50 גוונים של תנ"ך: "אדם וחווה לא היו נשואים"
החוקר האמריקאי מייקל קוגן לא מתרגש שגם יהודים וגם נוצרים מאשימים אותו בפרובוקטיביות. מבחינתו, התנ"ך והברית החדשה מלאים באירוטיקה, ואבותינו היו הרבה פחות שמרניים ממה שמיוחס להם. עם צאתה של המהדורה העברית של רב המכר שלו "אלוהים וסקס - מה באמת כתוב בתנ"ך", הוא טוען: "אדם וחווה גורשו מגן עדן בגלל קיום יחסים אסורים בניגוד לאיסור של האל"
- הרב חיים נבון: חיי מין מאופקים הם מקור של טהרה וקדושה
חמוש בתובנות האלה ועוד מגיע קוגן למדפי הספרים בארץ הקודש עם המהדורה העברית של "אלוהים וסקס - מה באמת כתוב בתנ"ך" (הוצאת מטר). " אני נרגש", הוא מתוודה בריאיון לnrg מעריב. "ספרים אחרים שלי תורגמו לשפות אחרות אבל זאת הפעם הראשונה שאני מתורגם לעברית".
כמו באנגלית, גם בעברית, ואולי אפילו יותר, מדובר בספר פרובוקטיבי ושנוי במחלוקת. על פני 213 עמודים מנסה קוגן לעמת את התרבות המערבית עם עובדה פשוטה: תשכחו ממה שידעתם. מה שחשבנו על היחס של התנ"ך והברית החדשה בקשר לסקס ולמיניות מבוסס על פרשנויות של כתבי הקודש ולא על הכתבים עצמם, ולפיכך הוא פשוט שגוי. על פי קוגן, דורות רבים של פרשנויות הרחיקו את המקור התנכ"י, עיוותו אותו, הלבישו עליו ערכי מוסר לא רלוונטיים לתקופתו, בעוד שכתבי הקודש היהודיים והנוצריים מלאים במין בוטה, חופשי, מכל הסוגים והאפשרויות.
מקריאת הספר עולה דבר אחד מבוהק: אין נושא שמעסיק אותנו כיום שלא העסיק את כותבי ספר הספרים: פוליגמיה, זנות, הפלות, אונס, הומוסקסואליות ולסביות, מבנה המשפחה ועוד. מה שמפתיע, טוען קוגן, הוא המוניטין הרע שרכש התנ"ך בנוגע לכל אלה.
כאן, קוגן נכנס לפעולה כשמאחוריו שנות מחקר ופעילות רבות: הוא מרצה לתנ"ך ולברית החדשה בבית הספר לדתות באוניברסיטת הארוורד ומנהל הפרסומים של המוזיאון השמי של הארוורד. הוא לימד בעבר גם בסטונהיל קולג', בוסטון קולג', ולזלי קולג', אוניברסיטת פורדהם ובאוניברסיטה של ווטרלו שבאונטריו. הוא לקח חלק בחפירות ארכיאולוגיות בישראל, ירדן, קפריסין ומצרים ואת חלקן גם ניהל. כמו כן, כתב ספרים אקדמיים על התנ"ך. אז למה לו, לחוקר מוכר, לעצבן את העולם?
"כתבתי את הספר משום שכחוקר מקרא הייתי משועשע ומוטרד כאחת מהחדווה שבה אנשים מצטטים מתוך התנ"ך ורואים בו מקור בר-סמכא לביסוס העמדות שלהם, לפני שהם פונים אליו כדי למצוא בו נחמה", מסביר קוגן עם צאת המהדורה העברית. "יתר על כן, רבים מצטטים את התנ"ך כדי להוכיח השקפות שנויות במחלוקת בסוגיות רבות שעוסקות במיניות, עונש מוות ועוד. מאז שהספר ראה אור אמנם היו כאלה שהוקיעו אותי כחוטא", הוא מתוודה, "אבל לעיתים קרובות יותר הביעו הקוראים הערכה על ההסברים הקפדניים והבהירים שלי".
