המתנחלים מבקשים סליחה מהתל אביביים
nrg יהדות בפרויקט מיוחד לחודש אלול והימים הנוראים "ככה מבקשים סליחה". והפעם: יו"ר ועד מתיישבי שומרון בני קצובר. "רוב מבקרינו, מחפשים כאן את השורשים היהודיים, ולא את הפוליטיים. אנו התעלמנו מרצון זה ולכן לחלקכם התפתחה עוינות כלפינו"
סיורים רבים אלו גם ממחישים לכל מבקש הרואה במו עיניו כי רוחב ישראל באזור המרכז – מהים התיכון במערב עד לנהר הירדן במזרח, הינו בסך הכל 70 ק"מ, נתון שמסתבר לא נקלט לרבים אלא אם כן צופים בו פיזית ואישית.
הנקודה העיקרית והמיוחדת שעולה אצל מרבית המבקרים, מסתבר, הינה "הנקודה היהודית" במובן של שייכות לזהות היהודית. מתברר כי רוב המבקרים אינם מעוניינים לשמוע פוליטיקה ופתרונות מדיניים, אלא דווקא לחוש כיצד הנקודה היהודית והזהות היהודית מסוגלת ליצור מפעל אדירים, מפעל המונה כיום קרוב ל-400 אלף מתיישבים.
זאת למרות שהוא מתפתח כנגד כל הסיכויים, ולמרות שהעולם כולו מתנגד ונאבק נגדו, ולמרות שהטרור הערבי מפיל בו קרבנות רבים, ולמרות שנתוני הפתיחה כמעט בלתי אפשריים, ללא תשתית מינימלית של חשמל, מים, דרכי תחבורה ותקשורת, העדר תעסוקה ושרותים ועוד רשימה ארוכה של חוסרים והפרעות.
ובכל זאת כנגד כל הסיכויים התפתח לו מפעל יהודי אדיר מימדים אשר הזרים תעצומות נפש לקהלים רבים, אשר קיבלו ביטוי בכל מישורי החיים, מפעל התיישבות זה בארץ ישראל ואולי בגלל הקשיים יצר תנופה רבתי שהביאה לגידול אדיר בהיקף ישיבות ההסדר משתי ישיבות בטרם התחלת המפעל ללמעלה מ-70 ישיבות כיום, מה שמשליך גם על גזרת הלוחמים של צה"ל.
מאפס מכינות קדם צבאיות גדל ההיקף ללמעלה מ-100, תוך השתלבות רבתי של המגזר החילוני בשלב השני וכן להקמת של למעלה מ-100 גרעינים תורניים ברחבי מדינת ישראל. בצד אלו פריצה לעולם התקשורת, התיאטרון, המוזיקה ועוד ועוד. כל אלו כהבטחתו של הרב צבי יהודה קוק: "הכל יפרח מארץ ישראל".
במהלך דור שלם, רצנו, התיישבנו, בנינו, נאבקנו, אך לא שיתפנו את הציבור הרחב, מסתבר כי הרוב המכריע של המבקרים, חילוניים כדתיים, צעירים כמבוגרים, מחפש את השורשים היהודיים, מחפש את חיבורו לזהות היהודית.
ואילו אנו יחד עם מעגל מוגדר של תומכים התעלם מרצון פנימי זה ולא שיתף מעגלים רחבים ביותר באוכלוסייה בשלבים השונים ובכך נוצר ניכור של רבים למתהווה בשומרון וביהודה, ובעזרת גורמים בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית, לחלק מהציבור התפתח אף רגש של עוינות כלפי מפעל זה.
המסקנה, לא נכון היה לפנות רק למועמדים הפוטנציאליים להתיישבות שהינם, אגב, מכל הקשת שליש חילוניים שליש חרדים ושליש ציונים דתיים.
אלא, חובה הייתה במקביל לשלב את רוב הציבור במהלך, לשתף קודם כל באמצעות ביקורים, מפגשים, חוגי בית, כל אותן דרכים עוקפות תקשורת ולהרוות בכך חלק מהצימאון לשייכות היהודית.
אולי היטיב לבטא זאת יותר מכל אחד המבקרים שאמר לי בתום יום של סיור "לא תמכתי בדעותיכם מקודם, אני גם לא בטוח שדעתי העקרונית השתנתה בהרבה, אך אני מלא התפעלות ממה שמתרחש כאן ובפרט מהרוח היהודית ציונית המפעמת בכל הר ויישוב, מרוח ההקרבה החלוצית ולכן אני רוצה לעזור, אני רוצה שתאמרו במה אני תושב רמת גן יכול לסייע".
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
