אפילו השליחים כבר לא משתמשים במונח "עלייה"
באנגלית הדביקו לה כינוי גנאי - The 'A' word. המילה "עלייה" יצאה מהלקסיקון של לא מעט קהילות באנגליה ובארה"ב, ואפילו שליחים מהארץ נמנעים מלדבר עליה מפורשות. צביקה קליין השתתף ב"שבת עלייה" של ההסתדרות הציונית העולמית וחזר עם רשמים
כמה שעות קודם, במעבר הדרכונים בהית'רו, ראה השוטר שעיסוקי הוא עיתונאי. "איזה סוג כתבות אתה כותב", שאל במהלך התחקיר הביטחוני. "על יהודים ברחבי העולם", עניתי. וכשתהה לשם מה הגעתי לבריטניה החלטתי להתבדח איתו. "אני כותב על כך שיהודים נוטשים בהמוניהם את בריטניה ועולים למולדתם האמיתית, ישראל", השבתי בחיוך. "זה באמת קורה?" הוא נדרך פתאום ובאמת נראה היה שהתעניין. "אכן, אבל לא מספיק". השוטר השתכנע שלא באתי להשתקע ואִפשר לי להגיע ליעדי: הקסבה היהודית של לונדון.
החודש התקיימו בישראל אירועי ה-GA, העצרת המרכזית של יהדות צפון אמריקה בחסות הפדרציות היהודיות. בכנס דנו בנושאים החמים העומדים על סדר יומה של יהדות אמריקה, ביניהם: התבוללות, חינוך יהודי והפתרון של נתן שרנסקי למשבר של מדינת ישראל מול הרפורמים והקונסרבטיבים בכותל המערבי. את המילה "עלייה" לא ממש שמענו. יש הרואים בה מילת גנאי, The 'A' word. יש שצוחקים על כך בקהילות היהודיות בארה"ב. המילה שמעדיפים לא לשמוע. הנושאים הפנים-קהילתיים בוערים עד כדי כך שהנושא הוא לא חלק מהשיח היהודי בארה"ב. והרושם הוא שגם בצד הישראלי, בקרב אנשי הסוכנות היהודית ואפילו ההסתדרות הציונית, מקבלים את זה כמצב נתון ומנהלים את השיח עם התפוצות באפיקים אחרים.
בשורה התחתונה זה המצב גם אצל אחותה הבוגרת, אך הקטנה יותר, של יהדות ארה"ב: בריטניה. ובכל זאת אם חשבתם שיהדות ארה"ב ובריטניה בנויות מאותו חומר, תחשבו שוב. אמנם בשתי הקהילות מדברים אנגלית, ובשתיהן יש רמה מדאיגה של התבוללות ונישואי תערובת, אך יהדות בריטניה חרדה פחות לעתידה ומאידך גיסא בטוחה פחות בהווה שלה. אם בארה"ב כל יהודי יכול להתגאות ביהדותו ברחוב, לצעוד למען ישראל ולענוד בגלוי שרשרת עם מגן דוד, באנגליה זה קצת שונה, והקהילה המוסלמית גורמת אי-נוחות משוועת. הקהילה הבריטית גם שמרנית יותר, ודואגת לשמור על המנהגים שלה, חלקם קיימים כבר מאות שנים.
עשרות רבנים ואנשי ציבור יצאו לקהילות ברחבי העולם לכבוד "שבתות עלייה" המתקיימות בקהילות היהודיות בשבתות הסתיו מ"לך לך" והלאה. את המבצע, שיזמה לפני כמה שנים תנועת המזרחי העולמית, מפעילה כיום ההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף הקהילות היהודיות הציוניות ברחבי העולם. למשימה נבחרו רבנים ואנשי ציבור ישראלים, בעלי יכולת התבטאות בשפות שונות, והם דרשו בשבתות הללו בעשרות קהילות יהודיות באירופה, בצפון אמריקה ובאמריקה הלטינית. מטבע הדברים רוב הדוברים, ביניהם רבנים אורתודוקסיים, קונסרבטיביים ו"רבנים חילונים הומניסטיים", הם בעצמם עולים או מגיעים ממשפחות עולים.
כך למשל, בצרפת התארחו ראש ישיבת עטרת כוהנים הרב שלמה אבינר, שבעצמו עלה לישראל, והעיתונאי הישראלי-צרפתי דניאל חייק, שעלה משם אף הוא. שליחים נוספים: הרב יהודה בן-ישי, הרב שרון שלום והרב יונה גודמן. עשרות אישי הציבור מישראל הצטרפו לכ-30 שליחי פרויקט 'הביתה' של ההסתדרות הציונית העולמית שפועלים במהלך השנה לעידוד העלייה בקהילות היהודיות.
ליל שבת, בית הכנסת "עלי ציון". המקום הוגדר באוזניי כ"בית הכנסת לבוגרי בני עקיבא שבניגוד לחבריהם עוד לא עלו לארץ" או כ"בית הכנסת לכישלונות של החינוך הציוני שטרם עלו", ובכל זאת ראיתי חרדים רבים בקהל. בין קבלת שבת לערבית נאם הרב אלכס ישראל, במקור משכונת הנדון בלונדון, שעלה לארץ לפני 22 שנה ומתגורר כיום בגוש עציון. "הרחובות האלה הם הבית שלי", הוא מספר, "כאן גדלתי". הרב ישראל שוחח על פרשת השבוע ועל קצת אקטואליה מישראל של אותו השבוע. את המילה "עלייה" לא שמעתי.
למה לא הזכרת את נושא העלייה לארץ? הרי מדובר בבית כנסת של צעירים שדווקא שוקלים לעשות את הצעד הנועז.
"הגישה שלי היא לא להטיף", עונה הרב ישראל. "יש לי בעיה עם המסר הפשוט של 'לך לך' – להגיד להם שיעלו לארץ כמו שאני עשיתי. אני לא אוהב לעשות את זה. כשאנחנו הישראלים באים בגישה הציונית הארץ-ישראלית ומתייחסים אליהם כתינוק שנשבה זה לא מתקבל בצורה טובה. מאידך גיסא אני מנסה להראות להם דברים בארץ שהם לא מכירים. הרי הם כולם מבקרים בארץ, אז אני מנסה להביא זוויות של החיים היהודיים בישראל שהם לא מודעים להם".
הרב ישראל סיפר למתפללים על יום פטירתו של הרב עובדיה יוסף. "הופתעתי מאוד שבעקבות מותו של הרב עובדיה השמיעו ברדיו שירים של יום הזיכרון. הרי כשראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר נפטר לא הקדישו כל כך הרבה תשומת לב. הסברתי שזה היה אירוע משמעותי בחיים הפומביים בישראל, ואילו באנגליה הם פשוט לא היו מודעים לזה".
לעומת זאת, ב'טיש' שארגנו בבית הכנסת למשפחות הצעירות ביקש הרב ישראל לדבר על הגוונים השונים של הציבור הדתי-לאומי בישראל. "הסברתי שבישראל, בגלל שיש כל כך הרבה ציונות דתית, יש גם המון סוגים וגוונים. סיפרתי על החבר'ה של 'משיב הרוח' שכותבים שירה יהודית, על בית הספר 'מעלה' שמפיק סרטים יהודיים. הסברתי שדווקא בגלל זה לכל אחד יש אפשרות למצוא את מקומו בישראל".
עושה רושם שנושא העלייה קצת נעלם מהשיח של הקהילות היהודיות.
"אני חי בארץ כבר 22 שנה, אבל אני זוכר מימי ילדותי כאן שכל דבר שעשינו היה קשור לארגון ציוני או לבית כנסת. כיום אני רואה מצד אחד התבססות והתבגרות של הקהילה, נוצרים יותר ארגונים וקהילות, בתי ספר חדשים, JCC חדש - מרחב תרבותי שנוצר בעקבות ביטחון עצמי גדול יותר. מצד שני ההרגשה היא שהם מכונסים הרבה יותר בתוך עצמם, מצב שונה מאוד ממה שהכרתי כילד. הם מאוד שבעים ושמחים בעצמם. מובן שיש גם עלייה, אבל האירועים שקורים בארץ תופסים פה מקום שולי יחסית".
שבת בבוקר, בית הכנסת HGSS: הרב בני לאו עמד לפני מתפללי הקהילה הוותיקה והאמידה בבית הכנסת העתיק ונשא דברים במהלך התפילות השונות. בניגוד למצב בעבר, שבו כל שליח מישראל התקבל בקהילות היהודיות בצימאון רב, אפשר להגיד שהדברים השתנו מעט. היהודים לא צריכים את הרב לאו בשביל לדעת מה באמת קורה בישראל. הם הרי קוראים על כך בחדשות ובאינטרנט. גם הרב לאו לא הטיף לעלייה לארץ, ואף לא ניסה לשכנע בדרכים עוקפות שרק בישראל יהודים יכולים לחיות כיהודים. במקום זאת החליט הרב בני לדבר על כך שהיום התורה יוצאת מישראל, בניגוד לעבר, ושמדהים כמה רבנים ציוניים יש היום בישראל, איזו הנהגה יש, שיכולה לשלוח רבנים לרחבי העולם כדי להביא את הבשורה של ציונות ויהדות.
הבשורה הזאת התממשה בקהילת HGSS עצמה. רב הקהילה הוא הרב דב קפלן, ישראלי ששימש בעבר כרבה הראשי של קיסריה. לקהילות אורתודוקסיות-מודרניות רבות במדינות כמו אנגליה או אפילו ארה"ב קשה מאוד למצוא רבנים לבתי הכנסת שלהם. הם רוצים רב שיהיה מודרני ופתוח לעולם, וגם רב שהוא ציוני, המחובר למדינת ישראל ברמה האידיאולוגית. רוב הרבנים שעונים להגדרות האלה עולים לארץ במוקדם או במאוחר, דבר שמותיר מקום לרבנים חרדים, או לחילופין לייבוא רבנים ציונים מישראל לתקופות קצובות, קצרות או ארוכות. הקהל לא נראה כמי שמתכננים לעלות לארץ בקרוב, אבל היה ברור שהקשר לישראל חשוב להם.
היחיד מבין הרבנים שבאו מהארץ לאותו סוף שבוע בריטי שדיבר על עלייה לישראל כאופציה היה רב לא אורתודוקסי - הרב יואב אנדי מקיבוץ חנתון, קיבוץ מסורתי מחודש בצפון. אנדי, חבר הקהילה המסורתית בישראל, התארח במהלך השבת בבית הכנסת 'ניו לונדון נורת' סינגוג', שבו כ-1,200 משפחות. "דיברתי על העזיבה מארצך ומבית אביך. הבאתי פרשנויות", הוא מספר. "ניסיתי לדון עמם בשאלה האם אידיאל העזיבה הוא אידיאל יהודי.
"דיברתי על לך לך רוחני וגשמי, על הציונות שהתחילה בעצם בתנ"ך, על אברהם אבינו בן ה-75 כציוני הראשון". הרב אנדי ביקש מחברי בית הכנסת "לחפש את הדרך שלהם לארץ ישראל", אך מדגיש שלא בא להטיף. אנדי לא התבייש לדבר על עלייה פרקטית כמשהו שהיהודים באנגליה צריכים לשקול. "אמרתי להם שצריך לשים את נושא העלייה על השולחן, על כך שזו הגשמת הציונות. בעיניי, כחֶברה ישראלית טעינו עם השנים, העובדה שעלייה כבר לא נחשבת אידיאל והגשמת הציונות, היא אשמתנו. אפילו כישראלים אנחנו כבר לא שואלים את עצמנו מה משמעות החיים דווקא בישראל". אנדי ביקש מבני הקהילה הלונדונית לא לשלול את אידיאל העלייה. "ברגע שהם יפסלו את העלייה כאידיאל זו סכמה של כניסה לסקטוריאליות והסתגרות".
מפתיע אותי שאתה הרב היחיד ששוחחתי איתו שהעלה את נושא העלייה כמשהו פרקטי.
"בשביל זה אני פה והדגשתי זאת בדבריי. חשוב לא להטיף אבל מצד שני הימנעות מלדבר על כך ישירות היא טעות".
אנדי גם ביקש לשגר מסר לשולחיו, ההסתדרות הציונית העולמית: "נחמד מאוד לשלוח רבנים ומרצים מדי שנה, אבל אם לא משקיעים כספים נוספים במימון סמינרים והמשכיות לדברים שקרו פה בשבת האחרונה, לצערי מדובר בבזבוז כסף". לזכות שולחיו ייאמר שהם דואגים לשלוח שליחים לכל רחבי העולם, שם הם עוסקים בעידוד עלייה בצורה הכי ישירה ו"דוגרית" שיש.
ראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות, הרב יחיאל וסרמן, אומר שמטרתן של שבתות העלייה היא לחזק את המודעות לחשיבות העלייה למדינת ישראל. "חשוב לנו להעלות את הנושא על סדר יומו של הציבור בקהילות היהודיות בתפוצות".
"יש קהילות שבהן המסר יכול להיות העלייה לארץ ויש קהילות אחרות שאינן נמצאות במקום הזה", מסביר עודד פויר, מנהל היחידה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העולמית, את העובדה שלא כל הרבנים אכן קראו בדרשותיהם לקום ולעלות. "הקהילות מהסוג השני יכולות לשמוע על החיבור לארץ ישראל. הכול תלוי במצב של הקהילה".
לפויר חשוב להדגיש שגם קהילות שלכאורה 'רגישות' לנושא העלייה לארץ ביקשו מרצה מישראל. "הם הזמינו אותנו, לא כפינו את עצמנו על אף אחד", הוא מסביר. "הם ידעו בדיוק מה האג'נדה שלנו ומיהם הדוברים, ולמרות זאת הזמינו מרצים".
ומה לגבי נתוני העלייה? בעוד באנגליה מתגאים בנתוני עלייה גבוהים מבחינת אחוז היהודים המתגוררים בממלכה, יש להבין שמדובר בכ-500 עולים בשנה בלבד (שני עולים לאלף), נתון שעל פי פויר צפוי לרדת מעט השנה. "לעומת זאת, בצרפת יש עלייה של עשרות אחוזים בשנה, יותר מ-2,500 צפויים לעלות בשנה הקרובה".
פויר מקווה שנושא העלייה "יהיה על השולחן. שיהיה שיח בנושא. טוב שיש תנועה ודינמיקה. העולם היום קטן, וכשעלייה מתגברת במדינה אחת היא הופכת להיות אופציה רלוונטית גם במדינות אחרות. אני מעוּדד מהמצב ומעוֹדד עוד ועוד פעילויות בנושא".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
