התייוונות 2013: מתנתקים מהסלולר כדי להתחבר
יותר ויותר יהודים אמריקנים, שאינם שומרים הלכה ואינם מזדהים כדתיים, החלו לשמור שבת. הם שומרים שבת לא בצורתה ההלכתית - הם מתנתקים למשך יום שלם מהעולם הווירטואלי. Get Unplugged הם קוראים לזה. לפעמים צריך להתנתק כדי להתחבר
האמונה המקראית, לעומתה, היא היעדר אמונה בטבע. ההכרזה הגדולה של התנ"ך היא שהעולם נברא על ידי אלוהים, משמע – אלוהים איננו חלק מאותו עולם. גדולי חוקרי האמונה המקראית כבר עמדו על כך שהוצאת אלוהים מהטבע היא הלב הפועם של המהפכה הגדולה של התנ"ך. האמונה באלוהים היא כפירה בטבע. בתנ"ך, בניגוד לסביבה האלילית שבה התפתח, הטבע לא אלוהי, לא נצחי ולא מוחלט. המהפכה ביחס לאלוהים סללה את הדרך למהפכה ביחס לאדם. האדם נברא בצלמו ובדמותו של אלוהים, וכשם שאלוהים איננו לכוד במערכת הטבעית גם האדם לא נעול בתוכה. זהו אחד מהיסודות הגדולים והעמוקים של ההגות המקראית - לאדם יש בחירה חופשית. כך, האמונה בגדלותו של אלוהים הצמיחה את האמונה בחירותו של האדם.
בעולם העתיק, האמונה שהאדם נשלט על ידי הטבע לא הייתה תיאוריה פגאנית בלבד אלא מציאות כלכלית. רוב בני האדם התפרנסו מעבודת האדמה ומפירות העבודה הקשה שייצרו על ידי גופם. גוף האדם היה מקור פרנסתו. כיום, כשרוב האנשים במערב מתפרנסים מהתודעה שלהם, לא קל לדמיין עולם שבו רוב האנשים מתפרנסים ישירות מהשרירים של הגוף שלהם. הנה כך נראה העולם: רוב בני אדם העבידו את הגוף שלהם על מנת שיוכלו לייצר מספיק קלוריות כדי לתחזק את אותו גוף. וכל זאת למה? כדי שאותו גוף יוכל לעבוד את האדמה ולהפיק מספיק קלוריות, כדי שאלו יוכלו בתורן לחזור ולהזין את אותו הגוף. הטבע נחווה כמחזורי - יום לילה, קיץ חורף - והאדם הקדום פעל אף הוא במחזוריות - העביד את הגוף כדי להזין את אותו גוף. האדם היה לכוד במחזוריות הטבעית הקבועה. הוא לא רק האמין שהוא משועבד לטבע - הוא באמת היה משועבד לטבע.
התנ"ך מבטא את המחזוריות הגדולה של הטבע בפסוק חד ותמציתי שנאמר על ידי אלוהים אחרי המבול: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (בראשית ח'). המחזוריות הטבעית לעולם איננה שובתת. בפרק א' בבראשית מתואר כיצד אלוהים שובת ביום השביעי; לאחר המבול נאמר, לעומת זאת, שהטבע לעולם אינו עושה זאת. ההבדל בין אלוהי הטבע לטבע הוא שהטבע נדון לחלל שבת. הטבע לעולם לא עוצר ולעולם לא שובת.
מאוחר יותר, בספר שמות, אלוהים יתגלה ויצווה את האדם לשבות. מצוות השביתה, מסתבר, היא לא רק מצווה להידמות לאלוהים, אלא גם מצווה שלא להידמות לטבע. התורה, אם כן, לא רק הכריזה על האמונה שהאדם לא כפוף לטבע, אלא ביטאה זאת גם במעשים, או בהימנעות ממעשים. כי מהי השבת? המצווה לשבות היא המצווה להשתחרר מהמחזוריות שהטבע כפה על האדם. האדם מצווה יום אחד שלא לקום ולייצר מספיק קלוריות כדי להזין את הגוף שמפיק את אותן קלוריות.
את המילה "שבת", על פי אברהם יהושע השל, לא הצליחו לתרגם ליוונית. מכך הוא מסיק שהשבת היא תופעה ייחודית ותרומה ייחודית של היהדות לאנושות. העולם היווני האדיר את הטבע; העולם המקראי כפר בו ובישר את השבת. השבת היא הכרזת העצמאות של האדם מהטבע.
החיים המודרניים שונים מאוד. האדם כבר לא מתפרנס מגופו, כבר לא משועבד לטבע וכבר לא נעול במחזוריות הטבעית. היהדות הקדומה יצרה תיאולוגיה שמשחררת את האדם מהטבע; האדם המודרני יצר טכנולוגיה שעושה זאת. האתגר הקדום נעלם. האם החירות האנושית, שכבר איננה מאוימת על ידי הטבע, חסינה מאיומים? האם ישנה התייוונות בימינו?
המדע המודרני הצליח לצבור ידע שלא היה קיים באנושות קודם לכן, ידע על המבנה הפנימי של המציאות הטבעית. כעבור זמן לא רב הפך המדע אט אט לטכנולוגיה. מה בין מדע לטכנולוגיה? מדע הוא הניסיון להבין את העולם; טכנולוגיה היא הניסיון לשלוט על העולם. על ידי השימוש בידע שהשיג המדע על העולם, יוצרים היזמים הטכנולוגיים כלים המעניקים לבני האדם שליטה עליו. המעבר ממדע לטכנולוגיה הוא המבע האלגנטי ביותר למעבר מידע לכוח. המדע התפתח, הטכנולוגיה התפתחה, והשליטה של האדם הלכה וגדלה. העולם התהפך: פעם האמין האדם שהוא נשלט על ידי הטבע והיום הוא מאמין שהוא יכול לשלוט עליו.
פגשתי לאחרונה כמה יזמים טכנולוגים מאוד מוצלחים, שפיתחו תוכנה שלדבריהם מסוגלת לקרוא רגשות אנושיים. בכוחה של התוכנה, כך טענו, "להקשיב" לקול שהאדם משמיע, ולאתר את האמוציה המסתתרת מאחוריו. לבקשתי הם ניסו את התוכנה הזו עליי, ולהפתעתי ולחרדתי היא קראה היטב את רגשותיי. כשנפרדנו אמר לי אחד מהם שלהערכתו כבר בתוך כמה שנים תהיה בטלפונים החכמים של כולנו אפליקציה שתאפשר לנו לקרוא את הרגשות של הסובבים אותנו. אם הוא צודק, התוכנה הזו עתידה להחליף יכולת אנושית עילאית וחמקמקה – אמפתיה. במקום לפתח את היכולת להרגיש בעצמנו את מה שמרגישים אחרים, תהיה לנו אפליקציה.
לפני מאות אלפי שנים למדו בני אדם כיצד לביית את האש. אחת התוצאות של ביות האש הייתה התקצרות הקיבה האנושית, וזאת משום שמערכת העיכול נזקקה למאמץ מופחת לצורך עיכול המזון שכבר בושל. האש החליפה חלק מהפונקציות של הגוף. בדומה לכך, כשהאדם הקדמון למד להשתמש בכלים בשביל לרסק מזון השיניים שלו קטנו. אין צורך בשיניים גדולות וחדות כשכלים עושים את רוב העבודה. שוב החליפה הטכנולוגיה חלקים מהגוף וכתוצאה מכך שינתה אותו.
אבל אז התחילה הטכנולוגיה להחליף חלקים פנימיים יותר באדם, כפי שקורה למשל עם מערכות שמירת המידע: אנשים מפעילים פחות את הזיכרון שלהם משום שיש להם מערכות טכנולוגיות שעושות זאת במקומם. באותו יום, כשיצאתי מחברת הסטארט-אפ התל אביבית, הבנתי שאותו דבר עתיד להתרחש גם עם הרגשות שלנו. כפי שטען ריי קורצוויל, עם הזמן השינויים האלה הולכים ונהיים מהירים יותר. הטכנולוגיה מתפתחת והולכת והאנושיות שלנו הולכת ונמחקת. האירוניה של ההיסטוריה מגיעה כאן לשיאה: פעם הטבע איים להשתלט על האנושיות שלנו; היום מאיימים עליה האמצעים שפיתחנו על מנת להשתחרר מהשליטה של אותו טבע.
העולם המקראי ביטא אי אמון בטבע וניסה לשחרר ממנו את האדם, אך כיום אנחנו נדרשים להכריז שוב על חירותו של האדם - הפעם לא מהטבע אלא מהטכנולוגיה. זהו המאבק הגדול של דורנו בהתייוונות. כדי להשתחרר אנחנו זקוקים לשחרור מהאמצעים שפיתחנו כדי להשתחרר. כיצד נעשה זאת? התשובה מתחילה להופיע ממקומות מפתיעים. יותר ויותר יהודים אמריקנים, למשל, שאינם שומרים הלכה ואינם מזדהים כדתיים, החלו לשמור שבת. הם שומרים שבת לא בצורתה ההלכתית - הם לא חשים עצמם מחויבים לל"ט אבות המלאכה - הם מתנתקים למשך יום שלם מהעולם הווירטואלי. השבת עבורם היא היום שבו מנתקים את הסמארטפון. Get Unplugged הם קוראים לזה. לפעמים צריך להתנתק כדי להתחבר.
גם בישראל קיימת תופעה מקבילה: יותר ויותר ישראלים המזדהים כחילונים מחליטים שהם סוגרים את הסמארטפון ואת שאר המסכים בשבת. השבת עבורם היא יום שבו המציאות היחידה הקיימת בתודעה היא המציאות הריאלית - לא הווירטואלית. במעין אינטואיציה מקראית עדכנית הם מממשים את המצווה הקדומה "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות ט"ז). אחדים מהם מכנים את עצמם "מייחדי שבת". הם מייחדים את השבת מששת ימי המעשה. השבת עבורם היא יום של התנזרות מטכנולוגיה וירטואלית; בשבת על האדם למקם את התודעה שלו במקום שבו הוא נמצא.
הניסיונות הספונטניים הללו הם ניסיונות מרתקים שחשוב להתבונן בהם ולהקשיב להם - לא רק בגלל שהם מתפשטים וצוברים תאוצה אלא בעיקר בגלל שהם מצביעים על הפוטנציאל שיש במסורת הקדומה שלנו לצייד אותנו בכלים להתמודדות עם האתגרים הרוחניים העדכניים ביותר. ייתכן שעל ידי אותם כלים שבהם השתחררנו מטבע נוכל להתגונן מהאיום של הטכנולוגיה. כלומר, על ידי יצירת איים בזמן שבהם נתנזר מטכנולוגיה נוכל ליצור איים בזמן שבהם נפגוש מחדש את האנושיות שלנו שלא בתיווך טכנולוגי.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
