שלא יעבדו עליכם: האמת מאחורי הצעת חוק ”רב ראשי אחד“
גם אחרי הצעת החוק של בנט ולבני, ימשיכו לכהן שני רבנים ראשיים - האחד כנשיא מועצת הרבנות והשני כנשיא בית הדין הרבני הגדול. אז מה כל כך אכפת למדינה לתת את התואר הסמלי אך החשוב הזה?
השבעת הרבנים הראשיים לישראל, לפני כשנה צילום: קובי גדעון לע''מ
אין בעיה. ולא רק שאין בעיה, יש בכך גם צורך. אבל לפני זה – חשוב לדבר על המטרה האמיתית של הצעת החוק ההרסנית הזו, ועל הסיבות להתנגד לה. מי שקורא את הצעת החוק מבין שההבדל המעשי היחיד בין הצעת החוק לבין המצב הקיים, הוא במי שממנה את נשיא בית הדין הרבני הגדול.
היום, שני הרבנים הראשיים – שאחד מהם הוא נשיא בתי הדין – מתמנים על ידי גוף בוחר המורכב מ-150 נציגים, 80 מתוכם רבנים ו-70 נציגי ציבור. העיקרון הזה נקבע לפני כמעט 100 שנה על ידי מייסד הרבנות הראשית, הרב קוק, שהוא גם אבי הציונות הדתית שהבית היהודי הוא הביטוי הפוליטי שלה. והעיקרון, שעליו הגן הרב קוק בחירוף נפש, הוא שהגוף הבוחר את הרבנים הראשיים יהיה מורכב ברובו מרבנים. זו הדרך היחידה להגן על הרבנות מפני חדירה של אויבי היהדות. זו הדרך היחידה למנוע מרפורמים וקונסרבטיבים מלהגיע לצמרת הרבנות ולהרוס את יהדות ארץ ישראל, כפי שהם הורסים באמצעות התבוללות קטלנית את יהדות ארה"ב.
הצעת החוק תשנה את זה, לפחות לגבי מי שיכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. לפי ההצעה, הנשיא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת דיינים. הוועדה הזו מורכבת מאחד עשר חברים, שהרבנים החברים בה לעולם יהיו מיעוט: יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים, מכהנים בה שני הרבנים הראשיים (לפי ההצעה – הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול), שני דיינים, שני
המטרה האמיתית, אם כן, של יוזמי הצעת החוק היא להכפיף את נשיא בית הדין הרבני הגדול ואיתו את השיפוט הרבני בכלל, לנורמות של מערכת המשפט החילונית. מערכת משפט אשר נשיאה לשעבר אהרון ברק כבר קבע והכתיב לכל המערכת, כי זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית יכולה להישמר רק כל אימת שהיא לא פוגעת בזהותה הדמוקרטית. או יותר נכון בערכים הסובייקטיביים שאותם מגדיר אהרון ברק, משום מה, כדמוקרטיה.
כנות, אמון ויושר הם דברים חיוניים מערכת שלטון דמוקרטית. לא יעלה על הדעת שנבחרים ירמו את הציבור. לא יעלה על הדעת שח"כים יכנו ויקדמו הצעת חוק, תוך שהם מטעים את הציבור שמניעיהם הם עדתיים או כלכליים, כאשר בפועל המטרה היחידה שלהם היא לשנות את האופי והערכים שבבסיס בתי הדין הרבניים.
אז למה בעצם כן צריך שני רבנים ראשיים? קודם כל משום שבמדינת ישראל ישנן שתי מערכות דתיות גדולות ונפרדות – בתי הדין והרבנות – שזקוקות לדמות הלכתית בעלת שיעור קומה שתעמוד בראשן. זה לא מחייב את זה שאחד מהם יהיה ספרדי והשני אשכנזי, אבל... למה לא בעצם?
שני התפקידים – הרב האשכנזי והרב הספרדי – מייצגים מסורת עתיקה ושתי שושלות רבנים בנות מאות שנים. אילו היינו זקוקים רק לרב אחד, היינו נדרשים לדילמה לא פשוטה – על איזו מסורת לוותר. אולם מאחר שממילא אנחנו זקוקים לשני רבנים נחסכה מאיתנו הדילמה.
המהדרים בבורותם טוענים, כנראה מבלי שקראו את הצעת החוק ואת דברי ההסבר שלה, שהחוק הזה הוא בכלל עדתי, שנועד לטשטש את הפער בין אשכנזים לספרדים במדינת כור ההיתוך שלנו. לכל אותם מהדרים, הנה חומר למחשבה: בישראל מעולם לא כיהן ראש ממשלה מזרחי, וגם לא נשיא בית משפט עליון מזרחי. התפקיד הייצוגי היחידי בממשל הישראלי שבו מאז ומתמיד לא קופחה אף עדה, הוא הרבנים הראשיים לישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