לא מפתיע, שבין היתר קוגן עוסק בסקס, באכילה מפרי עץ הדעת ובמוות רוחני וגשמי - ובקשר ביניהם. "בגן עדן אכלו הגבר והאישה מעץ הדעת טוב ורע. יש פה לשון עקיפה, שכן אכילה משמשת לא פעם כלשון נקייה לסקס, כפי שממחיש הפסוק מספר משלי: "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן", הוא כותב בספרו.
"במרכזו של סיפור גן העדן יש שני עצים. האחד, מוסיף קוגן, "עץ החיים יכול להעניק חיי נצח. חשיבותו של העץ השני, עץ הדעת, ברורה פחות. אני טוען כי ברובד אחד, המשמעות שלו קשורה בסקס: כאשר אדם וחוה אכלו מעץ הדעת והפרו בכך את האיסור השרירותי במי דת-מה של האל, הם בעצם קיימו יחסי מין. כדי לתמוך בפרשנות הזאת אני מציין כי אכילה היא מטאפורה שגורה מאוד לסקס. בגלל חוסר הציות שלהם, אדם וחוה מגורשים מגן העדן, וכך נמנעת מהם הגישה אל עץ החיים - כלומר, בניגוד לאלים הם לא יזכו לחיי נצח".
ועם המשקפיים של קוגן, שברור לאיזה ערוץ בממיר הם מכוונים, לא רק בסיפור הגירוש מגן עדן מסתתרות משמעויות נוספות. הוא מתייחס אל "שיר השירים" כאל יצירה שמתארת את מעשה האהבה ככזה שנעשה למען הנאה בלבד. לנשים יש בו תפקיד כמו לגברים.
מדוע לדעתך שיר השירים נכנס בכל זאת לאסופה התנ"כית? אולי בכל זאת יתכן שכמו שקובעים חוקרים אחרים, זו מטפורה ליחסים בין האדם לאל?
"אני סבור ששיר השירים נכלל במקרא משום שמייחסים אותו לשלמה המלך. עם זאת, בהתבסס על שירי אהבה דומים ממצרים העתיקה, אני מאמין כי הוא חילוני לחלוטין ושוויוני במידה מפתיעה. דבר זה לא מנע מקוראים יהודים ונוצרים בתקופות מאוחרות יותר להעדיף קריאה אליגורית של שיר השירים - למעשה, ייתכן שהם עשו זאת כדי להסוות את הארוטיות הבוטה של היצירה. ואל תשכחי שרבי עקיבא ראה בשיר השירים מזמור שיכרות".
באופן כללי, עושה רושם שקוגן אינו מתכוון לתת למחקרים קודמים, ולעתים אף לעובדות, להפריע בדרכו. על כת האיסיים למשל, הוא כותב בספרו: "בתנ"ך, בתולים הם תכונה נשית בלבד. מדובר בו רבות על נשים שלא ידעו גבר, אך לא מוזכר אף גבר שלא ידע אישה. בכל החוקים הנוגעים לנישואים ולאונס, העבר המיני של גבר אינו נחשב רלוונטי, רק זה של האישה. יש ראיות לפרישת מרצון בקרב האיסיים, כת יהודית שפרשה ממוסדות המקדש בירושלים בשלהי המאה השנייה לפני הספירה. חלקם עברו לגור במדבר יהודה, ממערב לים המלח, וייסדו שם קהילה שהמשיכה להתקיים עד המרד הגדול בשנת 68 לספירה. האיסיים, כקהילות נזיריות נוצריות שיקומו מאוחר יותר, הקדישו את עצמם לחיי טוהר, שאצל חלקם כללו גם פרישות מינית. מהם הגיעו אלינו גם מגילות ים המלח, הספרייה שלהם, שאותה החביאו במערות כשפרץ המרד. ואולם ביהדות, האיסיים הם היוצאים מן הכלל".
מחקרים מדברים על כך שהאיסיים היו בעלי משפחות ואף נמצאו בתי קברות של ילדים ליד המקום בו שהו. מדוע אתה מדבר עליהם כעל נזירים ומדמה אליהם את הקהילות הנזיריות הנוצריות שיקומו מאוחר יותר?
