פליטות הפה יישכחו, המורשת תשאר לנצח
איש לא יזכור בעתיד את אמירותיו השנויות במחלוקת, את דמותו מהתוכנית "חרצופים" ואת המריבות בביתו. הרב עובדיה יוסף הותיר אחריו את המורשת של "חכם עובדיה" - מהפכן שחמישים הספרים שחיבר יישארו לדורות בארון הספרים היהודי
- נפטר הרב עובדיה יוסף - גדול הדור הספרדי
- כ-800 אלף ליוו את הרב עובדיה יוסף לקבורה
- החל קרב הירושה על ההנהגה הרוחנית של תנועת ש"ס
הרב עובדיה ייזכר כפורץ דרך בתחום פסיקת ההלכה, אף שמעולם לא קרא ספר שאינו "ספר קודש" ולא עסק בפילוסופיה ומחשבה. תולדות הספרות התורנית שזורות ברבנים שהיו פוסקים ומנהיגים בדורם, אבל כעבור מאה ומאתיים שנה נשכחו כמעט לגמרי. לעומתם הרמב"ם, רבי יוסף קארו, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, ה"בן איש חי" והחפץ חיים נתקבעו לדורות לעתים בזכות ספר מסוים, ואחרים זכורים במנהיגותם או בהיותם אנשי מופת שייסדו שיטות לימוד והעמידו דור של תלמידי חכמים. אני מסתכן ומעריך שהרב עובדיה ייזכר בהיסטוריה היהודית כאבי המהפכה היהודית וכמי שחיבר עשרות ספרי הלכה שהפכו ל"קודקס תורני", שגם בעוד כמה דורות ימשיכו חובשי ספסלי בית המדרש מכל הזרמים לעיין בספריו "יביע אומר" ו"יחווה דעת". ולא רק הם, גם בעלי בתים פשוטים ינהגו בביתם ברוח פסיקותיו של מרן ה"בית יוסף", וסידורי התפילה עם פסיקותיו של "חכם עובדיה" ימשיכו להיות מחולקים בחלק גדול מבתי הכנסת הספרדים בירושלים, טבריה, לונדון והקהילה החלבית בניו יורק.
רבים שואלים אותי מאז כתבתי בשנת 2004 (עם העיתונאי אנשיל פפר) את הספר "מרן - עובדיה יוסף" מיהו הרב עובדיה האמיתי? רב נערץ, שמאות אלפי יהודים ברחבי העולם מנהלים את אורחות חייהם לפי פסיקותיו, או מנהיג תנועה פוליטית צר אופקים שבדרשותיו משתלח בחריפות ובלשון בוטה בפוליטיקאים, שופטים ואישי רוח חילונים. כמי שמלווה את תנועת ש"ס כעיתונאי כמעט מיום הקמתה, ואת הרב עובדיה מימי בחרותי, תשובתי בעניין זה ברורה וחד-משמעית.
נכון. היו לו חולשות אנושיות, לעתים הוא גידף והשתלח. וכן גם סטר ו"הוציא בחוץ". אף אחד, ענק בחוכמה וברוח ככל שיהיה, איננו מושלם ומלאכים יש רק בשמים. אלא שכל "חסרונותיו" "בטלים בשישים" לעומת המהפכה שחולל במבני העומק החברתיים והתרבותיים בקרב ציבורים גדולים בחברה הישראלית, שרק בפרספקטיבה של זמן נוכל לאומדם.
תנועת ש"ס שהקים תציין בעוד חודשים אחדים שלושים שנה לקיומה. מה שהחל כיוזמה מקומית בירושלים ובני ברק להקים מפלגה ספרדית חרדית שתתמודד על תקציבים מול המוסדות החרדיים האשכנזיים הפכה להיות מפלגה שורשית שתקעה יתד בפוליטיקה הישראלית, ומנהיגה הרוחני בן התשעים ושלוש המליך מאז ראשי ממשלות, קבע הרכבי קואליציות, ומנהיגי כל המפלגות, לפחות עד עידן יאיר לפיד, שיחרו לפתחו.
