תענית אסתר: פועלים למען העגונות במישור החברתי

"הכלל בחברה חייב להיות ברור: הגט אינו קלף מיקוח. אין הצדקה לשימוש בגט כדי להשיג נקודות בכל נושא הנלוה לגירושין. כמו שהילדים אינם מטבע עובר לסוחר, כך הבחירה החופשית בחיי האשה או האיש אינה כלי ניגוח". יום העגונה הבינלאומי תשע"ג

ד''ר רחל לבמור | 21/2/2013 10:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מועד תענית אסתר הוכרז לפני מספר שנים כיום העגונה הבינלאומי וזו הזדמנות נוספת להציף את הבעיה הכאובה של העגונות ומסורבות הגט במדינת ישראל. הן בעיית העגונות והן בעיית סירוב הגט קיימות כאן ועכשיו. בטווח המיידי, אין זה עוזר לדבר גבוהה גבוהה על עקרונות שנויים במחלוקת, כגון הפרדת דת ומדינה, נישואין אזרחיים לכלל הציבור או שיטת מינוי דיינים לבית הדין הרבני. נושאים אשר אם יבואו לכדי הכרעה בכלל, יוכרעו בעוד זמן רב. ביום העגונה אשר צויין השנה ב-21 לפברואר, יש להכיר בבעיה כבעיה ממשית ועכשווית במדינת ישראל.
 
בעיית העיגון וסירוב הגט איננה בעיה של הציבור הדתי:. טקס נישואין (אילוסטרציה)
בעיית העיגון וסירוב הגט איננה בעיה של הציבור הדתי:. טקס נישואין (אילוסטרציה) צילום: יוסי אלוני

בעיית העיגון וסירוב הגט איננה בעיה של הציבור הדתי: על פי חוק המדינה, כל אדם המבקש להתגרש, מופיע במערכת המשפט, אשר תדון בבקשת בני הזוג על פי הדין הדתי. עבור אזרחיה ותושביה היהודים של מדינת ישראל, מעמדם האישי נתון לסמכות בית הדין הרבני הממלכתי (בכל העניינים הנלווים לגירושין ישנה סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים ולבית המשפט לענייני משפחה האזרחי).

יתר על כן, מדובר בנקודת התורפה של כל מקרה גירושין. חשוב להבין, גירושין הן גם תופעה הצריכה להיות מטופלת ברמה החברתית ולא הדתית בלבד. בטיפול החברתי בבעיה, כל אדם יכול להשתתף. כל יחיד מסוגל להשפיע ולהביא להוקעת התופעה החברתית המכוערת של סירוב הגט. ברמה הפרטית הוא יכול לחתום ולהחתים זוגות נישאים על הסכם קדם נישואין, שמטרתו למנוע סירוב גט, במידה ובני הזוג יגיעו לפירוד, חלילה, ביום מן הימים. מעבר לכך, התייחסות החברה והקהילה לבעיה היא אפקטיבית בשני מישורים: במישור החברתי, כיוון שבכוחה להטיל טאבו על עצם הפעולה של סירוב גט כהתנהגות פסולה וכן במישור הרבני, כיוון שדרישות החברה תהוונה מנוף לחץ, להביא את הממסד הרבני למציאת פתרונות מתוך הדין הדתי.
הגט אינו קלף מיקוח

בכל חברה, האווירה החברתית קובעת את היחס הנורמטיבי להתנהגות מסויימת. כאשר אדם מרגיש על בשרו את הסתייגות החברה מן העובדה שסירב לסדר גט, וכאשר בני הקהילה והחברים לא ינסו לתרץ את ההתנהגות הזו, אלא ינקטו בגישה הפוסלת מכל וכל את המשחק הכוחני הזה – ההשפעה החינוכית על כלל המשפחות בישראל תהיה כך, שהמחשבה לסרב לסידור הגט לא תעלה בראשם של המתגרשים. גישה חברתית תקיפה וברורה משאירה גם את אותותיה על בעלי תפקידי מפתח, אשר בכוחם לטפל בבעיה לעומק ולפתור אותה. אכן, במקרה הזה הפתרונות חייבים להגיע בראש ובראשונה מהרבנים. אלא, שגם רבנים הם בני אדם הנתונים להשפעת הסביבה.

הכלל בחברה חייב להיות ברור: הגט אינו קלף מיקוח. אין הצדקה לשימוש בגט כדי להשיג נקודות בכל נושא הנלוה לגירושין. כמו שהילדים אינם מטבע עובר לסוחר (וכנ"ל לגבי מזונותיהם), כך הבחירה החופשית בחיי האשה או האיש אינה כלי ניגוח.



המסר למתגרשים הוא: אם אינכם מסוגלים להגיע להסכם גירושין לקראת סידור הגט, אזי סירוב גט רק מוסיף שמן למדורה. הפעלת כוח מצד כלשהו תביא למחלוקת גדולה יותר, הגורמת נזק בלתי הפיך לכל בני המשפחה. יש להגיע להכרעה במהירות האפשרית לטובת כולם: האיש, האישה והילדים. אם בני הזוג אינם מסוגלים להכריע בעצמם דרך משא ומתן מכובד ואנושי, יש לסדר את הגט, ולאחר מכן לתת לבתי המשפט להכריע.

המסר לחברה כולה הוא: בפני סרבן/ית גט אין להיכנע ואין לנסות לפייסו. כמו עם ילד קטן, החברה חייבת לשדר שישנם גבולות ברורים. על כל אדם לפעול בגבולות הנורמה הללו.

בתי הדין והרבנים חייבים לפעול כנגד תופעת סירוב הגט, כמו גם החברה כולה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ד"ר רחל לבמור

צילום: יח''צ

חברת ארגון רבני בית הלל, רכזת הפרויקט למניעת עגונות וסירוב גט של ארגון ישראל הצעיר והסוכנות היהודית

לכל הטורים של ד"ר רחל לבמור

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים