקת הורה לקיים בחירות כדי שייבחרו נציגי ציבור חדשים, שיעמדו מול העירייה ויובילו החלטות הנוגעות לשכונה. כוונתו הייתה שבבחירות דמוקרטיות ייבחרו נציגים שההחלטות שלהם יהיו מוסכמות על הכל.
בניסיון לאחות את השבר בין המגזרים, החלו לאחרונה לפעול בשכונה אנשי המיזם החברתי "פלוגתא" של ארגון החינוך, במסגרת "יוזמת אורות", המנסה לעודד את הציבור לקחת אחריות על המחלוקות והחיים המשותפים שלהם במרחב מחייתם. המיזם מטפח מנהיגות מקומית מכל המגזרים, אשר מובילים את התושבים בדיאלוגים סביב נושאי מחלוקת ומגבשים חברה משותפת המבוססת על הבנת האחר וסובלנות כדי להגיע להסכמות על החיים המשותפים.
בתוך פרויקט "פלוגתא" מתקיים מיזם הנקרא "חולקים שכונה", הפועל בשכונות המשותפות בירושלים - גילה, רמות וקריית יובל. מטרת הפרויקט היא לפתח מנהיגות מקומית שמורכבת מחרדים, דתיים וחילוניים, ובשלב שני לערוך עם תושבי השכונה דיונים, לימוד משותף וניסיון להגיע להבנות סביב צמתים מרכזיים בחיים המשותפים. הרב יהודה פולישוק מייסד "יוזמת אורות" ותכנית "פלוגתא" מספר על המקום ממנו צמחה התכנית ואומר: "כירושלמי, אני מצר מאוד על ניצול של מחלוקות מקומיות והפיכתן לכלי ניגוח בערכי יהדות בסיסיים. מניסיון, יש בידי הגורמים המקומיים את הפתרונות הטובים ביותר למחלוקות. פלוגתא מצמיחה מובילים מקומיים הלוקחים אחריות על המחלוקת שלהם ומובילים לפתרון."
במוצאי שבת התקיים בקריית יובל המפגש סביב סוגיית השבת ככלל, והקולנוע, והקדמת הבחירות למנהל הקהילתי בפרט. דניאל קנדלר, מנהל תכנית "פלוגתא" ב"יוזמת אורות" ואחד ממנחי התהליך סיפר לפני המפגש כי: "בתחושה שלי היינו על קו פרשת מים. קריית יובל יכולה הייתה להפוך לסיפור רע, כמו הסיפור בבית שמש - מלחמה שלא נפסקת בין החילונים לחרדים בה כולם יוצאים מופסדים. מן הצד השני זה אפשרי שתצא מהמפגש בשורה של איחוד. כגודל פוטנציאל החורבן כך גודלה של ההצלחה".
לדברי אלי, אברך המתגורר מזה תשע שנים בקרית יובל עם אשתו וארבעת ילדיו, אף אחד לא מעוניין בסכסוך בין חרדים לחילונים. החרדים כאן בשכונה לא מעוניינים בפילוג, לא מעוניינים בהשתלטות על העיר, להיפך, הם חפצים בחיים משותפים זה לצד זה בהטרוגניות. לא באנו להחזיר אף אחד בתשובה - באנו לגור ביחד. המרחבים הציבוריים הם של כולנו וחבל שאת הזמן שלנו נעביר בלריב אחד עם השנייה ולא בפתרון הבעיות שיש לנו בשכונה". אלי גם הציע לפגוש את הזוגות הצעירים שרוצים לעזוב את העיר ולשכנעם להישאר בה. הוא מצהיר בכל הזדמנות שלא הגיע להשתלט על העיר ולא להחזיר אף אחד בתשובה.
במפגש במוצאי השבת סיכמו הצדדים כי יחלו קודם כל לדבר, להכיר יותר טוב אחד את השנייה, ואף אולי יוותרו על הבחירות למנהל ויבחרו נציגים מתוך שיח אחראי ומכבד ולא בתהליך פוליטי המושפע ממהלכים ומקמפיינים. החרדים אף אמרו כי מבחינתם אפשר שהנציגים יהיו חילוניים, כל עוד ייצגו גם את הצד שלהם ולא יפסחו על הדברים שחשובים להם. זאת מתוך הבנה כי יש להם אינטרס משותף של חיים ומרחבים משותפים. אלי, האברך, היטיב לתאר את המצב כשאמר "לכל זוג נשוי יש 70% הסכמות וחלקים משותפים ו-30% מחלוקות. זוגיות לא בריאה תתמקד ב-30% ובתוכם תבלע את כל ה-70% הטובים. זאת, בעוד זוגיות טובה תעצים את ה-70% ותתפשר על ה-30%".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם