איפה אתה, הר סיני? מסע בעקבות ההר הנעלם
לפחות שבעה אתרים גיאוגרפיים טוענים לכתר ומעוררים מחלוקות עזות בין חוקרים וארכיאולוגיים, בשאלת מיקומו של הר סיני. הנה חלק מהמתמודדים לתפקיד, שאולי יצליחו לשכנע אתכם
אך בעוד סיפור המעשה די מוכר לכולנו, מיקומו של אותו הר נתון בויכוח סוער בין חוקרים שונים ומסורות שונות. לפחות שבעה מקומות גיאוגרפיים טוענים לכתר הקדוש של ”הר סיני“, כל אחד מהם שולף את טיעונים מוצקים משלו, בדרך אל היעד. חלק גדול מהתיאוריות נשענו על מחקרים ארכיאולוגיים שבוצעו בעת שחצי האי סיני הוחזק בשליטה ישראלית, אך גם אלו, לבסוף, הותירו מקום ליותר מספק אחד. כנראה שככה זה כשוויז לא ממש יודע לאן לכוון אותך.
ד“ר צבי אילן, ארכיאולוג וחוקר ארץ ישראל, טוען כי מיקומו של הר סיני הוא בסרביט אל ח‘דאם, ההר הממוקם בדרום סיני, כמה עשרות ק"מ ממפרץ סואץ, שתואם לדעתו את מסלול הנדודים של בני ישראל.
סרביט אל ח‘דאם הוא האתר היחיד בדרום סיני בו נמצאו שרידים מהתקופה הקרובה לנדודי בני ישראל, ובו אותרו גם כתובות בכתב שמי קדום.
הקדושה שעברה במסורת בין עמים שונים שכנעה את ד“ר אילן לתמוך את טענתו כי הר סיני ממוקם דווקא שם. ”גם לי, כלרבים אחרים, היו פקפוקים מאז 1956 אם ההשערות, הישנות והחדשות, לגבי מיקום הר סיני עונות על כל השאלות. וכך הגעתי לסרביט אל-ח'אדם“, הסביר ד“ר אילן במחקרו, ”אם קיים מקור יחיד ומיוחד, הר קדוש בדרום סיני, ששמיים הכירוהו והמצוי במקום חרב ויבש, שהשם חורב יפה לו, האם יהא זה נועז מדי לשאול, שמא כאן היה הר סיני, הר מתן תורה?“. ואולם, ממצאיו של ד“ר אילן לא מקובלים על רוב החוקרים, ששללו את כיוון המחקר שלו.
המסורת הנוצרית מצביעה על מקום אחר: ג‘בל מוסא (בתרגום ישיר: הר משה), אף הוא כמובן בסיני, בחצי הדרומי של האי. ההר ממוקם בגוש הרי הגרניט באזור, והוא מתנשא לגובה של 2,285 מטרים. מה שמחזק את תפיסת המקום כהר סיני הם התנאים שמאפשרים להקים מחנה המקום - בין היתר העובדה שצלעות ההר מכוסים שיחים וירק ודשא, כשההר מוקף נחלים, מעיינות מים ועצי פרי.
לפי המסורת הנוצרית, המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, הייתה מי שזיהתה לראשונה את הר סיני בג'בל מוסא. הזיהוי, שאומץ במסורת הנוצרית, הביא את הקיסר יוסטיניאנוס הראשון לבנות במקום כנסייה נוצרית בשם ”סנטה קתרינה“, בשנת 527 לספירה. עד היום, מאמינים מדתות שונות נוהגים להגיע אל המקום ולטפס לפסגתו יחד עם מורי דרך. החלטת הנצרות לאמץ את המקום כהר סיני הביאה בעקבותיה דורות רבים של חוקרים, ארכיאולוגים ומדענים.
להלל הלפרין יש גישה שונה, אולי לא פחות מבוססת. הלפרין מתפעל בלוג אישי בו הוא מפרסם מידע וחומרים, בהם הוא טוען כי מיקומו של הר סיני חייב להיות במפגש הגבולות שבין מואב, אדום וכנען. הלפרין מצביע על הר המצוי בגדה הדרומית של נחל זרד, הגובל ממערב בערבה, וטוען כי דווקא שם קיבלו ישראל את התורה.
