חרדיות רצות לפוליטיקה, לא בשם הפמיניזם
אחרי שחברותיהן בערים אחרות אולצו לפרוש באיומים, הן החליטו להקים לראשונה בהיסטוריה מפלגת נשים חרדית. בראיון בלעדי הן מספרות על הקושי והחששות מתגובת הקהילה, אבל שומרות על אופטימיות: "בעתיד תהיינה נשים חרדיות גם בכנסת"
היא אישה צעירה, אמיצה, נשואה ואם לשלושה ילדים. "המגדר פה משחק תפקיד משמעותי מאוד", היא מסבירה. "שאישה חרדית תהיה בפוליטיקה? זה לא נתפס. זה לא מקובל ולא טריוויאלי. זה מוזר, חריג. זה לא משהו שאצלנו בציבור הדתי-חרדי יודעים איך לבלוע".
צ'רנוביצקי היא הרוח החיה, היוזמת, המקימה והמובילה של רשימת "עיר ואם - אמהות למען אלעד" - חמש נשים שנאבקות על מקום במועצת העיר הדתית אלעד. עד היום, טוענת צ'רנוביצקי, מאז קום המדינה, לא הייתה בישראל אישה חרדית במועצה של עיר דתית.
מתמודדות חרדיות בערים אחרות נאלצו לפרוש, בעקבות לחצים ואיומים שהופעלו עליהן. לא חששתן?
"היו הרבה התלבטויות, גם משפחתיות. לא ידעתי איך יקבלו את זה, מה זה אומר מבחינת החברה. זה יכול להשתמע לאנשים כאילו אני יוצאת מהחברה החרדית. יכולים לומר, 'היא פחות חרדית אם היא עושה דברים כאלה'. וזה לא נכון".
למה הכוונה?
"עד היום נשים חרדיות לא התמודדו. פחדתי מה יהיה עם הילדים שלי. חד וחלק. במוסדות חרדיים יכולים לבוא בטענה כזאת, 'אם את מתנהגת ככה, אז אתם משפחה שלא מתאימה לנו. תחפשו מקום אחר'. לא יקבלו את הילדים שלי. זה משהו רגיל, זה לא משהו יוצא דופן, והיה הרבה חשש. בסופו של דבר זה לא קרה".
מה כן?
"רצינו להכניס מודעה בתשלום במקומון של אלעד. מודעת פרסומת שעולה כסף. בהתחלה התחמקו מאיתנו. אחר כך אמרו לי: ?תראי, זה לא דבר פשוט מה שאתן עושות'. כי אנחנו נשים. בסוף הודיעו לנו שצריך להעביר את הבקשה שלנו בוועדה מיוחדת, שפסלה את המודעה. או למשל, באחת מתחנות הרדיו הדתיות עשו פאנל עם כל המתמודדים למועצת אלעד, ואותנו לא הזמינו. לא סופרים אותנו. זאת התעלמות אקטיבית.
"אנחנו נתקלות בחומות. יש פה המון דברים קשים מאוד. כל אישה שתבוא היום להתמודד בציבור החרדי - אין לה גב. אני לא רוצה להיות בכיינית. אני לא מאמינה בקמפיין בכייני, זה אף פעם לא הצליח, אבל צריך להגיד את זה בקול רם: אישה שמתמודדת בציבור החרדי צריכה לעשות הכל לבד, ולא מבחירה. כי אין אפשרות אחרת. אין לה גב פוליטי. קשה למצוא מתנדבים כי כולם פוחדים".
גם שלב החתמת השמות לקראת הגשת הרשימה לא עבר בקלות. "היו אנשים, כולל בני משפחה, שלא חתמו כי הם מתנגדים לריצת נשים למועצה", היא מספרת. "אני יושבת מול בן משפחה שלי ומבקשת שיחתום, ואז הוא אומר לי: 'מיכל, אני מצטער, אני לא יכול'. אני שואלת למה, והוא אומר: 'כי אני חושב שאסור לעשות את זה'. פשוט ככה".
מה ענית?
"כלום. תודה רבה, שלום. אני לא מבזבזת את הזמן שלי".
אנחנו נפגשות בביתה של צ'רנוביצקי באלעד. זאת דירה צנועה בבניין בן ארבע קומות. בראיון משתתפות צ'רנוביצקי ומספר שתיים ברשימה, מלכי חבשוש. חבשוש בת ה-30 גם היא תושבת אלעד, אם לארבע בנות, דתית-לאומית. את הראיון מלווים בעליהן, שמשקיפים מהצד. מספר שלוש ברשימה, עדינה רוחמקין בת ה-25, אם לשניים וחרדית מהזרם הליטאי, מצטלמת אבל לא מתראיינת לכתבה. מספר ארבע (חב"דניקית, אם חד-הורית לשלושה ילדים) ומספר חמש (מהזרם החסידי, נשואה ואם לשתי בנות) מסרבות להיחשף בתקשורת.
חודשים רבים, עד הגשת הרשימה לפני כשלושה שבועות, הן התנהלו בסודיות כמעט מוחלטת. "הייתה לי מטרה אחת", מודה צ' רנוביצקי, "שהרשימה הזאת תרוץ. ידעתי שככל שנצא עם זה מוקדם, יש יותר סיכויים שזה ייפול. יתחילו לחצים, יוציאו את הילדים מבתי הספר, אני לא אצליח למצוא מתמודדות. רציתי להשאיר את הסיכונים לרגע האחרון".
גם עכשיו הן מנהלות קמפיין שקט, זהיר, מתחשב - בלי צילומים ובלי תמונות. "זאת החלטה מודעת, לעשות את זה 'חרדי'", אומרת צ' רנוביצקי. "אנחו מפלגה חרדית ודתית, אנחנו חיות באלעד ואנחנו הולכות לפי הכללים באלעד. פה לא שמים תמונות של נשים.
"במקומון של אלעד כתבו שרצה רשימת נשים, ובפירוט המתמודדות הופיע: 'גברת מ. צ'רנוביצקי, וגברת מ. חבשוש'. לא כותבים שם שמות של נשים", היא מסבירה וצוחקת. "זה הפך אותנו ממש ל'חבורת המכובדות'. מוזר? לא. אנחנו רגילות. אנחנו חיות בחברה הזאת וזה המשחק שכולם משחקים".
ובכל זאת, אתן פורצות דרך.
"ברור שיש פה פריצת דרך, כן. אז למה אנחנו לא מדגישות את זה? כי צריך ללכת בחוכמה. לפעמים כשעושים שינויים כאלה משמעותיים זה עשוי לעורר אנטגוניזם, לעצבן. כשבאים ככה בפשטות, 'שלום, אנחנו מתמודדות למועצה', אנשים מקבלים את זה בטבעיות ובחיוב. ברור שיש כאן גם מובן של לעשות היסטוריה. אבל הרעיון הוא לא לסמן 'וי' בסעיף 'הכנסנו אישה למועצה'. הרעיון הוא לדאוג לנושאים שלא דאגו להם עד היום".
פמיניזם ?
"אסור להגיד פה את המילה הזאת".
אתן פמיניסטיות?
"קשה להיות פמיניסטית כשאת דתייה".
למה ?
"מה למה? על מה מדבר פמיניזם? בעיקר על שוויון הזדמנויות, חופש בחירה, שוויון באפשרויות הבחירה. כשאת מחויבת לתרי"ג מצוות, זה לא עובד ככה. זה גם עניין חברתי, עניין של מודעות. פמיניזם הוא משהו חילוני מאוד בעיניי. זאת לא מילה שמדברים עליה".
תתמכי באישה חרדית בראשות העיר?
"אין בעיה שאישה חרדית תהיה ראשת עיר. להפך. יהיה מצוין אם נשים יהיו ראשות ערים בכל הארץ. הנה, יש לך כותרת. הוכח שראשות עיר טובות יותר מראשי עיר. נשים הן פוליטיקה אחרת, אין מה לעשות. אני? זה לא משהו שמתאים לי עכשיו. אולי עם הזמן".
זה מסע בארץ חדשה. סיפורן של חמש נשים שלא הכירו זו את זו עד לפני כמה שבועות, אבל התאחדו סביב רעיון אחד. צ'רנוביצקי היא בודקת תוכנה בחברת הייטק, בוגרת בית יעקב, מתנדבת ופעילה פוליטית וחברתית - בין היתר בארגון "כוח לעובדים" ובעמותה שמסייעת לנשים חרדיות ודתיות נפגעות אלימות במשפחה.
היא גדלה בבני ברק, ולאלעד עברה לפני שמונה שנים וחצי. יש לה עוד שני אחים גדולים, חרדים. אחד מהם רב, מלמד בישיבה. את שמו ועיר המגורים שלו צ'רנוביצקי מבקשת לשמור בסוד. "אני לא רוצה לערב את הפרטיות החרדית שלהם", היא אומרת. "הם לא רוצים שיכתבו עליהם בתור 'האח של זאת שרצה למועצה באלעד'. הם לא מעוניינים. המשפחה שלי לא צריכה לשלם מחיר על מה שאני עושה. אנחנו משפחה של חרדים מכל הכיוונים והצדדים, ולעמוד מול המשפחה היה אולי הדבר הכי קשה. רק כשזו הייתה עובדה מוגמרת סיפרתי להם".
מה הם אמרו?
"ההורים? הם דואגים. גם עכשיו. חוששים שאולי זה יזיק לי. הם לא אומרים: 'איזה יופי, הבת שלנו מתמודדת'. גיסתי התעניינה. היא אמרה לי: 'את משכנעת לגמרי, אבל אם הרבנים היו אומרים לא להצביע לך, הייתי עושה מה שהרבנים אומרים. למרות שאת גיסתי'".
ואחיך?
"נפגשנו בחתונה משפחתית. הוא אמר לי, בהומור כמובן: 'מיכל, לפחות דבר אחד טוב יוצא מההתמודדות הזאת: עכשיו את מדברת רק עם נשים, את פונה רק לנשים".
מלכי חבשוש, כאמור, דתית-לאומית. יש לה תואר שני במנהל עסקים והיא עושה עכשיו הסבה להוראה. לפני שנתיים עברה לאלעד ממעלה אדומים. ארבעת אחיה לא יודעים עדיין על ההתמודדות. "ההורים שלי קיבלו את הרעיון כי הצגתי להם אותו כעובדה מוגמרת", היא מגלה. "אם הייתי מתייעצת איתם הם היו אומרים לי: 'לא, זאת מיטה חולה'. יש תקרת זכוכית. זה לא מתקבל יפה בציבור הדתי. אם מיכל נכנסת למועצה עם מנדט אחד, היא אישה אחת בין 14 גברים. זה לא מצטייר יפה".
במשך שנה תמימה שקלה צ' רנוביצקי, המנוע מאחורי רשימת הנשים החרדיות, אם לרוץ למועצה, ואף התייעצה עם רב לפני שהחליטה לעשות זאת. "תלאות", היא מתארת את שעברה. בעלה, אבי, תמך בה. "בלי תמיכה של הבעל אי אפשר", היא אומרת. ההחלטה נפלה בסופו של דבר חודש לפני מועד הגשת הרשימות. "לנו היה לחץ עיקרי אחד, מה יקרה עם הילדים", היא מגלה, "והיה גם חשש איך הרבנים יגיבו".
אישה חרדית שניסתה להתמודד בבחירות המקומיות בעיר אחרת (ר' מסגרת), ופרשה אחרי שהופעלו עליה לחצים, היא חברה קרובה של צ'רנוביצקי. "במקרה שלה זה התחיל מבתי הספר של הילדים, והמשיך בפגיעה במקום העבודה של הבעל", מגלה צ' רנוביצקי. "אמרו לה: 'אולי כדאי שתמצאי לילדים בית ספר אחר'. זאת אמירה שנאמרה בפירוש. חדמשמעית. לא נתנו לבעלה להיכנס למקום העבודה שלו. אני לא יודעת אם סופית היו מפטרים אותו, כי אי אפשר מבחינה חוקית, אבל זה היה סוג הלחצים שהופעלו. היא סיפרה לי. הודיעו לה: 'אם אתם הולכים על זה, אז זה נידוי מהקהילה'.
