איך הפך השירות הלאומי לבדיחה על חשבוננו?
ההתנדבות לשירות הלאומי הפכה את המדינה לחברת קבלן ששולחת צעירים בשכר נמוך לכל מי שרק מבקש. ואנחנו ממשיכים לשלם
המילים הללו אינן לקוחות מיומנו של פעיל בארגון אופוזיציה סיני וגם לא מסרט תדמית שהפיקו גולים מהמדינה הקומוניסטית, אלא מזיכרונותיה של מתנדבת שירות לאומי ששירתה בארגון "אמנסטי", וזכתה על כך להטבות על חשבון המדינה. הדברים הועלו לאתר עמותת "שלומית" המכווינה בני שירות לאומי, במטרה למשוך מתנדבים פוטנציאליים להתגייס לשירות הלאומי-אזרחי, ועדיף דרך העמותה המדוברת.
המתנדבת שפרשה את זיכרונות פעילותה למען סין, וזכתה תמורת שירותה למענקי שחרור נאים ממדינת ישראל, היא רק אחת מבני שירות לאומי רבים שמגיעים לשרת במקומות שתרומתם לחברה בישראל מוטלת בספק. שיטוט קל באתרי העמותות הפועלות להשמת בני נוער בעלי פטור מהצבא בתפקידי התנדבות במסגרת השירות הלאומי מעלה תפקידים רבים שנחיצותם ותרומתם מפוקפקת.
"אני מגיע בכל בוקר לגן החיות, נצמד למטפל האחראי, ויחד אנחנו מכינים את האוכל של החיות ומחלקים אותו בין הכלובים. מדי פעם אנחנו משחקים עם בעלי החיים, מנקים את התאים שלהם, דואגים להם. אני באופן אישי עובד במחלקת העופות-פלמינגו, פינגווינים, תוכים", מספר נתנאל, בן שירות בגן החיות התנ"כי בירושלים.
גם הספארי ברמת גן, מקבילו בגוש דן של גן החיות הירושלמי, זכאי לתקן של בת שירות או בן שירות. אחראית המתנדבים במקום הסבירה השבוע כי "מדובר בתפקיד פיזי שכולל הכנת מזון וניקיון. זאת אמנם עבודה בגן חיות, אבל אין ממש מגע ישיר עם החיות".
בני שירות אחרים נשלחים לעמותות ולארגונים שבהם דורשים מהם לבצע עבודות פקידות, מזכירות ולעתים אף תחזוקה וניקיון, שספק אם להם כיוונו הוגי השירות הלאומי. בעמותה המקדמת רכיבה על אופניים בתל אביב ביקשו בן שירות שיעסוק ב"עריכה ופרסום תוכן במדיה האינטרנטית - ניהול תוכן בדף הפייסבוק שלנו וברשתות החברתיות, ניהול אתר האינטרנט, ותפעול הניוזלטר החודשי". תקן אחר הוא בעמותת "אדם טבע ודין", שם נדרש המשרת ל"סיוע מזכירותי בעמותה, הכולל תיאום פגישות, מענה טלפוני ועוד ". גוף אחר שזכה לתקן שבו יעביר המתנדב את זמנו ויזכה למענק שחרור ולכספי פיקדון מהמדינה הוא "האגודה לזכות הציבור לדעת", שעוסקת בביקורת תקשורת, שם ינהל המתנדב "מחקר ומעקב על התקשורת הישראלית, ניהול מסד נתונים וניהול קשרי חוץ".
יש לציין כי כל הגופים המוזכרים בכתבה קיבלו את התקן לבני השירות כחוק ובהתאם לכללים, אך האם באמת קיימים קריטריונים הקובעים מי יזכה לתקן של בן שירות לאומי?
"כבר לפני תשע שנים הוגשה עתירה נגד הקצאת מתנדבים בשירות הלאומי ללא קריטריונים", אומר עו"ד אמנון דה הרטוך, לשעבר ראש אגף התמיכות במשרד המשפטים. "עד כה טרם נקבעו קריטריונים, בין היתר כאלו שעומדים בעקרון השוויון. פרק הזמן הזה אומר דרשני".