”בסביבות שנת 1300 שרפו את ספרי היהודים באירופה, ומה שנכתב מאז צונזר“, מהסביר הלפרין, ”לכן קשה לדעת את מיקומו של הר סיני לפי מקורותינו. לקח לי עשרות שנים למצוא את מיקומו של הר סיני על פי המקורות היהודיים, ואני בטוח שמצאתי את מיקומו“.
הלפרין מנמק את המיקום שמצא גם בכך שנמצאו שם מקורות מים המספיקים לעם שלם והיות ומדובר בהר שנושק לאדום ממזרח - לפי הפסוק בספר דברים: ”ה‘ מסיני בא וזרח משעיר למו“ - כלומר, שהשמש זרחה על בני ישראל במזרח, מעל אדום, כשהם קיבלו את התורה. טיעון נוסף שמביא הלפרין בבלוג שלו מבוסס על השופט יפתח מספר ”שופטים“, בו טוען השופט כי משה ביקש גם ממואב וגם מאדום לעבור דרך ארצם כדי להגיע לכנען כאשר משה היה בקדש, וקדש קרובה להר סיני לפי הפסוק בספר תהילים: "קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש". לטענת הלפרין, נראה שהפסוק הזה מדבר במעמד הר סיני.
ואולי הר סיני בכלל ממוקם בערב הסעודית? תיאוריה מעניינת גורסת כי הר סיני הוא-הוא ג‘בל אל-לווז שבארץ מדין הקדומה, היום ערב הסעודית. התאיאוריה מתבססת על טענתו של יוספוס פלאביוס, שטען כי הר סיני הוא ההר הגבוה בהרי מדיין.
ואכן, ג‘בל אל-לווז מהווה הנקודה הגבוהה ביותר בצפון-מערב ערב הסעודית, חלק מרכס הרים שמוקף ואדיות וקניונים המסוגלים להכיל מאות אלפי בני אדם - שאולי יצאו ממצרים והגיעו אל המקום כדי לקבל את התורה. רוב החוקרים דחו את הגישה הזו, בשל היעדר עדויות ברורות ובעיקר מפני שהמרחק בין ארץ גושן לארץ מדיין עומד על כ-450 קילומטרים, טווח שלא תואם את התיאור המקראי שהצביע על קרבה בין הר סיני לארץ מצרים - מרחק שיכל העם להספיק ללכת בשלושת ימים.
התיאוריה של פרופ‘ עמנואל ענתי מקרבת את הר סיני אל גבולות המדינה. ענתי הוא ארכיאולוג ישראלי, שהדהים את עמיתיו לאחר שטען כי דווקא הר כרכום הוא הר סיני המקורי. ענתי הגיע אל המקום בשנת 1954, כסטודנט לארכיאולוגיה. משהו במקום משך אותו אז, בעיקר ציורי הסלע שנמצאו בסביבה. הוא חזר לכרכום בשנת 1980 ולאחר שלוש שנים פרסם מחקר המזהה את הר כרכום עם הר סיני, תוך שהוא שולל את הטענה הגורסת כי הר סיני ממוקם בג‘בל מוסא.
הר כרכום מכונה בפי הערבים ג‘בל עיידיד - הר החוגגים. הוא לא דומה לשום הר בסביבתו, יוצא דופן מול הרים אחרים, כשגובהו 1,035 מטרים מעל פני הים. ענתי מצא בהר כרכום קבוצות חרוטות סלע שיש לה התייחסות לסיפורי תנ"ך, עדויות ראשונות וקדומות לסיפורי התנ“ך, בהם מצוייר אדם מתפלל ואפילו עין אלוהית המביטה מהסלע. זאת ועוד, ענתי טוען כי מצא במקום גם ציורים של לוחות הברית, מקדש אבנים ו-12 מצבות שהוקמו למרגלות ההר, כמניין 12 השבטים. העובדה שמצא אתרים עתיקים סביב להר, בהם מזבחות ומקדשים ואתר שנמצאו בו יותר מ-100 יסודות לסוכות, חיזקה את אמונתו במיקום.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
