בדיקת חמץ בימינו: בנר ובפנס חשמלי
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ”הר עציון“, פוסק כי בדיקת חמץ בימינו צריכה להיעשות בשילוב שבין הנר המסורתי לבין אור החשמל
האם הדברים נכונים גם בימינו? במציאות חיינו, השונה מן המציאות בימי המשנה והגמרא, נראה שיש דרכים עדיפות מאור הנר למציאת החמץ. כשהבית כולו מוצף באור חשמל או באור היום החודר דרך חלונות רחבים, האם עדיין עדיף לבדוק את החמץ בעזרת נר?
זאת ועוד; רבים מאִתנו מתגוררים בבתים גדולים, שיש בהם הרבה חדרים, רהיטים וחפצי בית. כלום מוכרחים אנו לבדוק את כל הבית, על כל פינותיו וחפציו, בליל י"ד בניסן? לכאורה, הגבלת הבדיקה ללילה אחד עלולה להביא לכך שבדיקת החמץ לא תיעשה כראוי.
אם נבקש לעמוד על המציאות שבה אמרו חכמי המשנה והגמרא את דבריהם, ניזכר באורח החיים בכפרים שהמודרנה טרם חדרה אליהם. בכפרים אלו, המצויים בטורקיה ובארצות נוספות, משפחה שלמה מצטופפת פעמים רבים בחדר אחד, ללא שירותים וללא מטבח. אין בבית חלונות, אלא רק צוהר עגול קטן בגג, המשמש גם כארובה והמכניס מעט אוויר ואור. בשעות היום יש במרכז הבית עיגול קטן של אור מעומעם, וסביבו הולכת האפלולית וגוברת. בית כזה ניתן לבדוק בשעה קלה, והאפלולית השוררת בו באופן תמידי מחייבת אור נר ולילה. אם יבדקנו אדם ביום, קיים חשש שהוא לא ישתמש בנר בכל הפינות והסדקים ויסתמך על האור העמום החודר דרך הארובה. מציאות זו שונה לחלוטין מהמציאות המוכרת לנו, ובבתים של ימינו נראה שהבדיקה לאור היום, או בשעה שמנורת החשמל דולקת, טובה יותר מהבדיקה לאור הנר בלילה. שוב נשאל: האם גם כיום טוב לבדוק את החמץ אור לי"ד בניסן באמצעות הנר?
שתי מעלות לנר על פני פנס, ומעלה אחת גדולה לפנס על פני הנר.
המעלה האחת של הנר נעוצה במקראות שמביאה הגמרא כדי להצדיק את התקנה לבדוק לאור הנר (פסחים ז ע"א). הפסוק "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) אינו רק ראיה לכך שניתן לחפש לאור הנר, אלא עשוי לרמוז לקשר שבין החיפוש אחר החמץ וביעורו לבין חיובו של האדם לפשפש במעשיו ובמחשבותיו - בחמץ שבתוך לבו ושביצריו, ולחובתו של האדם לטהר עצמו לקראת חג הפסח, חג הגאולה והברית עם הקב"ה. גם פסוק שמביאה הגמרא מנבואת צפניה (א, יב) - "וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת" - רומז לחמץ העבודה הזרה שעתיד הקב"ה
הפסוקים רומזים לקשר שבין החיפוש אחר החמץ וביעורו לבין חיובו של האדם לפשפש בחמץ שבתוך לבו ושביצריו ולטהר עצמו לקראת חג הפסח.
מעלה נוספת לנר היא מעלה הלכתית. יש שראו את מנורת החשמל כאבוקה, ולא כנר, ועל כן פסקו שאין לבדוק בה את החמץ. הרב עובדיה יוסף כבר דן בנימוק זה ודחאו, משום שכל הסיבה לכך שאין בודקים באבוקה הוא מפני החשש להכניסהּ לחורים ולסדרים, ובפנס חשמלי חשש זה אינו שייך (שו"ת יביע אומר או"ח סי' מ). למסקנה, הרב יוסף מתיר בדיקה לאור פנס חשמלי בדיעבד בלבד, אך פוסקים רבים התירו זאת לכתחילה (שערים מצויינים בהלכה ח"ג קיא, ד).
מעלתו הגדולה של הפנס היא באיכות אורו. פשוט וברור שאורו של פנס טוב - כפנסי הלֶד של ימינו - חודר היטב לחורים ולסדקים ומועיל לאין ערוך יותר מנר. בפנס גם אין חשש לשריפה, ומסיבה זו ברור שבדיקת ארונות ומגירות בעזרתו יעילה יותר מבדיקתם באמצעות נר. מטעמים אלו, מורים רבנים רבים כיום לבדוק לאורו של פנס. לכאורה נראה שהטוב ביותר הוא לבדוק לאור נר ופנס גם יחד, אך מובן שבדיקה כפולה כזו עלולה להכביד על הבודק ולגרום לרפיון בתשומת לבו לכל סדק ולכל פינה אפֵלה. הווי אומר; טוב לבדוק בפנס בלבד.
דברינו על אור החשמל נכונים כמובן גם לתאורת החשמל שבחדר, ולא רק לפנס קטן, אך מעלה גדולה יש לפנס הנייד - שניתן לחפש בעזרתו בחורים, בסדקים ובפינות אפֵלות. לכן נראה למעשה להצטייד מראש בכל שלושת האמצעים: אור החשמל שבחדר, פנס טוב ונר. הנר ישמש לבדיקת פינה אחת, מייד אחרי הברכה, והוא יזכיר לבודק את הקשר שבין נר ה' לבין נרו שלו. הפנס ישמש לפינות אפֵלות - תחת הארון, תחת המיטה וכד'. מנורת החשמל תשמש לבדיקת החלקים הגלויים והמוארים שבחדר.
המאמר נלקח מתוך ספר פסח מתוך סדרת "באר מרים". בעולם הספר היהודי הגדה של פסח הוא הכותר הנמכר ביותר לאחר התנ"ך, לישראלים רבים המבט על חג הספח הוא באמצעות ההגדה, בספר פסח החדש של סדרת ”באר מרים“, מבית ישיבת הר עציון, זוכה חג הפסח לגאולה: הוא לא רק חג של הגדה של פסח אלא גם חג מצות, ראש חודשים, החג של שיר השירים ועוד מכלול רחב של עניינים הקשור לחג הזוכים להתייחסות מעמיקה ומעוררת מחשבה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