גופים פרטיים, מתברר, משלמים על תקן בני השירות שהם מקבלים דרך העמותות המפעילות את מערכת ההשמה. תמורת כל בן שירות או בת שירות ישלמו הגופים בכל חודש סכום של 1,500 שקלים אם המתנדב ישן בביתו ו-2,500 שקלים למתנדב שמשרת רחוק מביתו ויש לשכור בשבילו דירה. חלק מהסכום עובר למתנדבים עצמם, שזוכים במשכורת חודשית (המכונה "דמי כלכלה") הקרובה למשכורת הצבאית, וחלק אחר עובר לעמותות המפעילות, המשתמשות בו לרכישת ציוד, תשלום שכירות והפעלת מרכזים הדואגים לבני השירות.
עם זאת, הסכום שמשלמים הגופים הפרטיים נמוך בהרבה ממשכורתו של עובד במשרה מלאה, בחישוב פשוט זוכים הארגונים והעמותות שקיבלו את תקן השירות הלאומי בעובד שעלותו נמוכה במאות אחוזים מעובד רגיל. בתוך כך, מתברר, מעסיקים הגופים הללו מתנדבים בתפקידים לא חיוניים במקרה הטוב, ומיותרים לחלוטין במקרה הרע.
משלמי המסים משלמים גם הם: כשבני השירות הלאומי-אזרחי משתחררים, הם זוכים למענקי שחרור של כ-9 עד 17 אלף שקלים, בהתאם למשך השירות, לסבסוד לימודים מטעם הקרן להכוונת חיילים משוחררים, ולהטבות במס ובמשכנתא.
"השירות הלאומי הוא סוגיה מורכבת", אומר עו"ד דה הרטוך. "אין מדובר רק בתקנים שהמדינה מסדרת, אלא גם בעמותות שרוכשות תקנים. הדבר מעלה את השאלה אם מדובר בשירות לאומי או בניצול ציני של מי שבא לתרום לחברה".
גם אהובה, שתפקידה היה פקידת מודיעין בבית המשפט, מתארת שירות דומה. "הייתי יושבת בפקידות של המודיעין, וכשהיה בא מישהו הייתי אומרת לו שהשופט כך וכך יושב שם או שהדיון הזה והזה מתנהל שם", היא אומרת. "הייתי מתיידדת עם המאבטחים, מעבירה את הזמן עד הצהריים והולכת".
מעת עבודתו במשרד המשפטים, גם עו"ד דה הרטוך מכיר את התופעה של בני שירות שמחליפים עובדי דרג נמוך בשכר מלא. "כשהייתי במשרד המשפטים הייתה בחורה שתפקידה לענות על טלפונים ולחתום 'התקבל' על מסמכים", הוא מספר. "מה בין זה לשירות לאומי? השם יודע. מגוחך שהפרקליטות, שמייצגת את המדינה בענייני חוק, מעסיקה בת שירות בתפקיד כזה. ועל זה עוד מקבלים מענק שחרור".
הסוגיה של הצבת מתנדבי שירות לאומי בתפקידים של האכלת חיות, רכיבה על אופניים, תחזוקת אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק, סיוע בהפקה בערוצי טלוויזיה מקוונים - ועוד תקנים שהקשר בינם ובין תרומה לאומית כלשהי רופף - בולטת במיוחד נוכח הדיונים בעניין השוויון בנטל.
בשבועות הקרובים צפויה הוועדה הפרלמנטרית בראשות ח"כ איילת שקד לסיים את עבודתה בנושא. אז יגיע למליאת הכנסת החוק המעגן את הזכויות, החובות והקריטריונים הנוגעים לשירות חרדים, ובמקביל ייקבעו הזכויות, החובות והקריטריונים של יתר האוכלוסייה בשירות הלאומי-אזרחי. אך בעוד כבר כיום מתקיים פיקוח הדוק ביותר על שירות החרדים במסגרות האזרחיות (כמה מאות חרדים שנכנסו למעגל השירות כבר נשלחו לשירות צבאי לאחר שהפרו את תנאי השירות במסגרת האזרחית), בסקטורים של כלל הציבור מפגרים גופי הרגולציה בפעילות מול "השוק הפרוץ" שנהוג בשירות הלאומי.
