צוק

כלפה הולך לעזה: ”אנחנו במלחמת טובים מול רעים“

ח“כ זבולון כלפה, שפונה מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות, כותב על ימי הלחימה ברצועה: ”יש קונצנזוס בציבור הישראלי שזה פשוט לא יכול להימשך“

ח''כ זבולון כלפה | 24/7/2014 17:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: צוק איתן
הביטוי 'לך לעזה' מזכיר לי את ימי הילדות. כילדים, היינו מקניטים אחד את השני בביטוי "לך לעזה". מן ביטוי המכוון לשלוח את המוקנט למקום שכוח, מלא צרות ורוע. ואני מדבר על ילדותי, לפני 45 שנה במושב שרשרת, כעשרה ק"מ מעזה.

חבר כנסת זבולון כלפה
חבר כנסת זבולון כלפה צילום: דוברות ח''כ כלפה
חלפו השנים והלכתי לעזה. הגעתי לגוש קטיף בתלמיד ישיבת הסדר ואחר כך כמשפחה ב-1992. והאמת? גיליתי מציאות אחרת. בחולות של עזה צומחת רוח גדולה, דווקא מתוך הקשיים והאתגרים ובניגוד לכל הסיכויים צמחה לה התיישבות לתפארת. הפרק הזה מסתיים אצלי, כמו אצל 1800 משפחות אחרות, ב-2005 עם הגירוש מגוש קטיף. אני עוזב את עזה, לא לפני מאבק ארוך ומתמשך.

היום כשאני שומע 'עזה', אני חושב על החיילים הנלחמים שם ומחרפים את נפשם למעננו, כדי שאנחנו נמשיך לחיות כאן בבטחה. הם פוגשים בעזה עילית ועזה תחתית, על מנהרותיה ועל בנייניה. אני רואה את החיילים הפצועים, את בני משפחותיהם ומבין שמהעזה הזו של 2014, שוב צמחה רוח גדולה. עזה של היום יצרה משהו בציבור הישראלי שלא היה לנו המון זמן, סוג של לכידות ואחדות שהלוואי ותימשך גם הלאה. 

דווקא במקום של רוע אנושי בלתי נתפס, של ירי מתוך בתי חולים, מתוך מוסדות חינוך, מתוך מסגדים, במקום של מפגש עם אחד השיאים הגדולים ביותר של החושך
  והשנאה, דווקא מתוך מקום כזה, צומח משהו אחר. הציבור הישראלי, על רוב גווניו, מבין שהמציאות הזו של שיגרת טילים ומנהרות טרור ("חוטף עזה") לא יכולה להימשך ושצריך לפעול כדאי לתקן את הדברים.

והרוח הזו שנושבת בעם מקרינה גם על החיילים המתנהלים באומץ, חדורי מוטיבציה ואמונה בצידקת הדרך. יש פה בעצם מלחמת קיום לא רק על הזכות לחיות בארץ הזו, אלא יותר מזה, זו מלחמה בין הטוב לרע בין ההרס לבין הבניין, בין השלילה לבין החיוב. יש פה מאבק על הרוח.

ושוב אני מוצא את עצמי חושב על הביטוי 'לך לעזה', חושב על הרוע הזה שיכול להצמיח גם משהו חיובי כמו ערבות הדדית שמגיעה לשיאה כאשר עשרים אלף איש טורחים להגיע ללוויה של חייל שהם כלל לא הכירו. המציאות הזו של אחדות מעידה שהדבר הזה ישנו, הוא קיים אצלנו בעם. הרי הרבה יותר מורכב וקשה להצמיח יש מאין. אני לא מייחל לנו לחיות על חרבנו, להפך, אנחנו עם חפצי שלום. אבל לפני השלום הגלובלי, הבינלאומי העולמיד מסביב קודם כל נחזק השלום האחדות והאהבה בינינו. אני מתפלל שנזכה לקיים את הביחד הזה גם ביום שאחרי המלחמה.

הכותב הוא חבר כנסת מ“הבית היהודי“ שפונה ב-2005 מגוש קטיף
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

פייסבוק