היהודים בסיביר אוהבים את פוטין
הקהילה הפעילה, המונה 20 אלף יהודים שהגלה המשטר או שנמלטו מהנאצים, חנכה לאחרונה מרכז ענק: "פוטין ביקש שנמשיך לגור כאן"
הרבה תמונות תלויות על קירות משרדו החדש של הרב זקלס בקומה השנייה בבניין הקהילה המפואר והיוקרתי בנובוסיבירסק: נופי ירושלים, הכותל, הרבי מלובביץ' ואירועים בהשתתפות רבים מחברי הקהילה היהודית המקומית. מזג האוויר בסיביר אולי צנח השבוע מתחת לאפס, והירוק הפך לקודר ואפור, אבל הקהילה היהודית והחיים היהודיים מלבלבים מאי פעם.
בסוף חודש אוגוסט חגגו חברי הקהילה את פתיחתו של "בית מנחם" - בניין הקהילה היהודית החדש בנובוסיבירסק. בית כנסת גדול, מסעדה כשרה ("אני חולם להכין כאן פיתות וחומוס תוצרת בית", מספר זקלס), חנות אוכל כשר, מקווה נפרד לנשים וגברים, חדרי לימוד, אולם ספורט, אולם אירועים שאמור לארח חתונות, בר מצוות וברית מילה, בית תמחוי, בריכת שחייה וחדר מחשבים - כל אלה הם רק חלק מהשירותים שיקבלו אלפים מחברי הקהילה היהודית בסיביר בבניין החדש בן ארבע הקומות.
לא פחות מ-20 אלף יהודים חיים כיום בנובוסיבירסק מתוך אוכלוסייה של 1.5 מיליון בני אדם המתגוררים בעיר. 6,000 מהם רשומים כחברים בקהילה היהודית המקומית. גם ארגונים כמו הסוכנות היהודית והג'וינט מפעילים כיום משרדים בעיר, עדות נוספת לחיים היהודיים השוקקים בסיביר.
ההיסטוריה היהודית של סיביר הולכת אחורה עד למאה ה-17. יהודים שנלקחו בשבי על ידי הצבא הסובייטי במהלך מלחמת רוסיה-פולין בשנים 1634-1632 נשלחו לסיביר. בשנים שלאחר מכן, במיוחד לאחר הקמת נובוסיבירסק ב-1893 על ידי השלטונות הסובייטיים, שרצו להקים עיר גדולה על מפגש מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית, הוגלו עשרות אלפי יהודים מכל רחבי רוסיה לסיביר.
במהלך מלחמת העולם השנייה גדלה האוכלוסייה היהודית במקום באופן משמעותי לאחר שיהודים רבים באירופה נמלטו מאימת הנאצים אל סיביר. חלקם הגדול עזב את האזור עם תום המלחמה, אך רבים מהם בחרו דווקא להמשיך שם את חייהם ואף בנו קהילות, מפלגות פוליטיות ומוסדות. בניין האופרה העירוני המפואר - הגאווה הגדולה של תושבי נובוסיבירסק - נוסד על ידי איזידור זאק היהודי.
כיום ממשיכים ילדיהם ונכדיהם של יהודי סיביר לפתח את החיים היהודיים במקום. 20 קילומטר מנובוסיבירסק נמצאת העיר "אקדמגורודוק" (העיר האקדמית) שהוקמה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים ב-1950 במטרה לרכז את מיטב המדענים ומרכזי המחקר והמדע ברוסיה. בשנים הראשונות הורכבה חצי מאוכלוסיית העיר מיהודים, מרביתם פרופסורים, מדענים, חוקרים ומרצים. המוח היהודי הגיע גם לסיביר.
"אנחנו מפעילים בית ספר וגן ילדים שלומדים בהם 130 תלמידים, חוגגים שבתות וחגים יהודיים יחד, עורכים שיעורי תורה ועברית. יש לנו פעילויות רבות ומגוונות לבני נוער וצעירים כי אנחנו רוצים לטפח את הדור היהודי הצעיר בסיביר, ואנחנו מפעילים גם מועדון נשים שאשתי מנהלת,? מספר הרב זקלס. "הפתיחה של בניין הקהילה החדש אפשרה לנו לציין את כל חגי תשרי יחד. בראש השנה התאספו כאן מעל ל-400 חברי קהילה להתפלל. יש קהילה יהודית גדולה ותוססת בסיביר.
מי מממן את כל הפעילויות האלו?
