ראשי » יהדות » מגזין

טעות בניווט: למי אכפת שדוד לא גר במגדל דוד?

באיזה חדר ישן דוד המלך במגדל הקרוי על שמו? מהיכן הביא אברהם מים לבנו יצחק? ומדוע קברי המכבים לא בנויים כפירמידה? ובכן, לא נעים לאכזב, אבל הארכיאולוגים טוענים: כל קשר למציאות מקרי בהחלט. למזלנו, זה לא תמיד חשוב

התיאור בכתובים: שנה לאחר תחילת המרד נפטר מתתיהו. יהודה ויונתן נהרגו בקרבות מול היוונים. על פי ספר המקבים, כולם נקברו במודיעין, בחלקת קבר מרשימה שמציתה את הדמיון: "וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים. ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פירמידות אשה לעומת אחותה לאב לאם ולארבעת האחים. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים... להראות לכל יורדי הים: זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום".

עוד כותרות ב-nrg:
- לא רק בראש השנה: מנגן בשופר "מעוז צור"
- האם חרדים הם קפיטליסטים או סוציאליסטים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המיקום הנוכחי: בצד הכביש למודיעין תוכלו לראות את השילוט "קברי המכבים". נסיעה בעקבות השילוט תוביל אתכם לאתר המפורסם ביותר שלו יוחס הקבר, אבל גם לזה שזכה לקיתונות של הסתייגות מובהקת מצד אנשי המקצוע. עם ההמולה התיירותית שממלאת את האזור לקראת חג החנוכה קשה להתווכח.

הוויכוח: ניתן להצביע על לא מעט סיבות שסותרות את הרעיון שהקברים הפופולריים הללו הם מקום מנוחתם של גיבורי החג.

״מדובר בקברי מקמר, שנבנו בשיטה המאוחרת ב–500 שנה מאז ימי החשמונאים", מסביר עמית ראם, ארכיאולוג האזור. ״לא צריך להיות ארכיאולוג דגול כדי להבין שהקבר לא עונה לתיאור המופיע במקורות ההיסטוריים. אין פה מבנה מפואר עם פירמידות שמשקיף אל החוף, אלא קברים שנראים כמו קברים פגניים רבים שנמצאים באזור. הם פשוט לא עונים על התיאור של קברי המכבים״.

המסורת ככל הנראה התקבעה בעקבות החוקר הנוצרי קרל סנדרצקי, שהגיע לאזור ב–1866. במסגרת חיפושיו אחר אתרים בתנ"ך ובברית החדשה, הגיע סנדרצקי לאזור שמזוהה עם כפר מודיעין ההיסטורי, ובכפר אל מידיה עצר ושאל אם תושבי המקום יודעים היכן קבורים המכבים. המקומיים החליטו לספק את הסחורה. הם לקחו אותו למקום ואמרו לו: "קובור אל יהוד". בשנת 1909 (תרס"ט) הגיעו למקום תלמידי הגימנסיה "הרצליה", הדליקו לפידים וחגגו באזור את החג. השלט הרשמי על הכביש הראשי הוא רק הנעץ האחרון באגדה הלא כל כך יציבה הזאת.

״החיבור הזה בין כפר אל מידיה הסמוך ובין הקברים שנמצאים ביער בן שמן התחיל לגלגל את המסורת הזו שבה מדליקים את הלפידים ויוצאים למירוץ הלפיד״, מספר ז׳אבו ארליך, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים ותיק. ״השלט ששמו במשרד התיירות הגיע הרבה יותר מאוחר, אחרי שהעניין כבר צבר תאוצה וקנה לו אחיזה בקהל. אבל חייבים לשים סימן שאלה כשבאים לבקר באזור. זה הרי לא מספיק שמישהו בא ואומר שהמכבים קבורים כאן, חייבים להתייחס לממצאים ולמקורות — והם, בלשון המעטה, לא תואמים לרעיון של קברי המכבים״.

אז איך זה שכולם מתייחסים למקום כאל הקבר הנכון?
״אין מה לומר, כולם באים. בתקופת חנוכה ניתן לראות פה בתי ספר וסיורים של חברות טיולים, כולם באים בעקבות הסיפור ולרוב זורמים עם הכותרת של קברות המכבים ופחות מתעסקים בפרטים ובחקירה ארכיאולוגית. אני מאמין שחלק מהעניין הוא השאלה מי הקהל. כשאני מדריך ילדים, אני פחות שם סימני שאלה, אבל למבוגרים אני חושב שחובה לתת את התמונה המורכבת יותר״.

אנחנו לא מפסידים משהו אם אנחנו לוקחים את הילדים למקום שהוא לא באמת מה שהוא?
״צריך לזכור שהמוקד הוא לא הקבר כמקום פיזי, אלא ההזדמנות לדבר על ערכים. כשאנחנו יושבים בליל הסדר ואומרים ׳הא לחמא עניא׳, 'זה לחם העוני שאכלו אבותינו', הרי זה לא בהכרח לחם העוני שאכלו אבותינו, אלא המצה שקניתי אתמול בסופר. אבל אנחנו משתמשים באמצעי הפיזי כדי לדבר על משהו שהוא הרבה מעבר. גם כאן הסיפור של המקום הוא המוקד ולא הצד הפיזי שלו. בטיול עם ילדים במקום כזה, אתה נעזר בממד הפיזי, אבל בעצם עוסק בעיקר בשיח על הערכים״.

לאחרונה, אגב, החליטה רשות העתיקות בצעד חריג לצאת למסע חיפוש בעקבות קבר המכבים, במטרה לפצח את החידה. החפירות מתמקדות באתר חורבת גרדי, שנבדקה לפני 150 שנה וזוהתה אז כאפשרות לפתרון תעלומת המכבים. לדברי ראם, "אין ספק שהמבנה שנחשף הוא יוצא דופן. תיאורי החוקרים מלפני 150 שנה נחשפו לנגד עינינו. גילינו כוכי קבורה מפוארים, חצר ומבנים נלווים נוספים. לאכזבתנו, כרגע עוד לא ניתן לקבוע שאלו קברי המכבים ועוד דרושה עבודה".

התיאור בכתובים: ירמיה מתאר את החורבן ואת המלך הנמלט אשר עובר בין החומות, משתמע אולי דרך הקירות, ונתפס בערבות יריחו. אם לא די בכתובים, גם המדרש מוסיף: ״מערה היתה לו (לצדקיהו) מביתו עד ערבות יריחו ויצא דרך המערה. מה עשה הקב"ה? הביא צבי אחד לפני חיל כשדים, והולך לפניהם על גג המערה, והם רודפים אותו. וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו ראוהו יוצא ותפשוהו״.

עם תיאור שכזה על מערה ארוכה–ארוכה, לא מפתיע שמחילה תת–קרקעית הנפרשת על פני מאות מטרים נקשרה עם סיפור הבריחה.

המיקום הנוכחי: בין שער שכם לשער הפרחים מסתתרת מערה אדירת ממדים שזכתה לשם מערת צדקיהו. המערה, שממדיה עצומים ואורכה כ–225 מטרים, זוהתה בעבר כמערה שדרכה ברח צדקיהו, אחרון מלכי יהודה בימי בית ראשון מפני הכשדים.

הוויכוח: ״כשמוצאים מערה גדולה מתחת לעיר העתיקה, הנטייה להרחיק אחורה בזמן כמה שיותר היא מובנת לחלוטין״, אומר ארליך. ״מערה הרי זה תמיד מקום של מסתורין. שני צעדים ואתה בחשכה, נשאב לעולם מיסטי ועלום, ונוצר הסיפור ונדבק השם והוא שואב הלאה".

העניין הוא שמספר היבטים טכניים מתנגשים עם האינטרס השיווקי הכורך בין המערה ובין צדקיהו. העובדה הראשונה שמפריכה במעט את הרעיון היא שהמערה פונה לכיוון הלא נכון. הניסיון להימלט אל עבר יריחו לא הגיוני כל כך בנתיב הזה, אפילו בימים שלפני Waze. מעבר לכך, כל מי שצפה בצער במנהרות שחופרים אויבינו, מלמד על גודל אחר לחלוטין. חפירה של אולמות ענק כפי שמצויים במערת צדקיהו אינה מאפיינת מערת בריחה.
״לפי פשט הכתובים, כלל לא מתחייבת מערה״, מבהיר ארליך. ״הכתוב מדבר על בריחה לילית במסתור, מהלך של הטעיה בדרך צדדית״. למבקרים במקום מוגשים הנתונים הללו, שכן שלילת זיהוי זה של המערה מוסכמת היום על רוב החוקרים.

הממצאים במקום מראים כי המערה שימשה כמחצבה קדומה. כאן חצבו את האבן הידועה בשמה הערבי "מלכה", אבן בנייה משובחת ששימשה לבניית מבני הפאר של ירושלים. הוויכוח מתקיים סביב התקופה שעליה מדובר. יש המייחסים למערה קדמוניות עד ימי שלמה, והרוב נוטים לתקופת בית שני. אופייה המיוחד של המערה מוסיף לה עוד סיפורים, ויש שטוענים למסורת מוסלמית המזהה את המערה כמקום שבו בלעה האדמה את קורח ועדתו, כעונש על ניסיונו למרוד במשה רבנו.

