הצרפתים באים: קצב העלייה מצרפת הוכפל
האלימות המוסלמית מטלטלת את יהדות צרפת. למרות חיי הרווחה והנוחות במדינה הנאורה, שני שלישים מיהודי צרפת מצהירים שהם לא רואים את עתידם שם. קצב העלייה לישראל הוכפל, אך לדברי חוקרים הפוטנציאל מגיע ל־100 אלף עולים בעשור הקרוב
רק השבוע הפכה הפגנה פרו-פלשתינית בפריז לקטטה אלימה. אלפים צעדו ברחובות בירת צרפת מאחורי הכרזה "תמיכה מלאה במאבק העם הפלשתיני". אך מיד לאחר שעברו את כיכר הבסטיליה, החלו חלק מהמפגינים לזרוק חפצים לעבר שוטרים שהגיעו למקום. השוטרים ירו עליהם גז מדמיע. קבוצה גדולה של מפגינים התמקמה מחוץ בית הכנסת 'דון יצחק אברבנאל' שברחוב לה-רוקט. לפי הדיווח, חלק מהמפגינים יידו אבנים אל תוך בית הכנסת.
במקביל, כ-400 עולים מצרפת נחתו השבוע בישראל, ועשרות מהם ייקלטו ביישובי הדרום. הם הגיעו לישראל בשתי טיסות מיוחדות שארגנו הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה. מרביתם משפחות, כמחציתם ילדים ונוער.
בשנת 2013 הגיעו ארצה 3,289 עולים מצרפת, לעומת 1,917 עולים בשנת 2012. מגמת הגידול נמשכת גם בשנה הנוכחית: בששת החודשים הראשונים של 2014 עלו ארצה 2,694 מיהודי צרפת, לעומת 1,104 אשתקד - יותר מכפליים. לאור נתונים אלה וסימנים מעידים נוספים, במשרד העלייה והקליטה ובסוכנות היהודית מעריכים כי ב־2014 כולה יעלו מצרפת יותר מ־5,000 יהודים.
על פי דו"ח שמסר לנו משרד העלייה והקליטה באשר לתוכנית החירום לעליית יהודי צרפת לישראל, נעשו כבר כמה צעדים עם משרדי ממשלה אחרים לצמצום הביורוקרטיה. כך למשל, עולים המתגוררים הרחק מנציגויות ישראל בצרפת לא יצטרכו להגיע אליהן לקבלת אשרות עלייה אלא יקבלו אותן בנתב"ג. כמו כן תוגבר מערך השליחים בצרפת, מונה ראש מטה שיעמוד בראש התוכנית 'צרפת תחילה' ואושרה חלוקת מענקים להעתקת עסקים לארץ, שגובהם עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.
במשרד העלייה והקליטה אומרים כי "לפני כמה שבועות הוקמה ועדה להסרת חסמים, העוסקת במיפוי החסמים הניצבים בפני עולים חדשים בבואם להשתלב בשוק העבודה בישראל". הוועדה תגבש שורת המלצות להסרת חסמים אלה, ותגיש אותה לממשלה תוך חודשיים. בין הנושאים שעולים לדיון: סוגית הרישוי לבעלי מקצועות וההכרה בתארים ובניסיון מקצועי שנצברו בחו"ל, וכן שילובם של עולים בשירות המדינה, לרבות באמצעות חקיקה. נושא זה חשוב ביותר לבעלי מקצועות כגון רופאים ומומחים פרה־רפואיים, הנתקלים כיום בקשיי קליטה חמורים.
ממצאי מחקר חדש שטרם פורסמו שופכים אור מעניין על הקהילה היהודית בצרפת, ומראים שמשרד העלייה והקליטה, המדבר על שאיפה ל־5,000 עולים לשנה, הולך בקטנות. החוקר, פרופ' אריק כהן מאוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביהדות צרפת, מגלה כי על פי מחקרו שנערך בשנה שעברה כ־100 אלף יהודים עשויים לעלות בעשור הקרוב.