"מדובר באישה חסידית, ויש משמעות רבה לנידוי. אתה לא יכול יותר להיכנס לבית הכנסת. 'אל תדרוך פה', אומרים לך. 'אם אחים שלך מתחתנים, אל תבוא לחתונה'. היו שם לחצים משפחתיים, לחצים מרבנים בקהילה, לחצים מכל הסוגים".
ואת כל זה היא מספרת לך לפני שאת מחליטה להתמודד.
"כן".
ואת בכל זאת מתמודדת?
"נכון. זה קשה, זה לא קל, אבל מה שהיא תיארה לא גרם לי הלם. זה ככה. אני יודעת איפה אני חיה. זאת התגובה שאני מצפה לה. אני לא מצפה לשום דבר אחר. לא הופתעתי. חשבתי על הדברים האלה. לקחתי בחשבון שזה יכול לקרות גם לנו. אבל החששות שלנו היו הרבה יותר גדולים ממה שקרה במציאות. אצלנו לא אמרו מילה".
יש פסקי הלכה שאוסרים על אישה לקחת חלק בפוליטיקה.
"המקור ההלכתי אומר שאין למנות אישה לתפקיד של שררה. אבל אנחנו חיים בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה לא ממנים אנשים לתפקידי שלטון. הציבור בוחר אותם, ולכן אם אישה נבחרת לתפקיד ציבורי אין בכך בעיה הלכתית.
"גם גפני וגם דרעי, כששאלו אותם למה אין נשים אצלם במפלגה, אמרו: 'נשים אצלנו לא רוצות להתמודד'. הם לא אמרו שזה אסור. האיסורים, אם קיימים, מגיעים מכל מיני מקורות אחרים. דברים הרבה יותר חברתיים. אמירות כמו 'מקום האישה בבית'. עדיין , יש גם רבנים שאומרים שאסור לאישה לכהן במועצה, בטח לא בעיר דתית וחרדית. גם פה, באלעד, יש רבנים כאלה. אין מה לעשות, בכל עניין הלכתי יש לכאן ולכאן. הרב שאנחנו שאלנו אמר: 'זה דבר טוב, זה ראוי. האם זה הזמן המתאים? אני לא יודע'".
ואם הוא היה אומר שאסור, לא היית רצה?
"כנראה לא".
מה עם להשתלב ולרוץ בתוך רשימה קיימת?
"ביררנו קצת במפלגות הקיימות בעיר. עם חלק דיברתי ישירות ועם חלק בעקיפין. בסופו של דבר לא רצו להכניס נשים. רשימת 'הבית שלנו' נציגי מפלגת הבית היהודי באלעד, חק"ב סירבה לצרף נשים גם ברשימה הנוכחית וגם בעבר, בעקבות ההתנגדות הגורפת והחד-משמעית של אחד מרבני הקהילה הדתית-לאומית לכהונת נשים במועצה של עיר דתית. לא מדובר בהתנגדות ספציפית לצירוף שלי לרשימה, אלא לכל אישה שהיא. מישהו מאחת המפלגות אמר לי: 'כן, זה חשוב שתהיה אישה, נכון, אבל לא אצלנו, תודה רבה'".
נעלבת?
"אני פוליטיקאית. כשאתה נכנס לפוליטיקה אתה לא יכול להיעלב. אם מישהו אומר לי, 'אני חושב שאישה צריכה להיות במועצה, אבל אני לא שם אישה ברשימה שלי כי אני חושב שנאבד בגלל זה מנדט' - וזה משהו שאמרו לי - אז אני אומרת לו, 'אתה צודק. אל תשים אישה ברשימה'. אני לא מצפה מאנשים להילחם את המלחמות שלי".
