נשמה קרליבך מסבירה: למה החלטתי להיות רפורמית
לפני כמה חודשים הודיעה נשמה קרליבך שהצטרפה לזרם הרפורמי ביהדות, בניגוד לאביה, רבי שלמה, שנותר תמיד במסגרת האורתודוכסיה: "אבא חיבר את כל העולם, יכול להיות שהוא היה מצטרף אליי"
אביה, מנגד, מעולם לא חרג מהאורתודוכסיה, גם אם נחשב לשנוי במחלוקת ולמוקצה. היום פועלים מנייני קרליבך בבתי כנסת אורתודוכסיים רבים בישראל ובעולם, ואפילו בקהילות חרדיות שרים מניגוניו. נשמה בתו הגיעה השבוע לישראל, בין היתר לשלוש הופעות, כולל במופע המרכזי של החגיגות שתקיים התנועה הרפורמית בישראל בסוף השבוע הבא, לרגל חמישים שנה להיווסדה.
רק לפני כמה חודשים, כשהופיעה באירוע הדו-שנתי של התנועה הרפורמית העולמית, הודיעה קרליבך שהחליטה "לעשות עלייה אל התנועה הרפורמית". אחת ההשפעות על בחירתה בזרם הרפורמי הייתה הזוגיות שלה עם חבר התנועה הרפורמית ג'וש נלסון, שעוסק בדת בהיבט המוזיקלי.
כבר שלוש שנים עברו מאז ביקורה האחרון בישראל, ומאז השתנו חייה מן הקצה אל הקצה. "זה עתה סיימתי תהליך ארוך של משפט וקיבלתי משמורת מלאה על שני ילדיי. כעת הם איתי 'פול טיים', ויחד עם ג'וש אנחנו גרים בניו-יורק. זו הפעם הראשונה שג'וש ואני נהיה בישראל ביחד", אומרת קרליבך ל'מקור ראשון' לרגל הביקור. "אני מתרגשת מאוד מכך שהקהל הישראלי יכיר אותו. בארה"ב הוא מוכר, ואני משווה אותו לאבא שלי. הקומפוזיציה שלו והלחנים שלו הם ה'עם ישראל חי' וה'אשא עיניי' החדשים של העם היהודי". קרליבך ונלסון החלו להופיע יחד, כשהם שרים משיריו של אביה לצד שירים שנלסון הלחין בעצמו.
איך נפגשתם?
"אני מכירה את ג'וש כבר עשרים שנה. אני מרגישה שזה מצחיק, שזה מן השמיים שבסוף מצאנו זה את זה. זה מיוחד מאוד בשבילי, להתגרש ואז למצוא אהבה ולנתב אותה לכל העולם ולכלל ישראל".
קרליבך מדברת כמו אביה, וזורקת בכל משפט מילים בעברית או ביידיש - אמונה, אהבת השם והשגחה פרטית. אין צורך להציג אותה בישראל: היא מופיעה שנים רבות והוציאה אלבומים רבים, אך מוכרת בעיקר בזכות אביה. בעוד כמה שבועות תוציא אלבום חדש שהופק מוזיקלית בידי נלסון, ושמו "סול דוטר", בת הנשמה - משחק מילים על "סול דוקטור", רופא הנשמות, שמו של המחזמר המספר על אביה שעלה השנה בברודווי. המחזמר נכשל בקופות, אך השירים שקרליבך שרה בדיסק החדש הם השירים מהמחזמר, שירי קרליבך, בעיבוד ייחודי.
"אני מרגישה שזה בלי ספק התקליט הכי טוב שלי", היא אומרת. השיר שהכי מרגש אותה הוא "מזמור שיר ליום השבת", שהמתופף בו הוא בנה בן ה-6. "אבא שלי כתב את השיר לאבא שלו, ואני מנגנת את השיר הזה עם הבן שלי, שאבא לא הכיר. בשבילי זאת סגירת מעגל", היא אומרת בהתרגשות.
אי אפשר לדבר עם קרליבך בלי לעסוק בהחלטתה הדרמטית להפוך לרפורמית. בכל זאת, מדובר בבתו של רבי שלמה קרליבך, תמצית ההויה היהודית-חסידית-מודרנית. "כאישה אורתודוכסית התמודדתי עם הרבה דברים", מסבירה קרליבך. "רציתי להופיע לאחר מותו, שלא ישכחו אותו, אבל אמרו לי שזה 'קול באישה'", היא טוענת. "נאבקתי בעולם הדתי כדי להביע את עצמי. בשנים האחרונות זרקתי פצצת אטום אל תוך חיי. שיניתי הכול, התחלתי מאפס. התגרשתי, עזבתי את הלהקה שלי, את חברת התקליטים. מעין 'ביעור חמץ'. אני מרגישה שעברתי באופן יפה וקדוש כל שביל בחיים. וברגע שיצאתי מהבלגן הייתה לי הרגשה שאני לא רוצה לריב יותר, לא רוצה קונפליקטים, גם אם זה אומר התנתקות מהקהילה האורתודוכסית". ועל אף כל זאת היא מבקשת להדגיש: "היום מערכת היחסים שלי עם אלוהים חזקה ממה שהייתה אי פעם. כשאבא מת לא ידעתי איפה אני מבחינת אלוהים. היום אני יודעת".