השירות הלאומי בישראל החל בשנת 1971, כפתרון לבנות שקיבלו פטור משירות צבאי מטעמי דת וביקשו בכל זאת לשרת את המדינה. במשך השנים עברה האחריות על השירות הלאומי בין משרדי הממשלה, ומעולם לא חוקק חוק המגדיר קריטריונים לקבלת תקן לבת שירות. כמה ועדות ממשלתיות שהוקמו עסקו בעיקר במי שיוכל לשרת בשירות הלאומי, ופחות בפיקוח על הגופים המבקשים תקנים לבני שירות.
המתווכות הבלעדיות בין בני השירות ובין המוסדות והארגונים הן שבע עמותות שזכו במכרז ופועלות מטעם המדינה, ובהן "שלומית", " בת עמי", " עמינדב" ועוד. לפי הכללים יכולות העמותות לשלוח בת שירות רק לעמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, המחזיקות באישור ניהול תקין ובתנאי שהמתנדב לא יעסוק בעבודות ניקיון ולא ימלא את מקומו של עובד בשכר מלא.
המפקחת על העמותות, מאז שנת 2008, היא מנהלת השירות הלאומי שהוקמה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה בשנת 2006. בעתירה התבקש בג"צ לשלול את תקני בנות השירות מעמותת "אפרת", המעודדת נשים להימנע מהפלות. המדינה הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה לחוקק חוק שיסדיר את תחום השירות הלאומי, אך פרט להקמת המנהלת לא נקבעו קריטריונים שיסגרו את הפרצה המאפשרת מתן תקן שירות לאומי לגופים - אכן, ללא מטרת רווח והמחזיקים בניהול אישור תקין - שמעוניינים בסך הכל בכוח אדם זול לעבודות מזכירות ולעבודות שחורות.
מעבר לענייני האבטלה הסמויה, היבט בעייתי אחר בהשמת העובדים הוא השיוך הפוליטי - מימין ומשמאל - של הגופים הזכאים לתקנים. לאחרונה עלה לכותרות ארגון "בצלם", שביקש "בן/בת שירות לאומי לעבודה מאתגרת המאפשרת למידה והתפתחות אישית בתחום זכויות האדם. מסגרת הפעילות: עזרה לכל מחלקות העמותה. אפשרות לסיוע בדיור. דרישות: מחויבות עמוקה לזכויות האדם".
מלבד "בצלם" מתנדבי השירות הלאומי פועלים גם בארגונים כ"שומרי משפט", " המרכז לקידום פליטים אפריקניים", " הוועד נגד עינויים" ואפילו ארגון "א.ס.ף" שארגן את הפגנות המסתננים הגדולות. כולם מזוהים באופן מובהק עם השמאל, וזוכים לבנות שירות.
מנגד, גם עמותות המזוהות עם הימין ועם ערכים שנויים במחלוקת מהצד הדתי זוכות לתקנים. ביניהן אפשר למצוא את אגודת "אפרת", עמותת "אלע"ד" העוסקת בין היתר ברכישת בתים במזרח ירושלים, "האגודה לזכות הציבור לדעת" ו"העמותה להרבצת התורה".
את החריגה מהקונצנזוס הקיימת בחלק מעמותות השירות הלאומי אפשר לראות בדברים שאמר עופר קורנפלד, שסיים לאחרונה את שירותו בארגון "בצלם". " במהלך השירות נחשפתי למגוון סיפורים אנושיים וגם לסיפור הגדול יותר - של המקום שבו אנחנו נמצאים, מקום שהכיבוש הוא חלק בלתי נפרד ממנו", כתב קורנפלד בטקסט שאמור למשוך אל "בצלם" את בן השירות הלאומי שיירש את מקומו. "לא אחטא למציאות ולא אגזים אם אומר ש' בצלם' שינה את תפיסת עולמי.