צ'רנוביצקי הייתה צריכה לאסוף מאתיים חתימות ולהרכיב רשימה עם חמש מתמודדות. "בערים אחרות את מחתימה מאתיים איש בשלוש דקות", היא אומרת. "את הולכת רגע בסופר, את מחתימה את כולם. מה אכפת לאנשים לחתום? פה כולם מפחדים. בכלל, חרדים הם אנשים חרדים. 'מי יראה את זה?' זאת השאלה הראשונה. 'איפה זה יפורסם?'"
מה ענית?
"אני יודעת מה יקרה? הם צודקים. אני בעצמי פחדתי שיוציאו את הילדים שלי מבית ספר. בגלל זה מראש אמרתי לאנשים: 'תחשבו, קחו בחשבון'. אני לא רוצה שמישהו יסתכן בשבילי. או אם מישהו אמר לי, 'הרב אומר לי להצביע כך וכך, ואני שומע לרב שלי בדבר הזה'. אמרתי , 'אני מכבדת אותך'. אני לא נכנסת לזה. שיעשה מה שהרב אומר".
פחות משבוע לפני מועד הגשת החתימות, היו לה רק חמישים חותמים. "החלטתי שיוצאים לרחוב", היא מספרת. "הלכתי לקופת חולים ופשוט פניתי לאנשים: 'שלום, קוראים לי מיכל צ'רנוביצקי, אני רצה למועצה'. במשך חמישה ימים החתמתי מאתיים איש, תוך כדי שאני עובדת במשרה מלאה, בתקופת החגים, עם הילדים שלי. הייתי קונה לילדים ארטיק, ואני, בינתיים, מחתימה את האנשים ליד.
"החתמתי אנשים עם כזה זקן", היא אומרת, ומדגימה זקן ארוך, "חסידים, ליטאים. אמנם לא כולם, אבל מספיק באו וחתמו. אחת הפעילות שלי היא אשת אברך, והיא כולה נלהבת. היא שמעה על ההתמודדות ומיד אמרה לי: 'אני באה לעזור לך'".
עד מועד הגשת הרשימה הדברים התנהלו כמעט כמו במבצע חשאי. השמועות רצו: דובר על רשימת נשים חרדיות בעיר חרדית. "פנינו בבקשת עזרה ליועצים פוליטיים, אנשים שעושים קמפיינים, כל מיני חברים", צ'רנוביצקי מספרת. "הכל בהתנדבות. מכל אדם שפניתי אליו ביקשתי לא לדבר על זה עם אף אחד. כולם שמרו את זה בסוד. התגייסות כזאת, 'מבצע שושו'. שמרתי על סודיות מהמקום הכי מעשי, כדי לשרוד", היא מסבירה. "הכל היה נראה מאיים, גדול, בלתי אפשרי. ידעתי שאני לא יכולה להסתכן ולפרסם את השמות של המועמדות מוקדם מדי".
אלא שמועמדות לא ממש היו. מלבד צ'רנוביצקי הופיעו ברשימת "עיר ואם" עוד שלוש נשים. ביום ראשון, יומיים לפני שהיו צריכות להגיש את הרשימה, שתיים מהמועמדות ביטלו את השתתפותן. "זה היה ברור לי", אומרת צ' רנוביצקי. "כל הזמן חיכיתי לראות מתי הן יפרשו. הן אמרו לי: 'חשבנו על זה שוב, אנחנו מפחדות, לא רוצות'. ביום ראשון בערב נשארנו שתיים. הייתי מפורקת.
"זה לא טריוויאלי שקשה למצוא מתמודדים לרשימה. סיפרתי את זה לאנשים והם היו בהלם. בדרך כלל אפשר להקים רשימה - אפילו הרשימה הכי הזויה בעולם שאת בעצמך לא חושבת שתעבור את אחוז החסימה - עם שלושים מועמדים בתוך שתי דקות".
אז מה קרה כאן?
"שוב, זה כל הזמן חוזר, האלמנט של הפחד. פוליטיקה היא לא דבר מקובל אצל חרדים. בטח לא אישה שרצה".
