בעזרת השם: השמות ההזויים והאגדות
אם גם אתם מכירים מישהו שלמד עם "אוחזת ענף עץ השקד", אם אתם מוכנים להישבע שפגשתם את אכזבה — הגעתם למקום הנכון. צופיה הירשפלד יצאה למסע בעקבות השמות המוזרים שהפכו לאגדה
בארצנו מתהלכות מספר אגדות על שמות משונים, אבל שלוש מהן פופולריות במיוחד: סיפורם של "אוחזת ענף עץ השקד", אכזבה ופלא יועץ. שתי בנות ובן. לשלושתם יש עמוד בפייסבוק, על שלושתם יש אנשים שמוכנים להעיד בשבועה שהם מכירים מישהו שמכיר אותם, שהיה איתם בצבא, שחצה איתם את הכביש, שהלווה להם שקל. העניין הוא — והנה ספוילר — שרק אחד מהם קיים באמת, וזהו פלא יועץ. יצאנו למסע בעקבותיהם של נושאי השמות המיוחדים, האמיתיים וגם המומצאים. התוצאות לפניכם.
פלא יועץ יעקב הוא בחור בן 21 המתגורר בקדומים. את שמו בחר אביו, רחמים, עוד לפני שנולד. מכיוון שפלא נולד עם בעיות ברגליו, הוא נאלץ לעבור במהלך חייו מספר רב של ניתוחים. מצבו הבריאותי חיזק בקרב הוריו את התחושה שהם בחרו לו שם טוב. "אני מאמינה באמונה שלמה שהשמות שהורים נותנים לילד שלהם זו נבואה קטנה שנמסרת להם", אומרת אמו, רבקה יעקב. "שם של ילד הוא המזל שלו. כשבעלי בחר את השם עדיין לא ידענו מה יהיה מצבו של פלא יועץ התינוק ואני מאמינה שהשם עוזר לו".
"הוא עבר המון ניתוחים ופגש המון רופאים, אין רופא שלא זוכר אותו. אני חושבת שזה הרבה בזכות השם שלו. פעם, לפני הרבה שנים, כשהוא עוד היה ילד, הלכתי עם התמונה שלו לצדיק גדול שהסתכל בה ואמר לי: 'הילד הזה צדיק. שמו מתאים לו, ואם תבקשי ממנו — הוא ייתן לך עצות טובות".
מבין ששת ילדיהם של משפחת יעקב, פלא יועץ הוא בעל השם המופלא ביותר. לשאר אחיו יש שמות רגילים למדי, אולי מלבד אחותו, הנושאת את השם תפארת. בגלל מצבו הבריאותי הוא התנדב לשירות לאומי, השתחרר לאחרונה מהשירות ומתלבט מה ללמוד. כששואלים אותו לשמו הוא עושה קיצור דרך קטן ועונה "פלא".
מה מקורו של השם יוצא הדופן? הוא מופיע פעם אחת בנביאים, בספר ישעיהו: "כי ילד יולד לנו ובן ניתן לנו, ותהי משרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ". רש"י מסביר את שמו של הילד כמי שיהיה "מפליא עיצה". המלבי"ם מפרש: "יועץ פלא". בכל מקרה, מדובר בדמות ייחודית שעל פי הנבואה תהיה חלק מגאולת ישראל. היהודים המשיחיים אימצו את דמותו של פלא יועץ בטענה שמדובר בישו: משיח שנולד כילד אנושי אבל הוא למעשה אל.
אוחזת ענף עץ השקד כבר בת ארבעים. מדובר באגדה וותיקה ביותר, שאף כיכבה בסרט תיעודי ונכתבו עליה לא מעט כתבות. תחילתה של האגדה ב– 1976, כשכתבת צעירה בשם עידית גל (היום ד"ר לסוציולוגיה) הכינה כתבה למעריב לנוער על שמות ייחודיים.
במסגרת עבודת התחקיר שלה היא הגיעה למשפחת אל עמי בקריית טבעון, שאחזו אז בשלוש בנות עם שמות מיוחדים: ניצת הדס, שילהב וצמרת. אם המשפחה אמרה בצחוק שלבתה השלישית, הייתה אז בת חמש, קוראים בעצם "אוחזת ענף עץ השקד" ושהשם צמרת הוא כינוי בלבד.
כעבור זמן מה התפרסמה הכתבה עם תמונה של ניצת הדס ומתחת לתמונה נכתב כי זוהי אחותה של אוחזת ענף עץ השקד. מזל טוב — אגדה אורבנית נולדה. צמרת אל עמי, שזוהתה כ"אוחזת ענף עץ השקד" קרויה היום צמרת גופר. היא מתגוררת בהוד השרון ומקדישה את עצמה לגידול ילדיה. לאגדה שצמחה סביבה היא מתייחסת רוב הזמן כאל דבר משעשע: "כשהיינו ילדים, זה הרגיש כאילו עוד מישהי גרה איתנו בבית", היא אומרת, "הסיפור התחיל כי לאמא שלי יש דמיון חסר מעצורים, אבל הוא התגלגל הלאה. אנשים שפגשו אותי או את האחיות שלי היו אומרים לנו: 'יש אישה כזו, היא הייתה עם אחי בצבא', או משהו בסגנון, למרות שהשם לא היה ולא נברא. בהתחלה הייתי מתרגזת: אם אני מסבירה לכם שאין שם כזה, למה אתם ממשיכים להתעקש?"
איך לדעתך הפך הסיפור לאגדה אורבנית?