כהן שאל את נבדקי המדגם שלו מקרב יהודי צרפת "באיזו מדינה אתה חושב שתחיה בעוד עשר שנים?" התשובות מטלטלות: רק שליש השיבו "צרפת". רבע השיבו "ישראל", 27 אחוזים השיבו כי אינם יודעים והנותרים הצביעו בעיקר על ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. להערכת כהן, גם חלקם הגדול לפחות של משיבי ה"לא יודע" הם עולים פוטנציאליים לישראל. כלומר, בסך הכול כמעט מחצית מיהודי צרפת הם מועמדים לעלייה.
כיצד לתרגם זאת למספרים מוחלטים? על פי המספרים הרשמיים יש בצרפת חצי מיליון יהודים -
כלומר, על פי פילוח הסקר, לפחות 200 אלף מועמדים לעלייה. מצד שני, הקהילה היהודית הגרעינית והמסודרת, הקשורה לבתי ספר, למחנות קיץ או לתנועות נוער יהודיים, מונה כ־100 אלף יהודים ובדרך כלל העולים באים מתוכה. בהתחשב בכל זה, כהן מעמיד כאמור את הערכתו לפוטנציאל העלייה על כ־100 אלף איש.
החוקר נשען גם על מחקרים נוספים המצביעים על מגמה גוברת של רצון להגר מצרפת – בקרב יהודים וגם בקרב צרפתים בכלל. כך למשל, בסקר
במחקר מטעם האיחוד האירופי נמצא כי 50 אחוז מיהודי צרפת חושבים לעזוב את מדינתם, לעומת 23 אחוזים מיהודי בריטניה ו־19 אחוז מיהודי איטליה. נראה שיהודי צרפת סבורים כי מצבם טוב פחות מיהודי המדינות השכנות; ואכן, במחקר נוסף, של כהן עצמו, 62 אחוז מהיהודים הצרפתים העידו בשנת 2013 שמצב היהודים הידרדר בשלוש השנים האחרונות, ומתוכם 21 אחוזים אף טענו שהמצב "הידרדר מאוד". במחקרים מקבילים שנערכו לפני כעשור שיעור המצביעים על הידרדרות היה נמוך בהרבה.
כהן מתריע מפני חזרה על סיפור יציאת היהודים מצפון אפריקה בתחילת שנות ה־60, כאשר מרביתם היגרו לצרפת במקום לישראל. "צרפת הציעה אז תנאים שישראל הענייה לא יכולה הייתה להציע. כיום המצב שלנו שונה, ולכן חייבים לערוך רפורמות ושינויים מהותיים שיסייעו בקליטה שלהם בישראל".
לדעת כהן, המוסדות האחראים לתחום העלייה "לא עושים מספיק. אמנם הגדלת מספר השליחים תקל על הרישום של העלייה, אבל זה לא יפתור את מאות השלבים שעולים חדשים צריכים לעבור כדי לעלות לארץ ולהיקלט בשוק העבודה. יש המון תחומים שאפשר לסייע בהם לעולים פוטנציאליים כדי לגרום להם לעלות".
ליהודי צרפת בישראל, הוא מוסיף, "אין לובי אמיתי, והחולשה בהתארגנות באה לידי ביטוי כעת". שלא כיהודי ארה"ב, אין ליוצאי צרפת מערכת לחצים גדולה ומהותית, המושתתת על כסף וקשרים פוליטיים; ולהבדיל מהעולים מחבר המדינות, לדעת כהן בארץ הם אינם נהנים מבסיס תמיכה רציני. חבר הכנסת שמקדם חקיקה למען יהודי צרפת הוא יוני שטבון מהבית היהודי, בן לעולים מצרפת אך לא עולה בעצמו, אשר מדבר את השפה ומכיר את המנטליות הרווחת בקהילה. לבד ממנו אין חבר כנסת "צרפתי" במהותו.
הדור הצעיר של יהודי צרפת לא מפחד לדבר על עלייה. בניגוד לצפון אמריקה, ששם עלייה נחשבת מילה גסה, כאן כמעט אין יהודי אחד שאיננו חושב על האפשרות הזאת. עם יונה שאוות בן ה־15 מפריז ועם אילן פלסי בן ה־16 ממרסיי שוחחנו בעת שהותם בארץ במסגרת תוכנית של 'החוויה הישראלית', חברת בת של הסוכנות היהודית. הם נמצאים במחנה קיץ בישראל מטעם ארגון ששמו 'יניב'.