החל מרוץ מטורף להשיג מועמדות חדשות. צ' רנוביצקי נעזרה בקבוצת חברות חרדיות שיש לה, מחוץ לאלעד. חברה הביאה חברה. כך, למשל, הכירה את מלכי חבשוש. מתמודדת נוספת הגיעה אליהן דרך אבא לילד בתלמוד התורה שבו לומדים ילדיה של צ'רנוביצקי. בפייסבוק פורסם: "רשימה באלעד מחפשת נשים מתמודדות". פרטים אחרים לא הוסיפו. להרבה חרדים, מגלה צ'רנוביצקי, יש חשבון פייסבוק, פורמלי או לא פורמלי.
פחות מעשרים וארבע שעות לפני המועד האחרון להגשת הרשימה, הצליחה צ' רנוביצקי להשלים אותה. מיד אחרי הגשת הרשימה פורסמו שמות המועמדות בעיתונות המקומית. "נלחצתי מאוד", היא מודה. "מיד כתבתי לכולן: 'השמות פורסמו, תהיו בכוננות ספיגה'. פחדתי שחלק מהן יפרשו אחרי הפרסום, מהפחד".
הן בחרו לקרוא לרשימה "עיר ואם - אמהות למען אלעד". אף מילה על נשים או נשיות. שם כזה מעורר פחות אנטגוניזם. "אנחנו חייבות להיות זהירות", אומרת צ'רנוביצקי. "למרות שבמצע אנחנו כן כותבות 'נשים'. אבל מעבר לכך, הרשימה באמת מגיעה מהמקום של משפחה וילדים. במועצה חסרה נקודת המבט של האמא, של האמהות, יותר מאשר של האישה. יש רשימות נשים בערים אחרות, שאצלן זה מגיע יותר ממקום של ייצוג נשי. אבל פה זה באמת בא ממקום אחר.
"ישבתי עם זוג חברים לפני שהגשתי את הרשימה, והבעל התעניין למה צריך בכלל רשימת נשים. הוא אמר: 'מה אכפת לי, בשבילי אלעד זאת פנימייה. אני יוצא בבוקר, חוזר בערב'. אמרתי לו: 'נכון, אבל אשתך יושבת שני מטרים ממך, ובוא נדבר רגע עליה. אתה לא רואה אותה מוציאה מהגן שלושה ילדים, הולכת עשרים דקות ברגל בשמש הקופחת או בגשם כי אין אוטובוס ואין לה מכונית, ואין לה 17 שקל לשלם בכל יום למונית. או שהיא לא יכולה לצאת לגן השעשועים, כי אין צלונים. המתקנים שבורים. אין ברזיות. אין ספרייה גדולה, אין בריכה'. אני בטוחה שכל חבר מועצה אומר אותו דבר, אבל הם לא מרגישים את זה. הם גברים. אני רוצה לראות חבר מועצה שביקר באחת הגינות בעיר. לא רק עשה סיבוב, אלא בא לשם עם הילדים, יום אחרי יום אחרי יום, כמוני.
"במכתבים שאני כותבת, אני מוסיפה תמיד 'חכמות נשים בנתה ביתה'", היא ממשיכה. "יש פסוק כזה בספר משלי. לאישה יש את החוכמה והכלים לדאוג לצורכי הבית. אנחנו רוצות להביא את זה גם למועצה. הדאגה לחינוך, לפנאי, לתקציב, לרווחה, לניקיון, לבריאות. כל מה שאנחנו עושות בבית - יש לנו כישורים לעשות גם במועצה.
"זאת השוואה גרועה, אבל בכל זאת: כשבאים לטפל בילדים עם צרכים מיוחדים, מושיבים בשולחן אנשים שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים. כשנשים הן חצי מהציבור - חייבים להושיב בשולחן, במועצה, נשים. כמה שתרצה לפעול למענן, אתה פשוט לא יכול אם אתה לא אישה בעצמך".
הראיון הזה, כאמור, מתנהל בזהירות רבה. גם ההחלטה להתראיין לעיתון שאינו חרדי נשקלה בכובד ראש. מלכי חבשוש עושה עכשיו את צעדיה הראשונים בפוליטיקה, והיא מהססת. לצ'רנוביצקי דווקא יש ניסיון. היא הייתה פעילה בעבר במטה של השר עמיר פרץ. באינטרנט אפשר גם למצוא התבטאויות שלה בעניינים שונים: צדק חברתי, דו-קיום, זהות חרדית וישראלית. גם בנושא קווי המהדרין היא התבטאה בהזדמנויות שונות, ואף הביעה קושי אישי בעניין.
"לדעתי האישית, ולפי הפוסקים שאני נשמעת להם, אני לא חושבת שצריך להפריד אוטובוסים", היא אומרת. "אבל בתור נציגת ציבור לא מעניין אותי להתעסק בנושא הזה - כל זמן שזה לא בכפייה, ובמיוחד כשאני מייצגת גם נשים שמעוניינות בהפרדה הזאת".
אתן לא מתייחסות לנושאים כאלה במצע.
"לא. אנחנו לא מתעסקות בזה. אני לא נכנסת למקומות כאלה בכוונה. מצדי שאישה תהיה הכי דתית בעולם, הכי קיצונית בעולם, שתלך עם רעלה. זה לא מעניין אותי. אני מכבדת כל אדם".
מלכי : "זה תלוי בנקודת מבט. הפרדה בין גברים לנשים, מבחינת הציבור החרדי, היא לא זלזול באישה. להפך. ההפרדה היא שמירה על כבוד האישה. לא דוחפים אותה לאחור. שומרים על צניעותה".
מה הרגשתן בשנה שעברה, מול מקרי האלימות שהתרחשו באוטובוסים בבית שמש ובמקומות נוספים?
מיכל: "ברור שאני מתנגדת לזה, ברור לחלוטין. לא רק לאלימות. אני גם מתנגדת לזה שמישהו יעיר למישהי על זה שהיא התיישבה מקדימה. עם כל הכבוד, נכון, הוא מעדיף שהאוטובוס יהיה נפרד, אבל אם מישהי עלתה וישבה מקדימה, אז שלא יתחיל לדבר איתה".
יש אישה שהיא מודל לחיקוי מבחינתכן?
מלכי: "ציפי חוטובלי. קשה לי להגדיר אותה כמודל לחיקוי, אבל היא כן אישה שאני מזדהה איתה".
מיכל : "אם הכוונה לאישה בפוליטיקה, אז חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. זה גם תיקון לכל מה שעשו לאבא שלה".
בשבוע שבו התקיים הראיון הלך לעולמו הרב עובדיה יוסף. הבעלים של שתיהן נסעו להלוויה. הן נשארו בבית. "אני אשכנזית מכל הצדדים והכיוונים, מעולם לא הצבעתי לש"ס", אומרת צ'רנוביצקי. "הרב עובדיה לא היה הרב שלי בשום צורה, אבל ביום שהוא נפטר ישבתי ובכיתי בדמעות. הוא לא רק רב. זה לא כמו אצלנו, האשכנזים, שיש גדולי דור שמעריצים והולכים לאורם. באלעד לא היה עסק אחד פתוח ביום שהרב עובדיה נפטר. ילדות בנות 14 הלכו ברחוב ומיררו בבכי. זאת תופעה יוצאת דופן בהיסטוריה של העם היהודי. זה כאב עצום. מישהו הלך, ואין מי שיחליף אותו".
על ראשות העיר אלעד מתמודדים שני מועמדים מרכזיים: צוריאל קריספל, ראש העיר לשעבר ונציג ש"ס, וישראל פרוש, סגן ראש העיר, נציגה של יהדות התורה ובנו של חבר הכנסת מאיר פרוש. שוב החלוקה המסורתית בין הציבור האשכנזי לספרדי. מפלגת הנשים של צ'רנוביצקי מתמודדת, כאמור, על מקומות במועצה, אך לא על ראשות העיר.
בשיחה הראשונה שלהן, מספרת חבשוש, היא ביקשה להבין מצ'רנוביצקי מה יהיה אופי הרשימה. "היה לי חשוב לדעת שאנחנו לא מייצגים מגזר אלא חברה", היא אומרת.