כיאה לאתר ירושלמי ותיק והיסטורי, יש פרק נוסף בחיי המערה, ובשלב מאוחר יותר חברי מסדר "הבונים החופשיים" החשאי אימצו את המחצבה העתיקה כמקום מפגש והתכנסות.

אז למה כולם באים לשם בכל זאת?
״כי לא תמיד האמת הצרופה היא הנתון החשוב ביותר״, אומר ארליך. ״הרי מה זה מיתוס? מיתוס הוא סיפור שמשתמשים בו. אני באופן אישי חסיד נלהב של האמת מול הסיפור. לפעמים אני חושב שזה אפילו מסוכן שמשווקים סיפור של מקום כאמת צרופה, בלי להביא שום הסתייגות. אבל בפועל הרבה פעמים האמת פחות חשובה. ובסופו של דבר, מערת צדקיהו בהחלט מספקת את החוויה של מסע בשכבות של זמן כמו שרק ירושלים יודעת לעשות".

התיאור בכתובים: בכניסה לעיר העתיקה מצוי האתר שהפך להיות אחד מסמלי העיר, מגדל דוד. אבל, כידוע, על אף שהמצודה מכונה מגדל דוד, ממש אין קשר בינה לבין דוד המלך.

שורשיה של הטעות נעוצים כנראה בתקופה הביזנטית, בפירוש המוטעה שייחסו אבות הכנסייה ששייכו מגדל מימיו של הורדוס (מגדל פצאל) לדוד המלך. גם המוסלמים קישרו את המגדל ההרודיאני עם דוד המלך וכינו אותו 'מחראב נבי–דאוד', כשכבשו את ירושלים במאה השביעית. וכך, במאה ה–19, עם הגעת אנשי המערב לירושלים בחיפוש אחר מגדל תנ"כי, זוהה בטעות הצריח התורכי שהוסף למסגד הממלוכי כמגדל דוד. ״יש גרסה שהסיפור הזה של מגדל דוד התגלגל בעקבות הצלבנים שקראו בזמנו לבריכת הסולטן בריכת בת שבע״, טוען ארליך, ״ואז חיפשו מקום שממנו דוד ראה את בת שבע וככה הפך המגדל המשקיף לבריכה למגדל דוד״.

המיקום הנוכחי: האתר הפך במהלך השנים למוקד תיירות מושקע שלא מתחמק מהטעות בזיהוי שנפלה בסיפור, אלא להפך. הוא מתחיל מהנקודה הזו ולוקח את המבקרים אל תוך הסיפור המורכב של ירושלים לאורך הדורות, ומנסה לעשות קצת סדר. המוזיאון מציג את סיפורה של ירושלים ואת האירועים הבולטים בתולדותיה. המצודה עצמה, כאתר ארכיאולוגי, מציגה איך בונים פזל בן אלפי שנים עם שרידים של תקופות שונות. די ברור שמי שנכנס לבקר יבין את הטעות וילמד אותה, אבל המותג פועל גם על מי שרק חולף על פני שער יפו.

הוויכוח: "במשך 150 השנים האחרונות ציירו את ירושלים עם מגדל דוד. כנראה צריך משהו להיאחז בו, משהו פיזי שייקח אותך אל ההיסטוריה״, אומר ארליך, ״אבל ענייניו של דוד מתרחשים בעיר דוד, לא כאן. צריך להבין שבעבר רוב הטעויות נבעו מהגלות ומחילופי השלטון בארץ.

"אנשים שהגיעו לארץ רצו לראות את מה שהם למדו בתנ״ך, ואם אי אפשר היה להגיע למקום הנכון, דאגו לתת למקום אחר את השם שיספק אותם. כך היה עם המון מקומות בגליל, שבעקבות הדחיקה של שלטון הצלבנים לאזור צפון הארץ הוביל לריכוז של האתרים לשם, כדי שמי שמגיע יוכל לראות מה שבא לחפש — כגון גשר בנות יעקב, בור יוסף, מערת אליהו, מערת שם ועבר. בשל אילוצים של חוסר נגישות העתיקו מקומות שמופיע בכתוב בפירוש שהם באזור אחר בארץ, לאן שאפשר להגיע. אבל הטעויות האלה צריכות להיות שייכות לעבר. עכשיו צריך לדייק יותר ולתת יותר תשומת לב, לחקור ולהכיר מקרוב ומחדש את הארץ, להסתכל במקורות ובממצאים בכנות״.