"מי שעמד בתחילה מאחורי מימון כל הפרויקטים הללו היה לב לבייב, שגם ביקר אותנו כאן פעמיים. לאחר מכן הוא עצר את התמיכה, ומאז אנחנו מקבלים בעיקר סיוע מספונסרים שמורכבים מאנשי עסקים וארגונים יהודיים, וכן תמיכה מממשלת רוסיה. אף שבית הספר שלנו הוא פרטי, הוא עומד בקריטריונים לתמיכה ממשלתית. בתחילת אוקטובר אמורה לבקר אצלנו שרת הקליטה סופה לנדבר.
זקלס , 38, במקור מקריית מלאכי, סוגר כעת את השנה ה-13 שלו בסיביר. הוא מצא את עצמו מכהן כרב הראשי של נובוסיבירסק די במקרה, לאחר שאירוע בעל גוון אנטישמי הוביל אותו לתפקיד. אות מלמעלה, אם תרצו.
כמו רבים מחבריו, אחרי שהוסמך לרב בשנת 1998, חיפש את דרכו כשליח חב"ד באחת ממדינות העולם. בדיוק אז הגיע הטלפון מהרב ברל לזר, הרב הראשי של רוסיה. "הוא אמר לי שהוא שמע שאני מחפש עיר בעולם שבה אין כעת רב ראשי על מנת שאוכל להוביל בה קהילה יהודית, אומר זקלס.
"הוא סיפר לי שהוא מגיע לארץ והציע שניפגש בתל אביב. כשנפגשנו הוא הציע לי להגיע לסיביר כי יש שם קהילה יהודית גדולה, ואין רב ראשי. היו לאורך השנים ניסיונות לשלוח רב לסיביר, אבל מרבית המועמדים נטשו אחרי חודש-חודשיים. כשסיפרתי את זה לאשתי היא התנגדה ושאלה: 'מה בדיוק יש לנו לחפש בסיביר' אלא שאז הרב לזר הציע לשלם עבורנו כרטיס טיסה וביקש שניסע רק כדי להתרשם, ללא שום התחייבות. החלטנו ללכת על זה.
הרב זקלס ואשתו הגיעו במרס 1999 לנובוסיבירסק, בדיוק לחגיגות פורים. "החלטנו לארגן נשף פורים גדול לכל חברי הקהילה, ואכן חגגנו כל הלילה, מספר זקלס. "הגעתי למחרת בבוקר לבית הכנסת, וכשפתחתי את הדלת חשכו עיניי. מתברר שבשעות הלילה המאוחרות נכנסו אלמונים לבית הכנסת וחיללו אותו. ספרי תורה היו קרועים, כל הספרים, הסמלים וציוד בית הכנסת הושלכו על הרצפה. בתוך זמן קצר נודע לכלי התקשורת המקומיים על האירוע בבית הכנסת בעיר ורבים מהם הגיעו למקום.
"התחילו לראיין אותי כמעט לכל כלי תקשורת ברוסיה והציגו אותי כ'רב הראשי של נובוסיבירסק'. כשהבנתי שהתקבעתי בתודעה כרב הראשי של העיר, החלטתי בעצה אחת עם אשתי שאנחנו נשארים כאן. בדרך כלל פוגרומים מבריחים יהודים, במקרה הזה הפוגרום דווקא הביא לכאן יהודים", הוא מספר.
החוויה המפוקפקת שעבר זקלס בימיו הראשונים בסיביר היא אולי הסיבה שכיום ניצב שומר בכניסה לבניין. כדי להיכנס לכל אחד מהחדרים והאולמות ברחבי הקומפלקס צריך להצטייד בתג אלקטרוני מיוחד שמוענק רק לחברי הקהילה.
אם זקלס חשב כי מעשה הוונדליזם בבית הכנסת הביא איתו רק את התפקיד החדש והחשוב, הכינו לו הרשויות ברוסיה הפתעה נוספת.
"חזרנו לארץ להתארגן לקראת הנסיעה חזרה לנובוסיבירסק, הפעם לתקופה ארוכה. לאחר ששלחנו את כל הציוד, טסנו לסיביר וזמן קצר אחרי הנחיתה קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה המקומית והתבקשתי להגיע לתחנה. שם לקחו ממני השוטרים טביעות אצבעות. כשניסיתי להבין מה קורה, הסבירו לי שהם חושדים שאני עצמי עומד מאחורי מעשה הוונדליזם בבית הכנסת".
"מגיע יהודי לעיר, מתרחש לפתע פוגרום בבית הכנסת, והוא נעלם מיד לאחר מכן. חשדו שאולי עשיתי את זה כדי לזכות בתמיכה של ראשי העיר והמחוז ולקבל מהם סיוע כלכלי לקהילה. עד היום הם חושדים שהמעשה בוצע על ידי יהודים". ההאשמות נגד זקלס הופרכו בתוך זמן קצר, והוא ורעייתו החלו לבנות את החיים היהודיים בסיביר.
עיריית נובוסיבירסק העניקה את שטח האדמה ואת האישורים הדרושים להקמת מרכז עבור יהודי העיר כבר בשנת 2000, זמן קצר לאחר שהרב ואשתו הגיעו לעיר. אבל אז התגלע סכסוך בין ראשי הקהילה לבין איש עסקים יהודי מקומי שאמור היה להיות שותף לבנייה, אך טען לבעלות בלעדית על השטח. לאחר שנכשלו הניסיונות להגיע לפשרה, הגיעו הצדדים לבית המשפט ורק לאחר חמש שנים של דיונים אינסופיים, שסיפקו כותרות על מלחמות היהודים בסיביר לתקשורת המקומית, אישרו השופטים לראשי הקהילה להתחיל את בניית המרכז.
רוב הכסף שהוקצה לפרויקט בוזבז על עורכי דין ובתי משפט, והיה צורך להתחיל מחדש את הליך גיוס הכספים. במשך שלוש שנים ניסו זקלס וחבריו לשכנע תורמים לממן שוב את בניית המרכז היהודי, אך מרביתם נכוו בעבר וסירבו. בסופו של דבר, עד שנת 2011 גויסה מרבית הכסף, ושנתיים לאחר מכן החלום התגשם.
"מעל לאלף בני אדם, ובהם חברי הקהילה, תושבים מקומיים ואישים כמו ראש העיר שתומך בנו מאוד, הגיעו לטקס הפתיחה. היו אמנים מישראל שהגיעו במיוחד להופיע כאן, וגם הסימפוניה העירונית של נובוסיבירסק ניגנה", מספר הרב זקלס בזמן שהוא עורך לי סיור ברחבי הבניין העצום המשתרע על פני 3,500 מ"ר. עלות הקמתו של הבניין עמדה על חמישה מיליון דולר, ורוב הכסף נתרם על ידי ארגונים שונים, ובהם פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה וכן ארגונים ואנשי עסקים התומכים בפיתוח החיים היהודיים בעולם.
כאות תודה הציבו מתכנני הבניין תמונה גדול של עץ זית בכניסה לבית הכנסת, אשר כל אחד מענפיו נושא שם של תורם. במהלך הסיור מצביע זקלס על הקירות הפנימיים של הבניין ומתגאה כי הם בנויים מ?אבן ירושלמית שהזמנו לכאן במיוחד.
עד שסיימנו את הסיור בקומפלקס העצום הספיקו כמה מחברי הקהילה להקים בזריזות סוכה שבה התאספו מדי ערב רבים מחברי הקהילה על מנת לציין יחד את חג הסוכות עם אוכל, שתייה ומוזיקה. שוחחנו על כך שהעיר מוצפת בעשרות אלפי מהגרים שהגיעו ממדינות מוסלמיות שכנות כמו אוזבקיסטן, טורקמניסטן וקזחסטן.
שאלתי את הרב זקלס אם היהודים בעיר נתקלים בתופעות אנטישמיות או שישנם חיכוכים על רקע דתי.
"לצערי, בלי זה כנראה שאי אפשר. תמיד כששואלים אותי אם יש כאן אנטישמיות, אני מעדיף לומר שלא", הוא ענה. "נכון שכמה פעמים צעקו לעברי הערות גנאי והיו כמה מקרים שריססו גרפיטי 'מוות ליהודים' על קירות בית הספר, ובמהלך בניית המרכז היהודי שברו לנו כמה פעמים את החלונות, אבל באופן אישי לא חוויתי גילויי אנטישמיות ואני גם לא יודע אם לקרוא למקרים האלו אנטישמיות. לא חסרים גם חוליגנים רגילים.
ומה לגבי העתיד שלך כאן?
"אספר לך משהו. כשתכננתי את בניין הקהילה החדש חשבתי על בני הקטן, שאני מקווה כי יתפוס את מקומי באחד הימים כאשר אצטרך לפרוש מתפקיד הרב הראשי של סיביר. אני מאמין שזה עונה לך על השאלה. אני מתכוון להישאר כאן למשך שארית חיי ולהמשיך לטפח את החיים היהודיים בסיביר".
זמן קצר לפני שאנו נפרדים מעניק לי הרב זקלס לוח שנה ואלבום שהודפסו במיוחד לכבוד אירוע פתיחת המרכז היהודי. האלבום, המכיל את ההיסטוריה של יהדות סיביר, התפתחות הקהילה היהודית הגדולה של נובוסיבירסק, אישים יהודים מפורסמים שהתגוררו בסיביר ותמונות מאירועים בהשתתפות מאות חברי קהילה, מוכיח כי גם במקום הקפוא הזה מצאו היהודים פינה חמה.
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