עם זאת, לאחר ההתנתקות מהקהילה הדתית, קרליבך התחילה להרגיש בדידות וריקנות. "אחרי שהתנתקתי מהקהילה הדתית לא היה בית כנסת שהייתי שייכת אליו ובו התפללתי. שבת כבר הייתה אחרת, היו לי חיים גדולים ומלאים, והכול השתנה. התגעגעתי לאלוהים, התגעגעתי לקהילה". התפנית קרתה כשפגשה את נלסון, רפורמי אדוק. "הרפורמים לא מכירים אותי ואת העבודה שלי. היה מרגש ומיוחד לפגוש אותם במעין דף חלק. לא היה שטיח אדום, לא היו מעריצים, רק אנשים שהתחברו אליי כאישה, כזמרת. התרגשתי מהאהבה ומהכנסת האורחים. כאישה הרגשתי מועצמת, מחובקת".
היא נזכרת בתקופה שלאחר מות אביה ונעצבת. "כשאבא שלי נפטר רציתי להגיד קדיש בבית הכנסת, וגם אמרתי. בקהילה האורתודוכסית אמרו לי 'מה אכפת לך, את אישה. ביג דיל'. אתה לא מאמין כמה נשים אומרות לי, בוכות, 'איך אתחבר לאלוהים כשהקול שלי מושתק, כשאין לי קול'. כתבתי שיר על קול אישה, על הדחייה, על להיות נערת פוסטר ששרה רק לנשים. נמאס לי, אני כבר לא רבה עם אף אחד, לא רוצה לעשות את זה עוד".
ההצהרה שלה על הצטרפותה לתנועה הרפורמית, אומרת קרליבך, "לא קשורה להלכה. אמרתי שאני 'עושה עלייה' לתנועה הרפורמית. הייתי במקום נמוך מאוד, ומבחינתי זו הייתה 'עלייה'".
גם אבא שלך לא היה מקובל בחייו בקרב הקהל האורתודוכסי.
"נכון, ואני הולכת בעקבותיו. אני חושבת שאני מביאה לו כבוד באמצעות הקול שלי. צעקו עליי, 'איך את מביאה מקהלת גוספל לבית הכנסת, איך את חושפת לזה את היהודים? את הורסת את המוזיקה של אבא שלך. מה שהם לא יודעים הוא שאת התקליטור 'הנשמה לך', שמכר משהו כמו 100 אלף עותקים, הוא הקליט עם זמרים ממקהלה בפטיסטית, ואפילו שר ביום כיפור עם האחים הבפטיסטים. אבא שלי לא פה כדי להגן על עצמו, אבל זה מה שהוא עשה: חיבר את כל העולם יחד".
איך אבא שלך היה מגיב אם הוא היה שומע שהבת שלו החליטה להיות רפורמית?
"אני חושב שההצהרה שלי הייתה גורמת לו לצחוק, והוא היה מחבק אותי ומבין. אם הוא היה חי היום, יכול להיות שהוא היה מצטרף אליי ונעשה גם הוא רפורמי. הוא היה עייף, פגוע מכל מה שאמרו עליו, ואני תמיד אומרת שהוא מת משברון לב.
"אני מרגישה שאבא שלי שינה את העולם, ואם הוא היה חי הוא היה פתוח לשינוי בעולם. אם הוא היה היום בחיים, עדיין היו צועקים וצורחים עליו. הוא לא חשב שיזכרו אותו. הוא היה נואש לעשות שינוי, והוא ממש לא הרגיש מוצלח. פחדתי מאוד שישכחו אותו. לא ראיתי אז כמה הוא יהיה גדול.
"אני לא חושבת שהשתניתי. אני עדיין שומרת שבת, אבל מתחברת ל'תיקון עולם' ולקהילה הליברלית. יש חסידים שחושבים שהשלכת אבנים על מי שלא לבוש בצניעות
איך הרגשת אחרי ההצהרה?
"הרגשתי טוב. בראש שלי אני אותו הדבר, אבל אחרי שנים שהותקפתי בידי העולם היהודי קיבלתי סוף-סוף תמיכה ואהבה, ודווקא מהרפורמים. הם עמדו לצדי".
את מניחה תפילין או מתעטפת בטלית?
"ממש לא. זו לא הדרך שלי. אין הבדל בתפילה שלי היום או בעבר, אבל חשוב לדעת שיש מה ללמוד זה מזה. הרפורמים מתעניינים לשמוע מאיפה אני באה. הם רוצים להתחבר. הם פתוחים למצוא דרך לגישור בעולם בלי שנאה. אני רוצה להיות כזאת. אי אפשר להיות חלק מהקהילה כשכובלים אותך".
יש לך מסר לציבור הדתי?
"הרבה שאלו אותי לאן נעלמתי. אני פה, וזו תשובתי. היום אני חזקה יותר במשימה שלי להביא גאווה ושלום לעולם. למה לא נוכל כולנו להיות עם אחד? אולי אם נתאחד יתגשם החלום הגדול של 'יום שכולו שבת', אולי אז זה יקרה. אני מתפללת שאנשים יזכו להשראה, להתחלה חדשה. אנחנו קרובים זה לזה יותר ממה שחושבים. כולנו ילדים של אלוהים, אחיות ואחים".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