"אני מתייחס לקהילת האיסיים בקומרן, שחלקם היו ככל הנראה מתנזרים, בדומה לנזירים הנוצרים בתקופות מאוחרות יותר. אני מודע לכך שהיו שקראו תיגר על ההשוואה הזאת, אבל מרבית החוקרים עדיין סבורים שהיא תקפה. אין ספק שייתכן כי איסיים ממקומות אחרים בארץ לא היו מתנזרים".
האם אפשר לחבר בין הרעיון של הנפילים כפי שהוא מופיע בספר בראשית עם לידתו של ישו לאישה בתולה?
"הקבלה יפה! שני המיתוסים עוסקים בישויות אלוהיות שעושות סקס עם בנות אדם".
לצד פתיחות מחשבתית, קוגן לא עושה הנחות ולא מפחד לצאת ראש נגד הממסד, שלצורך העניין הוא גם הוותיקן. על פאולוס, מי שנחשב לדמות המשמעותית ביותר בהתפתחותה של הנצרות, הוא כותב: "פאולוס הרווק חשב אפוא כי פרישת והינזרת הם האידיאלים הנעלים ביותר ודגל בהימנעות מיחסי מין. וכל זאת משום שחשב בטעות כי ההתגלות השנייה של ישו תתרחש במהרה בימיו. להשקפתו היו השלכות נרחבות - מזיקות ברובן - על תולדות הנצרות המערבית ובייחוד הנצרות הקתולית".
מה ההבדל בין פאולוס לישו בכל הנוגע להתייחסות שלהם לגבי יחסי גברים ונשים? מהספר עולה שישו יותר ותרן ופאולוס מחמיר.
"נדמה לי שהגישה של ישו כלפי נשים הייתה מכלילה יותר מזו של פאולוס. אני אומר'נדמה לי' משום שישנה בידינו עדותו הישירה של פאולוס, בעוד שעדותו של ישו נמסרה לידינו בתיווכם של כותבי הברית החדשה. עם זאת, בשני המקרים עלינו לקרוא את הכתבים בהקשר החברתי שבו הם נכתבו".
לאור כל מה שאתה מציג בספרך, אולי המסקנה המתבקשת היא כי נישואי שידוך בריאים יותר, בעיקר אל מול מה שקורה בימים אלה? אני מדברת על שיעור הגירושין, למשל.
"הטענה שרציתי להעלות היא לא שנישואים בשידוך טובים יותר מנישואים מערביים המבוססים על אהבה ורומנטיקה, אלא שהם לא בהכרח טובים פחות מהנישואים המודרניים. ריבוי הגירושים במערב נובע ממגוון של גורמים חברתיים, ולא מאהבה רומנטית נאיבית בלבד".
האם לאור המושג "זנות" המופיע בתנ"ך, לא היה טבעי שהזנות הייתה מוכרת חוקית במדינות נאורות?
"המקרא מגנה זנות, אבל לא באותה חריפות שבה הוא מגנה ניאוף. זונות אחדות, כמו תמר או רחב, מתוארות למעשה כגיבורות. אבל אני לא סבור שהמקרא מצדד בלגליזציה של הזנות שדיברת עליה".
אתה טוען כי ישנו ריבוי דעות בתנ"ך. האם הוא יכול וצריך להקנות אפשרות לפרשנויות המותאמות לסוגיות בנות ימינו? הכוונה להפלה מלאכותית, לנישואים חד מיניים ועוד.
"אין זה מפתיע שבין הסופרים הרבים שבין כותבי המקרא הרבים לא שוררת הסכמה. עם זאת, אני חושב שאצל רבים מהם אפשר למצוא השקפת עולם מוסרית מבוססת, גם אם כוללנית. אותה השקפת עולם, שבבסיסה הערך'ואהבת לרעך כמוך', יכולה למצוא ביטוי - ואכן מוצאת ביטוי - בדיונים מודרניים על נושאים הקשורים במין ובמגדר".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
