הרפורמים vs הדתיים - בתי המלון מחוץ לתחום
הקריאה לבטל את הצמדת דרישות הכשרות במלונות לשמירת שבת כללית במתחם האירוח תפגע בצרכן הדתי ותשלול ממנו יכולת ליהנות ממלון בשבת
הדרישה של התנועה הרפורמית נשענת לכאורה על בסיס חוקי. סעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות, המסמיך את הרבנות לעסוק בכשרות, קובע כי "במתן תעודת הכשרת יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד". הסוגיה הכללית של עניינים הלכתיים שאינם שבת נדונה בעבר בבג"ץ רסקין, שבו ביקשה הרבנות ירושלים לשלול כשרות מבית מלון שבו פיזזה רקדנית בטן בלבוש פרובוקטיבי. כזכור, בג"ץ פסל אז את החלטת הרבנות ירושלים והכריח את הרבנות להחזיר למלון את תעודת הכשרות.
אלא שהתמונה במקרה זה קצת יותר מורכבת. לא פעם אנו נתקלים במקרים שבהם החוק היבש איננו מספיק כדי להגן על האינטרס הציבורי. במקרים כאלו קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק כי יש לבחון את התכלית שבבסיס החוק ולא רק את לשונו היבשה.
ולענייננו, מבחינת הצרכן הדתי או המסורתי הממוצע המשמעות של תעודת הכשרות היא שבית העסק מתחשב בצרכיו כשומר מצוות. היענות של בית המשפט לדרישת הרפורמים נגד הסתמכות לגיטימית זו תפגע בזכויותיהם של רבים מבין הצרכנים הנזקקים לשירותיהם של בתי המלון. מסלול הייסורים שעוברים מבקרים שומרי שבת בבתי מלון בחו"ל יהפוך למגפה גם פה בארץ הקודש.
כך למשל, אם תעודת הכשרות תחייב את בתי המלון אך ורק בנוגע לטיב המזון, האורח יכול להיתקע מחוץ לחדרו בגלל שהמלון מציע רק כרטיס מגנטי ולא מפתח מכני. כאשר הוא כבר נכנס לחדר, הוא עלול לעבור חוויה לא נעימה אחרי שיגלה שפתיחת הדלת כיבתה או הדליקה את המזגן.
אגב, גם שם הוא עשוי לגלות שהוא הוא לא מוגן. בשבת פרשת תזריע, כך חשף העיתונאי אודי דוד בן-דוד מרדיו דרום, התקיים במלון "דליה" באשקלון אירוע עם מערכת הגברה ומקרן במסעדה המשמשת בשבת כחדר אוכל במלון. המלון שמר על תעודת הכשרות שלו רק בזכות התנצלות והבטחה שהדבר לא ישנה בעתיד. אם המנוף הזה לא היה קיים, אף אחד לא היה מגן על האורחים.
תופעה מקוממת אחרת שמתפשטת היא הדרישה לפינוי חדרים בשבת בשעות הצהריים המוקדמות. שומרי שבת הנופשים מפעם לפעם בחו"ל מורגלים לברר מראש אם המלון מאפשר את פינוי החדר רק לאחר צאת השבת. אולם רבים מאורחי המלונות בארץ כלל לא מעלים על דעתם שהמלון ידרוש מהם לפנות את החדר בעיצומו של היום הקדוש. הדרישה המקוממת הזו, שמאפשרת למלונות לסחוט מהם תשלום נוסף, פוגעת קשות בזכויותיהם.
אגב, לא תמיד זה היה כך. עד לפני כעשור הנורמה בענף המלונאות בישראל הייתה פינוי חדרים רק לאחר צאת השבת. רק בשנים האחרונות החלו המלונות לחקות את הנעשה בחו"ל ולדרוש מאורחיהם לפנות את החדר בעיצומה של השבת. העובדה שהתנאי לא מופיע בנוהלי הכשרות מאפשרת למלונות לנצל לרעה את הכוח העודף שיש להם על הצרכנים.
תכלית החוק הוא להגן על הציבור. חוק איסור הונאה בכשרות בניסוחו הנוכחי מפקיר את ציבור שומרי השבת במלונות. בצעד אמיץ הרבנות הגדילה ראש ודאגה למרבית האינטרסים החיוניים של שומרי השבת במלונות. הגדלת ראש על ידי רשות ממשלתית היא בעייתית מבחינה מנהלית, אבל נראה שבמקרה הזה הרבנות בסך הכול שומרת על האינטרס הציבורי ומגנה על הציבור מפני תאוות הבצע של בעלי עסקים.
לכן, מה שדרוש תיקון פה הוא החוק ולא התנהלות הרבנות. דרישת הרפורמים לבטל את הנהלים והאיום המרומז לעתור לבג"ץ אם דרישתם לא תיענה, היא לא יותר מעוד פרק במלחמת החפירות האינסופית שהתנועה הרפורמית מנהלת נגד הרבנות. רק שבמקרה הזה מי שישלם את המחיר הוא הצרכן הישראלי.
טוב יעשה היועץ המשפטי של הרבנות, עו"ד הראל גולדברג, אם לא ייכנע ללחץ ולא יורה על ביטול נוהלי השבת במלונות. את בעיית החוקיות של הנוהל יש לפתור באמצעות תיקון החוק, ובדיוק בשביל זה קיבלה סיעת הבית היהודי 12 מנדטים. הרבנות מתמודדת מול גל חקיקה לעומתי בחודשים האחרונים, יהיה מרענן לראות את הכנסת מעבירה פעם אחת הצעת חוק שמכירה בחשיבותה של הרבנות במקומות שבהן היא מתפקדת כמגנת הציבור.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