"לפני השירות הכרתי את הסיפור של 'הסכסוך' וראיתי בעצמי שותף לתפיסה ההומניסטית של השוויון, החירות והכבוד שצריכים להיות מנת חלקם של כל בני האדם. דווקא לאנשים עם תפיסה כזו, ההיכרות עם מדיניות הממשלה לפרטיה האפורים ביותר ועם פעילותם של הגורמים בשטח חשובה לאין ערוך. אנחנו אזרחי המדינה הזאת, וככאלה אנחנו אחראים למה שעושה הממשלה בשמנו. המידע על העוולות שמתרחשות בשטחים, על חומרתן, היקפן ושיטתיותן, מבהיר את דחיפות הצורך בשינוי והוא חיוני כדי להניע לפעולה".
בנות שירות לאומי משרתות גם בעמותת "ערוץ אורות", וגם שם - מעבר לכך שעיקר העבודה של הבנות המשרתות היא סיוע בתפעול אולפן טלוויזיה - מדובר בערוץ שעיקר המופיעים בו באופן קבוע הם רבנים ואנשי ימין שלעתים אף עוסקים בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת.
אחת מבנות השירות בערוץ היא פיינליסטית תוכנית הריאלטי "דה וויס", אופיר בן שטרית. "התפקיד שלי הוא בצוות ההפקה ואני גם כותבת", אמרה בראיון למגזין "מוצש". " אולי יפתיע לשמוע, אבל בנות שירות הן 80 אחוז מכוח האדם ב'אורות'. מדובר אמנם בערוץ טלוויזיה, אבל הוא נחשב לעמותה ללא כוונת רווח".
כפי שנאמר בתחילת הכתבה, גוף שנוי במחלוקת אחר שזכה לתקן הוא "אמנסטי", שמוציא דו"חות המבקרים את ישראל על רקע התנהלות צה"ל בשטחים והיחס לבדואים בדרום. המטה הראשי של הארגון כלל לא יושב בישראל, אך בסניף המקומי משרתים בכל זאת בני שירות בתפקידי הסברה וקשר עם התקשורת.
במנהלת השירות הלאומי, האמונה על הפיקוח על עמותות ההשמה של בני השירות הלאומי, מודים שיש עוד דרך ארוכה עד שיסוננו התקנים המיותרים או הפוליטיים מדי. "יש לנו 5,700 גופים מפעילים (שבהם מוצבים מתנדבים, א"פ) ", אומר מנכ"ל המנהלת, שר-שלום ג'רבי. "אני כמובן לא יכול כרגע לבדוק את כולם אחורה, אבל נכון להיום כל מי שמבקש תקן עובר ועדה שמחליטה אם הוא זכאי או לא. אנחנו גם מפעילים מפקחים שבודקים שהגוף עומד בכל התקנות והכללים. היו גופים שקיבלו 30 שנה אישורים, ומהאינרציה המשיכו לחתום להם בכל שנה. כשהגענו הכל היה פרוץ, אבל עכשיו אנחנו פועלים כדי לסנן את כל מה שלא ראוי. אני יכול להגיד לך שחוץ מגופים פרטיים ועמותות פסלנו גם משרדי ממשלה".
ג' רבי אמנם משבח את עבודת העמותות האחראיות להשמת המתנדבים, אך מודה שאחד הקשיים הוא ניסיונן של העמותות להימנע מפיקוח יתר. "יש המון מריבות עם העמותות - אף אחד לא אוהב שמפקחים עליו - אבל אני אומר להם כל הזמן: אני יכול לשמוע אתכם, אבל לא תמיד אסכים עם דעתכם. היה פה מצב שהיו מקבלים בנות בלי פטור מהצבא, וזה לא קיים היום. יש מקומות שמעסיקים בנות ברחיצת זקנים או בניקיונות, ואנחנו מפסיקים את זה מיד. עמותה שלא עומדת בתנאים - אנחנו מוציאים ממנה את בת השירות".
