חיי מין מאופקים הם מקור של טהרה וקדושה
"לנוצרים יש תסביך נושן לגבי המיניות האנושית. אבות הכנסייה ראו בדרך כלל את המין כבהמי וכפסול. המקרא מתייחס למין באופן ענייני, כאחד השדות המרכזיים של התפקוד האנושי, שגם הוא לרצון לפני ה'". הרב חיים נבון משיב לסופר מייקל קוגן, מחבר הספר "סקס ואלוהים"
- 50 גוונים של תנ"ך: "אדם וחווה לא היו נשואים"
ספרו של מייקל קוגן ''אלוהים וסקס - מה שבאמת כתוב בתנ''ך'' צילום: יח''צ
לנוצרים יש תסביך נושן לגבי המיניות האנושית. אבות הכנסייה ראו בדרך כלל את המין כבהמי וכפסול, וממילא יריביהם הרעיוניים הפכו אותו להוללות מתריסה. התנ"ך אינו מצדד בזה וגם לא בזה. המקרא מתייחס למין באופן ענייני, כאחד השדות המרכזיים של התפקוד האנושי, שגם הוא לרצון לפני ה'. אכן , פרקי החוקים שבתורה מגבילים את הפעילות המינית, אך זאת לא משום טומאתה-כביכול, אלא להפך - מעשה שהוא ביסודו טמא ופסול אין כל צורך להסדיר, אלא יש לפסול אותו כליל. איש לא ניסה להסדיר "הלכות אכילת בשר אדם", שיעניקו לקניבלים סדר ונימוסים. קניבליזם הוא בהמי וטמא, ואין כל צורך או טעם להסדירו בחוקים ובתקנות. כאשר התורה טורחת להסדיר ולהגביל את המיניות, הרי זה דווקא בגלל אמונתה שחיי מין מאופקים יכולים להיות מקור של טהרה וקדושה.
כך, לדוגמה, קוגן ממשיך זרם קלאסי בפרשנות הנוצרית כאשר הוא מזהה את חטא עץ הדעת עם יחסי מין. אך הגישה היהודית לחטא זה שונה לחלוטין. הזרם המרכזי בפרשנות היהודית זיהה את המיניות האנושית כבר בפסוק המופיע לפני החטא: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד" (בראשית ב', כד'). מיניות אינה חטא. מיניות מאופקת ומקודשת, שאין בה בולמוס תאוותני, היא אחת ממקורות העוצמה שבקשר המקודש בין איש ואשתו.
אפשר להוסיף ולמנות את הטעויות והסילופים בדבריו של קוגן. אך נראה שכולם קשורים בנקודה הבסיסית הזו. התגלית המפתיעה שלו - שהתנ"ך מדבר באופן ענייני על מין - אינה תגלית ואינה מפתיעה עבורנו. היא ביטוי ישיר ופשוט לשאיפתו הגדולה של המקרא: להדריך גברים ונשים לחיות חיים אנושיים מלאים ומקודשים.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