"אני חושבת שאולי בעזרתם של אנשי קריית טבעון. גרנו במקום שבו כולם מכירים את כולם ובכל זאת אנשי היישוב נתנו לסיפור חיים כאילו הוא אמיתי. אולי הם חשבו שמדובר בשם שני. בכל מקרה, כבר ארבעים שנה שהסיפור לא עוזב אותנו. לא מזמן מישהו אמר לאחותי שהוא מכיר מישהו שמכיר את האישה שקוראים לה כך. פעם ב'ארומה' מישהי אמרה למוכר שזה שמה, וכשהגיעה המנה שלה וקראו לה, כולם התקבצו מסביב לראות מי זאת".
למרות שמאחורי הסיפור יש אישה אמיתית, ברישומים של משרד הפנים לא הופיעה מעולם אישה בשם זה. המקום היחיד שבו מופיע הביטוי המקורי הוא בשירו של יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו, שכתב בשנות החמישים: "אחזה בענף של שקד/ מרוקם בציצים לבנים/ ומסוכסך בטרפים ראשונים/ ועקומה שדרתו בכפה".
בעוד ששירו של שלו מוכר למעטים בלבד, הילדה "אוחזת" מוכרת לרבים. העיתונאי יצחק טסלר פרסם מאמר ב- nrg על "שמות פלצניים" והביא את שמה של אוחזת כדוגמה, לאחר שמישהי הבטיחה לו שהיא מכירה אותה באופן אישי. הטעות התבררה מאוחר יותר, כשב– 2009 הקרינו בערוץ 8 את הסדרה הדוקומנטרית "החשפן, התנין ואשת השר: אגדות אורבניות — האמת לאמיתה". בפרק שהוקדש לנושא, בדקו יוצרי הסדרה את העניין במשרד הפנים והוכיחו קבל עם ורייטינג נמוך שאישה כזו אינה קיימת.
ואף על פי כן — נוע תנוע. לאוחזת יש עמוד בפייסבוק ומאות התייחסויות באינטרנט. באתר "האייל הקורא" טען בחור בשם עומר כי "אוחזת ענף השקד היא לא אגדה אורבנית, היא אפילו הוציאה ספר לפני שנים ואחותה ניצת הדס עבדה עם אחי כמנהלת ביטחון בנתב"ג". בתגובות המשועשעות נכתב: "גם אני אחזתי איתה באותו ענף", "היא שירתה איתי באותו ענף בצבא" ו"בן דוד שלי הכיר את בת דודה שלה קוצצת עץ השקד בשעה שעשה עבודות שירות במחלקת הגינון של עיריית רמלה–לוד".
הפופולריות של אוחזת כל כך גדולה, שיש אפילו בול פיקטיבי על שמה. בשנת 2005 הוציא האמן עידו מיכאל גיליון בולים שעוסק באגדות אורבניות. אחד הבולים מוקדש לאוחזת, ובו רואים יד שמזכירה את האגרוף הסוציאליסטי מורם ומחזיק ענף עץ שקד. מתחת נכתב: "אוחזת ענף עץ השקד הוא שמה של הבחורה בעלת השם הכי ארוך בארץ".
מבין שלושת השמות שהזכרנו, מדובר ללא ספק בשם הכי לא נעים. האגדה מספרת על אב שהיו לו שש בנות וציפה לבן, ואת אכזבתו מהצטרפותה של בת שביעית למשפחה הוא הנציח בשמה של בתו. צר לנו לאכזב אתכם, אבל אין בישראל ילדה בשם אכזבה. וזאת למרות שיש בפייסבוק עמוד בשם אכזבה לוי. מדובר במעשה קונדס של נער שפתח את הדף ורשם שם את מספר הטלפון הנייד של אביו. עד שהתקשרתי לאותו אב לברראת העניין, הוא כלל לא ידע שמספר הנייד שלו הושאל לאכזבה לוי — אולי בשל העובדה המאכזבת שאין לה חברים בפייסבוק ואיש לא ניסה עד היום ליצור עמה קשר.
ובכל זאת, בעולם הווירטואלי נדמה שיש לאכזבה חיים תוססים. באתר "חברים" כתב מישהו: "אני מכיר מישהי שנולדה אחרי 5 בנות וההורים שלה קראו לה אכזבה. יש הורים שחושבים רק על עצמם". בתגובה כתב לו אחד הגולשים: "אני שם 50,000 דולר למי שמכיר את הילדה הזו. שימו לב — לא מכיר מישהו שמכיר, אלא מכיר ממש".
בנוסף, נכתבו עליה סיפורים. באתר "במה חדשה" מופיע סיפור של מיטל בן יוסף בשם "אכזבה" שעוסק בתחושותיה של בחורה בשם זה: "אכזבה, כשמה כן היא, הורגלה להיות זו שעושה הכל שלא כמו שצריך. בשעה שנולדה, היה אביה אב לשש בנות ורצה בן יותר מכל. הוא קרא לה כך — ובזאת חתם את עתידה האפור והסגרירי להשפעות חיצוניות או למזל טוב שעשוי היה להגיע לאורך השנים. היא הייתה רק בת 17, אך עם שורה ארוכה של חברים דמיוניים וכישלונות אינספור. היא הייתה חכמה וכישרונית ורחוקה מלהיות מכוערת. אבל קראו לה אכזבה, והשם מחייב".
התגובה ההולמת ביותר לאגדה זו הוא הסיפור על הבת שנולדה אחרי שבע בנות ואביה קרא לה חפצי–בה. תודו שזה כבר נשמע הגיוני הרבה יותר.
הכתבה היא חלק מפרויקט אגדות אורבניות מגזריות שהתפרסמה במגזין מוצש
רוצים לקבל בחינם שני גיליונות סוף שבוע של מקור ראשון? לחצו כאן היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