צ'רנוביצקי: "אנחנו רשימה של כולם. הנשים ברשימה שלנו באות מכל המגזרים. יש לנו ליטאית, חסידית, חב"דניקית, דתית-לאומית. חלק אשכנזיות, חלק ספרדיות. העניין הוא במה נתעסק אחר כך, בתור חברות מועצה. אני רוצה לדאוג לכולם באותה מידה, לא משנה אם הילד לומד בתלמוד תורה ליטאי, או בבית ספר ממלכתי-דתי, או בוויז' ניץ".
אישה חילונית, לו הייתה תושבת אלעד, הייתה יכולה להשתלב ברשימה?
"כן. כשמדובר במועצה, בנציגי ציבור שדואגים לצורכי הציבור, תשעים אחוז מצורכי הציבור משותפים לכולם. עיקר הדברים שמתעסקים בהם היום הם אם מישהו שייך לקהילה כזאת או לקהילה אחרת. בית הספר של הקהילה, בית הכנסת של הקהילה, פוליטיקה בשביל הפוליטיקה - במקום שיתעסקו במערכת המים ובתעשייה. מתעסקים בדברים השוליים האלה במקום בכל הדברים שאנחנו צריכים פה - כל בן אדם בעיר, לא משנה מי הוא, מה הוא, למה הוא ואיזו כיפה יש לו על הראש. אם יש חמישה ילדים בעיר, ולכל אחד יש כיפה אחרת על הראש, והפאות מסודרות אחרת והוא לומד במוסד אחר - עדיין, כולם צריכים גינה ומועדון ואוטובוס".
מה הסיכוי שלהן להיכנס למועצה? אומרים להן, הן מגלות, שבין המפלגות הקטנות, הסיכוי שלהן הוא הכי גבוה. כדי להכניס חברה אחת למועצה הן צריכות לגרוף לפחות 700 קולות. זה לא פשוט. בסך הכל יש באלעד 17 אלף בעלי זכות הצבעה.
"הנשים באלעד צריכות להבין שיש להן הזדמנות", אומרת צ' רנוביצקי. "אישה במועצה העירונית היא עניין דחוף יותר מאישה בכנסת. תהיה אישה חרדית בפוליטיקה הארצית? זה בסדר. אז אישה חרדית עשתה עוד משהו, פרצה עוד תקרה. אבל זה באמת רק עניין של ?יש לנו אישה חרדית עיתונאית, ויש לנו גם אישה חרדית חברת כנסת, וסימנו וי', יפה מאוד. אבל פה, כשאין אישה במועצה, זה עניין שהציבור החרדי סובל ממנו, והוא זה שמפסיד".
מלכי : "ההלם הוא תמיד הפעם הראשונה, עם האישה הראשונה. זה בכל התחומים. עשיתי את העבודה שלי בתואר ראשון על קידום נשים במקומות עבודה, רובן חילוניות. זה לא קיים רק אצל נשים דתיות. אם זה יצליח, אחר כך זה כבר יתפוס. למי שתבוא אחרינו יהיה קל יותר".
בכל ערב שבת, מגלה צ' רנוביצקי, כשהיא מדליקה נרות ומתפללת, היא אומרת כך: "אלוקים, כשנכנסתי לשבוע הזה לא חשבתי שאתקדם אפילו צעד אחד נוסף. עזרת לי. הצלחנו לעשות את זה. שימשיך ככה הלאה". פעם על איסוף השמות, ופעם על המתמודדות, "בכל פעם אני מבקשת את הדבר הבא שאני צריכה לעשות", היא אומרת.
מה עם רשימת נשים חרדית כללארצית?
"אני מאמינה שבעתיד יהיו נשים חרדיות בפוליטיקה הארצית. אני מאמינה שגם בתוך המפלגות החרדיות. זה ברור לחלוטין. תהיה אישה ביהדות התורה ותהיה אישה בש"ס, בכנסת. זה סיפור של עוד כמה שנים. נשים חרדיות בפוליטיקה - זה משהו שיקרה".
אולי את תהיי שם?
"יכול להיות".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