איך זה להיות נער יהודי בצרפת?
"זה לא קל כי יש הרבה אנטישמיות", משיב יונה. "יש הרבה אנשים שלא אוהבים אותנו. אני כבר הותקפתי כי חבשתי כיפה. כשאני הולך לבית הספר אני מוריד את הכיפה. הרבה פעמים אני נאלץ לעבור לצד השני של הכביש כדי להימנע מעימותים. אנחנו ממש חיים בפחד. מצד אחד צרפת מאוד נוחה לחיים יהודיים - הרי אנחנו קהילה גדולה ויש בתי ספר, מסעדות ובתי כנסת. אבל אפילו במרסיי יש אנטישמיות. יש לי חבר טוב שהותקף".
יונה מספר כי מאז הפיגוע בבית הספר 'אוצר התורה' בטולוז, שבו נרצחו ארבעה יהודים, שלושה מהם ילדים, בתי הספר היהודיים מאובטחים מאוד. על בית הספר שלו שומרים באופן קבע חמישה שוטרים. לדבריו יש צלפי אבטחה על הגגות שמסביב למוסדות היהודיים. "הרבה ערבים מחכים מחוץ לבתי הכנסת כי הם יודעים שיהיו שם אנשים שאפשר לתקוף", הוא אומר, "בעקבות זאת, לפעמים אנחנו צריכים ליווי משטרתי בדרך הביתה". עם זאת, הוא גם מודע לכך שהצנעת הסממנים היהודיים החיצוניים משפיעה על הקהילה. "דווקא בגלל המצב הנוכחי, חשוב לנו לחזק את היהדות שלנו, למרות שכלפי חוץ צריך להסתיר".
העלייה היא עניין מדובר בכל בית. "קשה מאוד שכל כך הרבה צרפתים עולים לישראל. זה משפיע על הקהילה", אומר יונה, ומספר שהוא עצמו רוצה מאוד לעלות לארץ כשיסיים תיכון, במטרה לעשות פסיכומטרי ולהתגייס לצה"ל. אילן מוסיף ש"בישראל אנחנו מרגישים הכי בטוחים, זו המדינה הכי יפה בעולם".
יש באמת גל עלייה? מרגישים את זה?
יונה משיב: "יש לי הרבה חברים שעולים לישראל. רק בסביבה הקרובה שלי בפריז יש עשרים משפחות שעלו בשנה האחרונה. 1,200 משפחות באו לישראל מהעיר".
אילן מוסיף כי "יש אצלנו המון משפחות שעולות לישראל. אפילו התפרסמה כתבה ב'לה־מונד' על כך שהיהודים רוצים לעזוב את צרפת".
במשפחתו של אילן לא מדברים על עלייה בצורה רצינית. "יש יותר דיבור על כך שאם המצב יידרדר ניאלץ לעלות", הוא מספר, "אבל סבתא שלי מתכוונת לעלות והיא כבר הגישה טפסים". יונה מספר ש"אמא שלי אוהבת את ישראל, והיא כל היום חושבת על עלייה. זה החלום הכי גדול שלה. הבעיה היא תעסוקתית: היא רופאה, והיא בדקה כמה עבודות בישראל שהיו בעייתיות - הן מבחינת התנאים הן מבחינת שעות העבודה הרבות". אף שהם עדיין בתיכון, שניהם יודעים לומר שיוקר המחייה בישראל בעייתי מאוד, ומציינים כי זה הנושא המרכזי שהוריהם מדברים עליו כשהם משוחחים על אפשרות לעלות.
"יש סיכוי טוב ש-100 אלף יהודים יעלו לישראל בעשור הקרוב", מסכם פרופ' אריק כהן. הוא משער שהמספר בסופו של דבר יהיה נמוך יותר, אך מבהיר כי הרצון נמצא, יהודים אלה מעוניינים להגר – והשאלה היא מה תכתיב המציאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