רבים שואלים אותי אם הרב עובדיה הוא שבנה את ש"ס או שמא להפך, האם ללא הכוח הפוליטי, המשרות והתקציבים גדולתו התורנית לא הייתה מופצת ברבים. התשובה היא שגם וגם. ללא ש"ס ספק אם הרב עובדיה היה מסוגל להגיע לקהל רחב כל כך, וגדולתו התורנית לא הייתה מופצת באופן רחב מכפי שזכו רבנים גדולים לפניו, והיו לא מעטים כאלה (הרב עוזיאל והרב ניסים הם שתי דוגמאות לרבנים גדולים שמעט נשכחו).
אכן, תנועת ש"ס סייעה להפוך את הרב עובדיה מרב ראשי לשעבר שהיה גדול בתורה ל"מרן" ו"גדול הדור הספרדי". מצד שני, חייבים לזכור שהרב עובדיה היה "היחיד בדורו", ללא קשר לש"ס. אפילו מדינת ישראל החילונית הכירה בגדולתו והעניקה לו ב-1970 את פרס ישראל, 14 שנים לפני שקמה ש"ס. כבר בהיותו בן 17 כתב בהקדמה לספרו הראשון: "נועדתי לגדולה ולא אכפת לי אם אתם אומרים עליי שאני יהיר". מה שהניע אותו היה "להחזיר עטרה ליושנה" הרבה לפני שהמשפט הפך לסיסמה הפוליטית של ש"ס. והוא התכוון לכך שהחרדים הספרדים הם הראויים להיות בעלי הבית ההלכתיים בארץ ישראל. איכשהו, בדרך שבה צעד, בתחנות חייו השונות, ובדרכו רבת הניגודים, משהו השתבש.
אף שמבחינתו של הרב עובדיה תנועת ש"ס הייתה מכשיר בלבד, בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית הוא ייזכר כמי שעמד בראש מפלגה שבמשך שנים הייתה סמל לשחיתות וסחיטת הקופה הציבורית. "יש רגעים שאני אומר: 'הלוואי שלא הייתה קמה התנועה הזאת, ולא הייתי צריך לשלם את המחיר הנורא הזה"', אמר לא אחת הרב עובדיה לאחר עוד אחת מפרשות האקטואליה שבהן כיכבה מפלגתו.
ברוב מאבקיו האידאולוגיים הוא טרם הצליח, אף שש"ס אינה עוד אפיזודה חולפת. במאבקים הקשורים בדת ומדינה נאלץ הרב עובדיה להתכופף בפני ההגמוניה האשכנזית והנהגתה הרוחנית. סימני העצמאות ברוח "הרב יוסף קארו", שלהם הטיף בשישים השנים האחרונות, טרם נראו באופק הפוליטי או תורגמו לחיי המעשה. כמו כן, למרות הצלחתה של מערכת החינוך שהקימה ש"ס, ברוח משנתו של הרב, עד היום מרבית נכדיו ואף ניניו, כמו גם ילדיה של האליטה הש"סניקית, מתחנכים במוסדות החינוך האשכנזים ולא ב"מעיין החינוך התורני".
אבל בראייה היסטורית, הרב עובדיה ייזכר בעיקר בזכות תעוזתו וחדשנותו במציאת פתרונות יצירתיים לנושאים הלכתיים מורכבים וכמי שדחף בכל כוחו למינוף המונח ההלכתי "כח דהיתרא עדיף", וזה אומר התרת עגונות, הכרה ביהדותם של הפלשים והקראים, מותר לשקר מפני דרכי שלום ועוד ועוד.
בעוד דור אחד או שניים איש לא יזכור את אמירותיו השנויות במחלוקת, את דמותו מהתוכנית "חרצופים" ואת המריבות החוזרות ונשנות בבית הרב והמפלגה בין מחנה אריה דרעי למחנה אלי ישי. ספק אם תנועת ש"ס עדיין תהיה קיימת במתכונתה הנוכחית. מה שיישאר יהיה המורשת של "חכם עובדיה" - מהפכן ספרדי, שחמישים הספרים שחיבר כבר הפכו לנכסי צאן ברזל עבור קהילות יהודיות בישראל ובחו"ל. ספרים אלה יישארו לדורות בארון הספרים היהודי.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