לגבי העניין הפוליטי מגלה ג' רבי, המזוהה עם מפלגת הבית היהודי, כי לאחר שנחשף שארגון "בצלם" זכאי לתקן בת שירות הופעלו עליו לחצים להביא לביטול התקן. "התקשרה אליי אישיות בכירה ושאלה איך ייתכן שיש ל' בצלם' תקן לבת שירות. ביקשו ממני לשלול את התקן. עניתי מה שעניתי לאחי, סמח"ט מילואים שהתקשר אליי בזעם עם אותה שאלה: ?בצלם' עומדים בקריטריונים והפוליטיקה היא לא מענייני. ברגע שהם קיבלו אישור מרשם העמותות והם עומדים בכללים - לי אין סמכות להחליט אם לתת להם בת שירות או לא. אני גם אומר שכל ארגון שיעמוד בכללים יקבל אישור. זה לא משהו שאני יכול להחליט".
גם השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך, שבקדנציה הנוכחית ממונה על מנהלת השירות הלאומי, לא מתכוון "לבדוק בציציות" של כל גוף וגוף המקבל תקן. "זו שאלה אידאולוגית", הוא אומר. "ודאי שצריך לבדוק את כל המערך שבו משרתים, אבל מי אמר שלשרת בצער בעלי חיים זה פחות חשוב מלשרת בבית חולים? אלה אנשים שמתנדבים, בסך הכל. זה לא צבא שקובע להם איפה הם ישרתו, בשריון או במחלקת ת"ש. כל העניין הוא שיש למדינה אינטרס שצעיר או צעירה שפטורים מהצבא יעשו משהו לתועלת החברה. בשביל זה צריך להציע להם מגוון תפקידים, אחרת הם ילכו. לא יעניין אותם המענק שהם מקבלים".
עם זאת הבהיר השר אורבך כי יבדוק את רשימת הגופים הזכאים. "מבחינתי פעילות של צעירים וצעירות בגיל הזה היא אחריות כבדה, ואם יש תקלות - נתקן", אמר אורבך. "מה שלא תורם לחברה לא יקבל תקן ולא הטבות. עם זאת, התפקיד שלי הוא לתת לנשום. זה לא מתפקידי לקבוע מה תורם לחברה ומה לא, אלא אם כן זה משהו קיצוני. בחנות נעליים אני לא אתן להעסיק בת שירות".
אורבך נזהר מלהיכנס לשדה המוקשים הפוליטי. "אני לא הולך לפסול גופים ולהגיד 'הוא שמאלני ולא מגיע לו'. צריך לבדוק את זה במסגרת אותה בדיקה של יתר התקנים. אני מניח שפעילות פוליטית מובהקת היא בניגוד לכללים, אבל יש דברים שהם על הגבול וצריך לשקול אותם".
ואולי המחלוקת היא בכלל על נטילת שנה ושנתיים ממי שזכה לפטור מהצבא. עו"ד דה הרטוך בטוח שהשירות הלאומי, כתחליף "חובה" - ולו מבחינה חברתית - לשירות הצבאי, צריך להתבטל. "המדינה היחידה שיש בה שירות חובה לנשים היא צפון קוריאה", אומר דה הרטוך בזעם. "אנחנו כנראה דומים להם. זה פשוט לא ייאמן איך שהמדינה מתנהלת. הרי ברור מה יקרה אם השירות הלאומי יתבטל מחר: כלום".
והשר אורבך, לעומתו, עדיין משוכנע שהוא מסוגל לפתור את הבעיות, להסיר את התקנים המיותרים ולהעסיק את בוגרי התיכון שאינם בצבא באופן שתורם למדינה. "זה עדיף מאשר שלא יעשו בכלל שירות אזרחי וסתם לא יתנו שום תרומה לחברה", הוא אומר.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