התיאור בכתובים: אתר פחות מוכר בבאר שבע נקרא "באר אברהם". ב–2013 הקימו משרד התיירות ועיריית באר שבע מרכז מבקרים מרשים, שבו תוכלו לשמוע ולחוות חוויות סביב דמותו של אברהם אבינו.

המיקום הנוכחי: בחצר המקום מצויה באר שסביבה נבנתה מסורת מקומית שלפיה זו הבאר שנחפרה על ידי אברהם אבינו. משנת 1948 הפכה באר אברהם לשטח ציבורי ארכיאולוגי, ולאורך השנים פותח האזור המקיף אותה לכדי מרכז מבקרים. המרכז התיירותי החדש, שאותו עיצב האדריכל אלי ארמון, נבנה על פני שטח של כ–750 מ״ר ובתחומו חצר גדולה ובה נמצאת הבאר המקראית ההיסטורית. צורתו של המבנה מדמה אוהל ומשקפת את הכנסת האורחים של אברהם אבינו.

הוויכוח: "לא מעט אירועים של האבות והאמהות היו סביב בארות״, אומר ד״ר יגאל משה ישראל, ארכיאולוג מרחב דרום, ״ובתקופה הביזנטית בנצרות עשו מאמצים לזהות ולמצוא את אותן בארות. כיום אנחנו מדברים על שתי בארות בבאר שבע שיוחסו כבאר אברהם: האחת נחפרה באזור השוק — שם סביב הבאר הייתה כנסייה שהנציחה את באר אברהם; הבאר שמצויה במרכז מבקרים היא זו שהבדואים מספרים שהיא באר אברהם, וייתכן שהזיהוי נעשה בעידוד נוסעים שהגיעו לאזור וחיפשו את באר אברהם.

"מה שאנחנו רואים באתר זו גרסה משודרגת ומודרנית של באר. כלומר, הבאר במקום מאופיינת כבאר עותמאנית או ממלוכית ששודרגה עם מתקן שאיבה. צריך לזכור שהבארות העתיקות היו עם קוטר צר מאוד על מנת שניתן יהיה לגלול עליהן אבן, כלומר לסגור אותן, כך שחיות לא ייפלו וכדי לשמר את המים כנכס כלכלי, כמו שאנחנו מכירים מסיפור יעקב ורחל. מעבר לכך בארות עתיקות אינן בעלות אבנים מסותתות ומודרניות״.

אז מה עושים עם הפער הזה בין המסורת המקומית ובין הארכיאולוגיה?
״אנחנו מכבדים כל מסורת ולומדים ממנה. המסורת — אל לו לאדם לזלזל בה. אפשר לקלף מיתוסים, אבל יש גרעין. אנחנו צריכים לכבד את המסורת ולא לשלול אותה. הבאר הזו הוקדשה בעבר לאברהם ויש לנו מה ללמוד מכך. אברהם אבינו הוא סמל לכל העמים והאומות".

על פי ויקיפדיה לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת במקום, שכן הבאר היא סמל להסכם השלום הראשון בהיסטוריה בין אברהם ובין אבימלך מלך פלשתים. הבדואים מייחסים את הבארות העתיקות באזור לאברהם אבינו והשתמשו בעבר במימיהן כסגולה נגד מחלות. בעוד המקומיים מיחסים את כריית הבאר לאברהם אבינו, ישנם סימני שאלה המעוררים ספק בשל אופן הסיתות של הבאר.

״האם באמת זו באר אברהם?״ תוהה ארליך אך מבטל את השאלה. ״הרי הנקודה החשובה במקום היא בכלל בכיוון אחר. באר שבע היא עיר שנשתמרה במסורת לאורך כל השנים, כך למשל מתקיימת לאורך הדורות ההבחנה בין באר שבע ותל שבע. אחרי 4,000 שנה צריך להיזהר בפרטים, אבל המסורת הברורה היא שאנחנו באזור של אברהם אבינו וכאן זה המקום לדבר עליו״.

״בגדול, היחסים בין מסורת ובין ארכיאולוגיה מאוד רגישים ומורכבים", אומר ראם. ״אני חושב שהשילוב ודאי יכול לחזק את הצדדים ולהוסיף נדבך, אבל גם אם לא, לא נורא. התוכן הרוחני שנוצק למקום הוא לא פחות חשוב. רק צריך להיזהר מסחף ומיצירה מטעה של מקומות קדושים".

הכתבה פורסמה במגזין מוצש

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg