בין חמאס לנאציזם: יהודייה שבדית מבקשת מקלט
שבדיה רעה ליהודים: אניקה הרנרות-רותשטיין, אזרחית שבדית ויהודייה גאה, ביקשה לאחרונה מקלט מדיני במדינתה שלה. היא חשה נרדפת, ויש לה סיבות טובות
במקביל, גם בשבדיה מאוים המוסד היהודי הבסיסי והוותיק ביותר – ברית המילה. "כשמדובר במסורות הדתיות שלנו", כותבת אניקה הרנרות-רותשטיין, יהודייה
אך הצעות החוק הללו לא הם שהבהירו לצעירה השבדית, המחזיקה בלוג פרו-ישראלי בשבדית ומעורבת בפעילות פוליטית ערה, שעליה לבקש מקלט מדיני בארצה שלה. הנאצות שהיא מקבלת כל אימת שהיא מעלה רשומה פרו ישראלית לבלוג שלה, והחברים שאיבדה כאשר החליטה להפסיק ולהחביא את זהותה היהודית, הם רקע שמצטרף למה שהתרחש בתשיעי בנובמבר השנה, במלואת 75 שנה לליל הבדולח: מאות נאו נאצים צעדו ברחובות שקוטהולם בעיצומו של אותו היום, מתוך הזדהות עם מפלגת הזחר הזהוב היוונית. מולם צעדו כמה מאות פעילי שמאל שבדים: הם הניפו, לעומתם, דגלי חמאס, והתהדרו בכאפיות מתוך הזדהות עם הפלשתינים. "היתה זו סינרגיה מושלמת", כותבת הרנרות-רותשטיין, "יום השנה שנועד להיות יום של בושה, נחטף – בחסות רשמית – על ידי שני צדדים קיצוניים של הפוליטיקה השבדית, המאוחדים בשנאתם ליהודים".
לפני כחודש היא פגשה אחד מחברי הפרלמנט, המקדם חוקים המאיימים על היכולת לקיים חיים יהודיים בשבדיה. בזעמה, פנתה אליו בשאלה האם לא נכון יותר, שבמקום לתקוף כל פעם זווית אחרת, "פשוט תוציאו חוק אחד המוציא את היהודים מחוץ לחוק". לאחר שהכחיש, כמובן, וניהל איתה וויכוח ארוך על חוקי הכשרות, פלט בן שיחה של אניקה התייחסות כנה יותר. "נו, את מכירה אותנו... כל הסיפור הזה של רב תרבותיות – אנחנו לא רוצים את זה. לא כאן. לא במדינה שלנו".
היא מצטטת סקרים שנערכו לאחרונה, המראים שרוב היהודים באירופה נמנעים מלהפגין את יהדותם בפומבי או להשתתף באירועים יהודיים, מתוך חשש להיפגע. בשבדיה המצב חמור עוד יותר, ובשיא מחזיקה העיר מאלמו, בה היתה עלייה של יותר מ-300 אחוז בתקריות אנטישמיות מאז 2011. "כשאני מעלה את המצב הבלתי נסבל של היהדות בשבדיה בפני חברים יהודיים מארצות אחרות, הם אומרים שעליי להשלים עם כך שאין עתיד ליהדות שבדיה, ושעל כל היהודים כאן לעלות לישראל".
"אני מאד בעד עלייה," היא מדגישה, "אבל אני לא מקבלת את ההשלמה הזו. אסור שיתקיים מצב כזה. אנשים מכל העולם מבקשים מקלט כאן בשבדיה, כדי שיוכלו להיות מי שהם בלי לחשוש".
לנוכח המחויבות של האיחוד האירופי להעניק מקלט מדיני לכל מי ש"יש סיבות מוכחות הגורמות לו לחוש מאויים בשל גזעו, לאומיותו, אמונותיו הדתיות או הפוליטיות", טוענת הרנרות-רותשטיין במאמר שפירסמה אתמול (יום שני) במגזין היהודי אמריקני המקוון mosaic, "הרי שיהודי שבדיה עונים לקריטריון הזה. עליהם להיות זכאים לאותה הגנה ותמיכה הניתנת למי שאינם ילידי שבדיה". לדבריה, היא חתמה באותו יום על בקשה רשמית למקלט – בארץ הולדתה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
