רגע לפני השינה גם אני, כמו אנשים רבים אחרים, מסיים את יומי במחשבה על מה שעבר עלי ביום החולף. התמונה האהובה עלי, המשמשת אותי לשחזור עלילות היום, היא תמונה של רקמה הנשזרת ממעקב אחר רכבי הנוסע אף מאות קילומטרים ביום בין מקומות שונים ומגוונים בהם אני מלמד תורה. המקומות רבים ורחוקים זה מזה - מדרשות לבנות בוגרות החינוך הדתי, מכינות קדם צבאיות חילוניות ומעורבות (נכון לשנה זו - 12 במספר), ישיבות הסדר, תיכון לבנות בירוחם, נערים מקיבוצי ומושבי הנגב בשנת בר-מצווה, קבוצות לימוד למבוגרים ועוד. לכאורה קבוצות כל כך שונות אחת מהשניה, אך בסופו של יום מתברר שכולנו מבקשים חיבור משמעותי כך ואחרת לעולם היהודי, להגיונותיו, לאורח חייו, למסורתו ולמשמעותו הקיומית להיום. אני שמח להיות חלק ממארג קסום זה.
הרב אלקנה שרלופרטי
אחת מהנחות היסוד בנוגע לחשיבות הלימוד היא שידע הוא מרכיב משמעותי בעיצוב זהות הן של יחיד והן של חברה. כיהודי מאמין אני מציב את עולם התורה היהודית - על שלל הסתעפויותיה – כשחקן מרכזי ביותר בתהליך זה (לצד עולמות רבים נוספים). ותורה זו מונחת בלי מונופול, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול. כמובן שלא רק כתבים ומאמרים חדשים כעתיקים הם מייצגי עולם התורה היהודית, אלא גם כותביה ואומריה – אז והיום – ובעיקר לומדיה והעוסקים בה ביחידות ובחברותות, בחבורה ובסדנה. ואני מאמין שככל שיתרחב מעגל הלומדים וירבו הקולות תרבה הדעת, גם דרך קונפליקטים ומחלוקות, ללא פחד וללא התנשאות. כך תרוויח התורה מגילויים חדשים שיגלו בה, ומפרושים רעננים שיפרשו אותה, ומפיתוחים מרתקים שיפתחו אותה לכלל הוראת דרך חיים רלוונטית ליחיד ולחברה, ונרוויח מכך אנחנו כולנו.
אחד מהמקומות המלהיבים שבהם נוצר מעגל רחב שכזה הוא בכנס לימוד המתקיים השבוע בערבה, ומבחינתי מדובר באירוע של פעם בשנה שנותן כח לשנה כולה. במשך יומיים מלאים בלימוד ובסדנאות, בהרצאות ובפאנלים במגוון נושאים וממגוון מרצים מתחברים אנשים שונים זה לזה בחוויה נעימה ומרתקת. מיקום הלימוד בערבה על אנשיה פותחי הלב ומרחביה ממלאי הריאות (ומרחקה מהר הגעש הישראלי) מועיל לפתיחת הלב ומילוי הריאות בטוב טעם ודעת.
אני מודע לכך שבמקומות מסויימים בעולם האורתודוכסי שממנו אני בא ישנה התנגדות להרחבת השותפים ללימוד תורה מאפשר כמתואר, ולדידם מי שאין תוכו כברו - במובן כזה או אחר - לא רשאי להכנס לבית המדרש. אך אני לא כן עמדי, ואין לי עניין
להיכנס למלחמת מקורות ופרשנויות (כן יש לי עניין להתכנס יחד ללימודם וליבונם), ולא רק שאני שמח על הרחבת הלימוד אלא אני חפץ ליטול בו חלק כמה שאפשר כלומד וכמלמד, כמונחה וכמנחה, בקיצור – כשותף מלא, כחלק מהמשפחה הגדולה. על כן אני מוצא את עצמי בשנים האחרונות מסתובב ממקום למקום ומקבוצה לקבוצה וקושר את נפשי בחוויה היהודית המעצימה של הלימוד, שרחב הוא מעבר לגבולות בית המדרש המסורתי (והרי אי אפשר לדבר בכלל על בית מדרש אחד מסורתי...), ומשתף הוא קולות שלא נשמעו ולא הוזמנו ולא ראו עצמם כלל חלק מלימוד זה. והאמת תורה דרכה ותתברר אך ורק מתוך דיאלוג ושיח בין הלומדים לטקסטים, ובין לומד זה ללומדת זו. וכך יש אולי לקוות שבשורתה של התורה אכן תעצב דרך ראויה לחיים אישיים וציבוריים.
ובסופו של יום, כאשר לכמה שעות הרכב נח בחניה ליד הבית בירוחם לקראת מסע המחר, מהדהדים בי דבריו של רבי יעקב אבוחצירא (שילדי לומדים בבית הספר הקרוי על שמו): "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" – לפי שהתורה עצמה נקראת שלום כמו שכתוב "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום", וכיון שהתורה עצמה נקראת שלום צריכים העוסקים בה להיות אהובים ביניהם ורודפים שלום כדי שתתקיים התורה ביניהם שהיא שלום".
הרב אלקנה שרלו הוא אחד המרצים בכנס "לימוד ערבה" שיתקיים השבוע בתאריכים 13-14 בפברואר ביישוב ספיר
נא להמתין לטעינת התגובות
