אפליה באקדמיה: תארים לחרדים בלבד
מכללות חרדיות לא מקבלות בנות דתיות-לאומיות, בהוראת המועצה להשכלה גבוהה. "זו שערוריה", אומרות הבנות, "ממתי פוסלים סטודנטית רק בגלל שהיא לא בוגרת סמינר?"
רחלי החלה את תהליך הרישום למכללה ירושלים ושילמה דמי הרשמה. בין היתר נשאלה בטופסי ההרשמה אם עשתה שירות לאומי והיכן. "עניתי ללא היסוס", היא נזכרת. "לאחר כמה שבועות זומנתי לראיון אצל אשה מסגל המוסד ולאחריו זומנתי לראיון שני. הנשים שראיינו אותי היו מאוד נחמדות אבל גרמו לי להבין שהסיכוי שאתקבל נמוך ביותר.
"ניסיתי להבין מדוע, ובהתחלה הן הסבירו שממוצע הציונים שלי לא מספיק גבוה. הבטחתי שאשלים מה שצריך, אבל אז אחת מהן הסבירה שהמכללה כבר עברה את מכסת 20 האחוזים מבנות המגזר הדתי-לאומי שהם יכולים לקלוט ולכן לא אוכל להתקבל.
"ביקשתי להמשיך בכל זאת בתהליך. הסברתי שאני מקפידה על כיסוי ראש מלא, חצאיות ארוכות וגרביים. אמרתי שראיתי בחוץ בנות שמתלבשות פחות צנוע ממני. הן התנצלו מאוד אך כצפוי, לא קיבלו אותי ללימודים. גם את דמי הרישום סירבו להחזיר לי".
בדיקת מגזין 'נשים' מגלה תלונות של נשים רבות נוספות, שמנסות להתקבל למכללות חרדיות שונות אך מגלות לטענתן כי השקפתן הדתית-לאומית מונעת מהן לרכוש השכלה במוסדות האלו.
חנה, למשל, מחנכת באחת האולפנות הדתיות לאומיות ומתגוררת ביישוב באזור ירושלים, ביקשה ללמוד ייעוץ חינוכי במכללה חרדית. היא החלה בהליך הרישום, אך לאחר מספר שבועות חזרה אליה המזכירה. "בצורה מאוד אדיבה היא הסבירה שכדי ללמוד במוסד, עליי להיות בוגרת אחת מהסמינרים החרדים. היא הסבירה שאלו ההנחיות שניתנו לה", מסבירה חנה. היא שלחה אותי למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) שלדבריה, הם אלו שמצרים את צעדי המוסד".
חנה ויתרה על המשך הבירור ופנתה לחפש מקום אחר. "מכעיס אותי מאוד שהם לא מקבלים בנות דתיות לאומיות. אני רוצה לראות איך הם היו מרגישים אם לא מקבלים אותם למוסדות שלנו. במכללת 'אורות ישראל' באלקנה יש תוכנית שלמה לבנות חרדיות ומקבלים אותן כמו שהם. זה שהם לא מוכנים לקבל אותנו, מבחינתי חמור ובעייתי".
בשנים הראשונות קשה היה לגרום לבנות ובנים ללמוד במוסד. פשקווילים קראו בגנותה של בר שלום, הרבנים הסתייגו, ורק בזכות הגב הרוחני שהעניק הרב עובדיה יוסף ובשל הצמא שהגיע מהשטח, הצליחה המכללה להתרומם ובעקבותיה נפתחו מכללות נוספות לחרדים, המעניקים תעודות ותארים במגוון תחומים. חלק מתפקדים כשלוחות של אוניברסיטאות שונות, וכך יכולים להעניק תארים של המועצה להשכלה גבוהה.
בשנים הראשונות לפעילות המכללות חיפשו שם תלמידים ולכן קלטו כמעט כל מי שהסכים לבוא, ושעמד בקריטריונים האקדמיים. המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), מצדה, תקצבה את המכללות בהתאם למספר התלמידים, מתוך רצון לעזור להם לחולל שינוי בחברה החרדית.
עם השנים, צברו המכללות תאוצה וכיום יש אלפי סטודנטים חרדים שמתדפקים על שעריהן. זה גם הרגע בו לטענת הבנות הדתיות הלאומיות, חל שינוי ביחס אליהן.
המל"ג, לפניית 'נשים', מודה שמדובר במדיניות אפליה מכוונת. "בהתאם למדיניות המועצה ולהחלטות ממשלה בנושא, אושרו על ידי המל"ג מספר תוכניות ייעודיות למועמדים חרדים אשר למדו בבית ספר תיכון במסגרות חרדיות, וזאת על מנת לאפשר לבוגריהן לרכוש השכלה אקדמית", נמסר.
"ההחלטה על הקמת מסגרות אקדמיות לתואר ראשון בהפרדה מגדרית ומחוץ לקמפוס הראשי, מתבססת בעיקר על חוסר המוכנות האקדמית של הציבור החרדי. פערים אלו נגרמים מהפטור החוקי מלימודי ליבה והם שמהווים את ההצדקה המרכזית להקמת מסגרות אקדמיות מיוחדות המותאמות במיוחד להתמודדות עם פערים אלו, וזאת על מנת להנגיש את ההשכלה הגבוהה לציבור זה".
סגן שר החינוך, אבי וורצמן, מסר בתגובה: "לצערי התופעה מוכרת וקיבלתי כבר מספר פנות בנושא. הפניות הועברו אל יועץ שר החינוך שהוסמך לטפל בנושא המורכב הזה ואני ממשיך לעקוב אחרי הטיפול מקרוב".
הכתבה והתגובות במלואן יתפרסמו מחר, יום שישי, במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
